בחמאס נוקטים בימים אלה סחבת בתגובה ללחץ לפירוק מנשק. לצד המשך ניסיונות השיקום של כוחם בעזה, בארגון מתעכבים בקבלת החלטות בנושא. כמעט חודש חלף מאז הועברה הצעה ממועצת השלום של עזה, שבמרכזה התחלה בהליך איסוף הנשק של ארגון הטרור, בתמורה לפתיחת פעולות שיקום נרחבות. למרות הזעם הראשוני בחמאס והשיחות הרבות עם המתווכים, נכון לעכשיו לא התקבלה החלטה סופית. במקום זאת, בחמאס מדווחים על סבב התייעצויות ארוך ומייגע, הכולל גם שיחות עם ארגוני טרור פלסטיניים נוספים.
וויטקוף: "אני חושב שנוכל להראות לחמאס שפירוז הוא הדבר הנכון למען שלום" // אור שקד
לכאורה, בתוך חמאס מסתמנות שתי גישות: הראשונה דוגלת בדחיית ההצעה על הסף, ומובלת על ידי הזרוע הצבאית בראשות עז א-דין אל-חדאד ומקורביו בלשכה המדינית בחו"ל. בזרוע הבהירו כי הם מאוכזבים מעמדת המתווכים הערבים בכל הנוגע לדרישה לפירוק הנשק, ולדבריהם הלחץ צריך להיות מופנה כלפי ישראל. הגישה השנייה, שמובלת על ידי פלג בלשכה המדינית בחו"ל, מציעה צעד סמלי שיכלול מסירה של מצבור כלי נשק - מהלך שעשוי לספק את המתווכים. כך או כך, בארגון מסרבים לפירוק מלא של הנשק, ובמקביל ממשיכים להתעצם בשקט.
הסחבת ניכרת גם בהכרעה על זהות המנהיג הבא של חמאס. במשך לפחות ארבעה חודשים הארגון משהה את הבחירה בראש הלשכה המדינית. שני המועמדים המרכזיים - ח'ליל אל-חיה וח'אלד משעל - מייצגים לכאורה זרמים שונים: בעוד אל-חיה מקורב יותר לזרוע הצבאית, למשטר האיראני ולמתרחש בעזה, משעל מזוהה יותר עם פלגי האחים המוסלמים, קטאר וטורקיה. בפועל, נראה כי בשלב זה חמאס מעדיף להמשיך לפעול במסגרת מועצת הנהגה מחומשת (שבה חברים גם אל-חיה ומשעל), המאפשרת לו לאחוז בשני הקצוות האידיאולוגיים.
למרות זאת, התמרון בין הציר האיראני לציר האחים המוסלמים אינו חף מחריקות. בעיצומה של המלחמה קרא חמאס לעצירת התקיפות נגד מדינות המפרץ, אך נמנע מגינוי מפורש שלהן - התנהלות שעוררה טינה בקטאר. מדוחא אף יצאו הדלפות על צעדי ענישה אפשריים נגד בכירים בארגון, ואף על אפשרות של גירושם. גם אם בעבר דיווחים מסוג זה לא התממשו, הם מעידים על מתיחות גוברת בין הצדדים. ועדיין, נראה כי הקטארים לא יוותרו בקלות על מעמד התיווך לטובת טורקיה.
בעיה נוספת עבור חמאס מסתמנת בזירה הפנימית בעזה, שם גובר הלחץ סביב פעילות מיליציות המשתפות פעולה עם ישראל. במנגנון ביטחון הפנים של הארגון מדווחים על עלייה בפעילותן. לטענתם, מדובר בחלק מאסטרטגיה ישראלית סדורה ליצירת מציאות חדשה בשטח שבשליטתה. בחמאס טוענים כי המיליציות מבקשות להפגין נוכחות, התארגנות ויכולת פעולה באזור שממערב ל"קו הצהוב". בין היתר נטען כי הן מחלקות סיגריות ומזון, במטרה להרחיב את אזורי ההשפעה שלהן.
לצד הסימנים המעידים, לכאורה, על משבר בקבלת ההחלטות, נראה כי בחמאס מתמקדים בעיקר בהיערכות לאפשרות של סבב לחימה נוסף בעזה. לשם כך הם זקוקים לזמן - וסבבי השיחות האינסופיים עם המתווכים מספקים להם בדיוק את המשאב הזה. ייתכן כי ההערכה היא שככל שהארגון יצליח לגייס פעילים ולייצר אמצעי לחימה, כך תגבר הנטייה הישראלית להימנע מהסלמה ולהעדיף את המסלול המדיני. בתוך כך, התקרבות הבחירות ממילא דוחקת את סוגיית עזה לשולי השיח הציבורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו