נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הוציא צו לפתיחה מחדש של הגישה הבינלאומית לאינטרנט, כך דיווחה התקשורת הממלכתית האיראנית ביום שני, תוך ציטוט גורם רשמי לאחר ניתוק שנמשך כמעט 90 יום בעקבות המלחמה נגד ארה"ב וישראל.
ברקע האפשרות לחידוש המלחמה: חתונות המוניות בטהרן // מתוך X
הדיווח ציטט את ראש יחסי הציבור במשרד התקשורת האיראני. המנגנון ליצירת קשר מחדש עם איראן לרשת העולמית בעקבות ההחלטה אינו ידוע. על פי נתוני NetBlocks, רוב האיראנים לא יכלו לגשת לאינטרנט העולמי במשך 87 ימים, כאשר רק לאזרחים מעטים יש גישה לרשתות VPN יקרות ומתקדמות שעוקפות את ההגבלות.
הרשויות הטילו בתחילה השבתת רשת החל מ-8 בינואר בתגובה למחאות נגד הממשלה ברחבי ארה"ב, כאשר החיבורים חזרו בהדרגה לשגרה בפברואר, לפני שהשבתת רשת חדשה החלה בעקבות תחילת המחאות האמריקאיות. ותקיפות ישראליות נגד איראן ב-28 בפברואר.
סוכנות הידיעות פארס דיווחה גם כן, בציטוט מקור יודע דבר, כי הקמת חיבור אינטרנט בינלאומי אושרה ב-9 קולות בעד ו-3 נגד, וכעת ממתינה לאישור ראש הממשלה.
בזמנים רגילים, הגישה לאינטרנט העולמי נותרה מוגבלת מאוד באמצעות צנזורה של אתרי אינטרנט רבים, בעוד שהרשויות מסתמכות יותר ויותר על אינטראנט כדי לספק שירותים מקוונים מבלי להסתמך על האינטרנט העולמי, בעיקר עבור בתי ספר הפועלים כיום לפי תוכנית לימודים מקוונת.
האינטרנט גרם לקרע במשטר
הוויכוח על החזרתה של רשת האינטרנט חוללה סערה בתוך המשטר האיראני הפגוע כשמצד אחד נמצאו הנשיא פזשכיאן, שביקש להשיב את החיבור לרשת לאזרחים לאחר שוך הקרבות ומהצד השני משמרות המהפכה ומקרוביו של המנהיג העליון חמינאי, שביקשו לבסס מודל חדש של חיבור לרשת שיעדיף את תומכי המשטר.
הגישה של רוב האוכלוסייה באיראן לאינטרנט הושבתה מאז החלה המלחמה ב־28 בפברואר, ותקופה זו לבדה מהווה את ניתוק האינטרנט הרחב ביותר שמדינה כלשהי כפתה על אוכלוסייתה, כך לפי ארגון NetBlocks שמנטר את הגישה. אל התקופה הזאת יש להוסיף את ניתוק האינטרנט במהלך המחאות בחודש ינואר, שנמשך כ־20 ימים, ואת ההגבלות שהוטלו במהלך מלחמת 12 הימים עם ישראל ביוני. בכל התקופה הזאת, שופרות המשטר כמובן שמרו על גישתם אל העולם החיצוני.
באופן כללי, ובימי שגרה, אוכלוסיית איראן הייתה מהדגיטליות באזור - לכן העובדה שרוב אזרחי המדינה בילו קרוב לשני שלישים משנת 2026 בחשיכה דיגיטלית היא משמעותית במיוחד. לפי לשכת המסחר של איראן, הנזק היומי לכלכלה הדיגיטלית נע בין 30 ל־80 מיליון דולר, ולפי הסגן לשר העבודה גולאם-חוסיין מוחמדי, יותר ממיליון אזרחים איבדו את משרותיהם מאז החלה המלחמה.
תוכנית ״אינטרנט פרו״, שאושרה על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי במהלך המלחמה, נועדה לאפשר גישה לאינטרנט הבינלאומי לקבוצות מצומצמות של בעלי עסקים, יצואנים, רופאים, עורכי דין, מהנדסים ועיתונאים תומכי משטר, תמורת תשלום של כ־2 מיליון טומאן לחבילה ובכפוף לאימות זהות. מבקריה בתוך איראן מכנים את התוכנית ״אינטרנט מעמדי״ וטוענים כי היא מעגנת מערכת דיגיטלית של קאסטות, שבה הציבור הרחב נותר מנותק לטובת בעלי הון, בכירים ומקורבים.
