נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, העביר מכתב רשמי ללשכת המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי ובו בקשה להתפטר מתפקידו, כך נטען בערוץ האופוזיציה האיראני ״איראן אינטרנשיונל״ הערב (ראשון), לפי שעה, אין לידיעה אישור ממקור אחר ואיראן אף הכחישה את הדיווחים כי פזשכיאן הגיש את התפטרותו למוג'תבא, כך דיווחה סוכנות הידיעות פארס, של משמרות המהפכה: "הנשיא לא יתפטר משירות הציבור".
"איראן אינטרנשיונל" טענו כי במכתבו התריע פזשכיאן על כך שהמבנה הניהולי של המדינה סטה הלכה למעשה מהערוצים הרשמיים, וכי חלקיו המרכזיים של הממשל נתונים לשליטה מלאה של סיעה מסוימת של מפקדי משמרות המהפכה.
עוד דווח כי פזשכיאן הדגיש במכתב כי הנשיא והממשלה הודרו בפועל מתהליך קבלת ההחלטות המרכזיות והחיוניות במדינה, וכי הוואקום שנוצר פינה את הדרך בפני סיעות קיצוניות במשמרות המהפכה להשתלט. עוד טען כי בתנאים אלה אין הוא יכול לנהל את הממשלה ולמלא את חובותיו החוקיות, ומשום כך ביקש להתפטר לאלתר.
פזשכיאן, מנתח לב במקצועו, נחשב לרפורמיסט וממשיך דרכם של נשיאים מתונים כמו מוחמד חאתמי וחסן רוחאני. הוא נבחר לנשיאות ביולי 2024, בבחירות שנערכו מוקדם מהצפוי לאחר שקודמו אברהים ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק. בחירתו נתפסה כוויתור כביכול מצד המשטר לנוכח חוסר שביעות הרצון ההולך וגובר בקרב הציבור.
הדרתו של פזשכיאן מהשלטון קדמה למלחמה: ימים ספורים לפני פרוץ הלחימה דיווח ה״ניו יורק טיימס״ כי המנהיג העליון דאז עלי חמינאי הפקיד עוד בתחילת ינואר את ניהול המדינה בפועל בידי איש אמונו עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מהלך שדחק את הנשיא לשוליים. לפי הדיווח, לאריג'אני ריכז בידיו את דיכוי גל המחאות, את התיאום עם בעלות הברית של איראן ובהן רוסיה, קטאר ועומאן, ואת הפיקוח על המשא ומתן הגרעיני מול וושינגטון.
גם במהלך המלחמה ניכר עד כמה השפעתו חלשה: בנאום בטלוויזיה הממלכתית התנצל הנשיא בפני מדינות המפרץ על תקיפות נגדן, וקרא לשיתוף פעולה אזורי: ״מעתה, לא נתקוף מדינות שכנות אלא אם יתקפו אותנו קודם״. המחנה הניצי תקף אותו בחריפות, והוא נאלץ לפרסם הבהרה.
חזית נוספת במאבק נפתחה סביב האינטרנט. בשבועות האחרונים קידם הממסד הביטחוני תוכנית בשם ״אינטרנט פרו״, שאיפשרה גישה לרשת הבינלאומית רק לקבוצות מצומצמות של בעלי עסקים, רופאים, עורכי דין ומהנדסים בתשלום, ומבקריה בתוך איראן כינו אותה ״אינטרנט מעמדי״.
פזשכיאן הצטרף לביקורת, וביום שני הורה על השבת הגישה לכלל האזרחים בתום ניתוק של 88 ימים שהוטל עם פתיחת המלחמה, אך מערכת המשפט הקפיאה את פעילותו של הגוף שהקים לשם כך. דובר לשכת הנשיא, סייד מהדי טבטבאיי, כתב ב-X כי ״מי שמבקשים להחליש את מעמדו של הנשיא התייצבו נגד העם, המנהיג והחוקה״, ובסופו של דבר מומשה החלטת הנשיא בפועל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו