״איראן תהפוך לקולוניה אמריקנית״: הלחץ מבפנים גובר נגד ההסכם המתגבש

אחרי שהפגינו איפוק יחסי ביומיים האחרונים, שבהם נראה שהואצו השיחות בין איראן לארה״ב, הפלגים הניציים ברפובליקה האסלאמית החלו בהתנגדות פומבית להסכם המסתמן - גם בעצרות מחאה ברחוב, וכן בביקורת גלויה וחריפה.

ההתקפות מצד גורמים אלה כבר הובילו לכמה ״סיבובי פרסה״ שלקח המשטר במהלך המלחמה. במארס, אחרי שפזשכיאן התנצל בטלוויזיה בפני מדינות המפרץ שנפגעו מירי איראני על בסיסי ארה״ב בשטחן, ביקורת חריפה אילצה אותו לחזור בו תוך שעות ולפרסם הצהרה מתוקנת ללא התנצלות.

באפריל, פוסט של עראקצ׳י שבישר על פתיחת מצר הורמוז למעבר ספינות מסחר הוביל לסערה: כלי התקשורת המקורבים למשמרות המהפכה תקפו אותו על ״חוסר שיקול דעת מוחלט״, וחבר פרלמנט הצהיר שעראקצ׳י היה צפוי להדחה אלמלא נסיבות המלחמה.

עם זאת, לאחרונה הצליחה הממשלה גם להשיג ניצחון יחסי בקרבות הפנימיים: בסוף מאי הוציא פזשכיאן צו לפתיחת הגישה לרשת האינטרנט הבינלאומית, לאחר שהממסד הביטחוני הצליח לחסום אותה במשך חודשים - ולמרות ניסיון למנוע את מימוש הצו.

אתמול (שישי), כחלק מהעצרות הליליות שמתקיימות מתחילת המלחמה כביטוי לתמיכה במשטר, יצאו לרחובות גם מתנגדי ההסכם. ברשת הופצו סרטונים מהעצרות, שבהם נשמעות סיסמאות נגד עראקצ׳י ויו״ר הפרלמנט קאליבאף, המכונים ״המתפשרים״. ״עראקצ׳י, תבייש את עצמך, עזוב את המדינה במנוחה״, צעקו, ו״קאליבאף, עראקצ׳י - מה עם הדם של המנהיג שלי?״, כשהם מתכוונים לחיסולו של המנהיג העליון הקודם עלי חמינאי.

חבר הפרלמנט הניצי מחמוד נבאוויאן הוא לפי שעה הקול הבוטה ביותר נגד ההסכם, אם כי נראה שהתמיכה בעמדותיו אינה רחבה. אמש פרסם פוסט ביקורתי ברשת X על נוסח ההסכם: ״סיכום נוסח ההסכם: מצר הורמוז נפתח באופן מיידי, ללא הגבלות ואגרות; ביטול הסנקציות - מעורפל; שחרור הכספים המוקפאים - מעורפל; הטבת איראן מקרן ה-300 מיליארד דולר - מעורפל״, כתב. ״גם החומר הגרעיני ידולל. האם הטקסט הזה משרת את האינטרס הלאומי?״.

בראיון לטלוויזיה האיראנית הציג נבאוויאן את הגרסאות השונות של נוסח ההסכם שהוחלפו במהלך המו״מ, וטען שאיראן נסוגה שוב ושוב מול הלחץ האמריקני. לדבריו, ההסכמה לדילול האורניום המועשר, בפיקוח סבא״א, היא למעשה דרישה אמריקנית שעראקצ׳י מציג בטלוויזיה כעמדה איראנית. ״למה הדרישות של אמריקה מועלות מפי הרפובליקה האסלאמית של איראן?״ שאל. עוד טען כי ההגדרה הרחבה של ״הנושאים הקשורים לגרעין״, הופכת בפועל את כל פעילות הגרעין האזרחית לתלויה באישור אמריקני, ולמעשה ״איראן תיהפך לקולוניה אמריקנית״.

לצד הביקורת הקיצונית מהפלגים הניציים, גם בקרב הניצים הממסדיים נשמעת זהירות. עורך סוכנות הידיעות תסנים, המקורבת למשמרות המהפכה, אמר בראיון לטלוויזיה הממלכתית כי ״לאור ההיסטוריה של נושא הגרעין, הסיכוי להסכם סופי משביע רצון עם ארה״ב חלש מאוד״. הוא קרא לאפשר ביקורת על פרטי ההסכם, אמר כי האחריות עליו מוטלת על הממשלה ומנהלי המו"מ אך הזהיר מפגיעה ב"לכידות החברתית".

עמודי השער של העיתונים האיראניים היום ממחישים את הקרע סביב ההסכם המתגבש. כיהאן, היומון הניצי המקורב למשרד המנהיג העליון ועורכו הראשי ממונה על ידו, פנה בכותרת למנהלי המו״מ: ״קבלו את האזהרה הזו ברצינות: אל תהפכו את הניצחון במלחמה לתבוסה בהסכם רע״.

מנגד, סאזנדגי, ביטאונה של מפלגת ״תומכי הבנייה״ הרפורמיסטית, כתב בכותרת ״הזמנה למהומות?!״ ותוקף את אלה המסיתים נגד הממשלה.

אעתמאד הרפורמיסטי בחר בזווית האופטימית ביותר, ומבשר על ״עידן חדש עם רפורמות פנימיות״ באיראן בעקבות ההסכם, שיביא לדבריו ל״כלכלה חזקה, פתיחת מצר הורמוז, לגיטימציה עממית, שביעות רצון חברתית, וצבא וכוח טילים חזקים״.

סייד מהדי טבטבאאי, ראש מערך התקשורת של לשכת הנשיא, פרסם פוסט חריף ברשת X בו תקף את הניצים. ״מפרי האחדות, שמנסים לזרוע פילוג בעם המאוחד באמצעות עמדות חריפות וכביכול מהפכניות - שופכים מים על טחנות האויב״, כתב. ״הם או בורים שזקוקים להבהרה, או סוכנים שדורשים תגובה משפטית תקיפה. הם פועלים בניגוד לדרכו של מנהיג המהפכה השהיד, ובניגוד לדרכו של המנהיג העליון. איש לא ייפול בפח של תחבולותיהם״.