"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיונים והערכות: המשטר האיראני חושש מחידוש המחאה

פגישה בדרג גבוה של ראשי מערכת הביטחון האיראני עסקה באפשרות של התחדשות ההפגנות נגד המשטר במדינה • בשלטון חוששים כי גל מחאה חדש במהלך המו"מ עם ארה"ב עלול להיות סוף המשטר

,עודכן
0השמעה
מפגינים באיראן. צילום: אי.אף.פי

המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן קיימה פגישה כדי לטפל בחששות גוברים בקרב סוכנויות הביטחון מפני התפרצות אפשרית של מחאות, כך מסרו מקורות המעורים בדיונים לערוץ החדשות "איראן אינטרנשיונל".

איראן: עשרות מפגינים מניפים את הדגל הלאומני // רשתות ערביות

על פי הדיווח, הפגישה, בראשות מוחמד באגר זולקאדר, כונסה בעקבות הערכות פנימיות ודוחות מודיעין שהזהירו מפני אי שקט אפשרי בימים הקרובים, כך מסרו המקורות.

על פי מידע שהוצג בפגישה, גורמים רשמיים מאמינים כי קשיים כלכליים גוברים - המונעים על ידי עליית מחירים, אבטלה ונזק לתעשיות מפתח כמו פטרוכימיה ופלדה - עלולים להפוך לטריגר העיקרי למחאות מחודשות.

סוכנויות הביטחון הציגו, על פי הדיווחים, תמונה ביקורתית ביותר של כלכלת איראן, תוך הדגשת אובדן מקומות עבודה נרחב הקשור לסגירת יחידות תעשייתיות במגזרי הנפט, הפטרוכימיה והפלדה, כמו גם את השפעת הפרעות ממושכות באינטרנט.

מחאה נגד המשטר האיראני באוניברסיטה לנשים בטהרן,צילום: X

הערכות שחולקו במהלך הפגישה מצביעות על כך שכלכלת איראן עשויה לא לעמוד ביותר משישה עד שמונה שבועות של סגר ימי. הסגר החל ב-13 באפריל, וכשבועיים חלפו כעת.

דאגה מרכזית נוספת שהועלתה הייתה הסגירה הכמעט מוחלטת של מרכזי ייצור במגזרים מרכזיים, כולל נפט, פטרוכימיה ופלדה. על פי ההערכות, שיקום תעשיות אלה עשוי להימשך שנים.

גורמי ביטחון אמרו גם כי סגירת האינטרנט הותירה כ-20% מכוח העבודה התלוי בפעילות מקוונת ללא עבודה. הם הזהירו כי, בהתבסס על תחזיות כלכליות, שני מיליון איש נוספים עלולים לאבד את מקום עבודתם במגזר הפרטי עד סוף האביב.

במגזר הפיננסי, סגירת השווקים - כולל בנקים, בורסת ניירות ערך, שוקי זהב ובורסות מטבע - עצרה למעשה את הפעילות הכלכלית, והותירה את המחירים האמיתיים של סחורות לא ברורים. במהלך הפגישה, נציגי גופי ביטחון הביעו דאגה מיוחדת מקריאה אפשרית למחאות מצד יורש העצר הגולה רזא פהלווי ומהסבירות שתומכיו יצאו לרחובות.

"חידוש המחאה - בלתי נמנע"

על פי מקורות המעורים בפגישה, סוכנויות הביטחון הגיעו למסקנה כי מחאות ציבוריות הן בלתי נמנעות, כאשר אי הוודאות היחידה היא עיתוי התפרצותן.

קריאות למחאות סביב יום הפועלים באחד במאי הבינלאומי הגבירו עוד יותר את החששות בקרב גורמים רשמיים ונידונו במהלך ישיבת המועצה. עובדים, גמלאים, מורים וקבוצות אחרות המקבלות שכר ערכו שוב ושוב מחאות או פרסמו הצהרות בנוגע לתנאי מחיה, עיכובים בתשלומים, חוסר ביטחון תעסוקתי ודיכוי ארגוני עובדים עצמאיים.

קטינים בשירות כוחות הבסיג' של משמרות המהפכה,צילום: איראן אינטרנשיונל

לקראת יום הפועלים הבינלאומי, ארגוני עובדים בתוך ומחוץ לאיראן הדגישו שוב ושוב דרישות, כולל העלאות שכר, שחרור פעילי עובדים עצורים, ביטול פסקי דיכוי והזכות להקים איגודים עצמאיים.

מקורות אמרו שחברי המועצה העליונה לביטחון לאומי מאמינים כי מחאות המתרחשות במהלך שיחות מתמשכות עם ארצות הברית או בעקבות הארכת הפסקת האש עלולות להוות סיכון ממשי להישרדותה של הרפובליקה האסלאמית.

איראן חוותה מספר גלי מחאות, שביתות ואי ציות אזרחי בשנים האחרונות, שלעתים קרובות הונעו על ידי קשיים כלכליים, אינפלציה וחוסר שביעות רצון נרחב מתנאי המחיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר