מוג'תבא חמינאי מונה למנהיג העליון החדש

מועצת המומחים האיראנית הכריזה הערב (ראשון) באופן רשמי כי מוג'תבא חמינאי נבחר למנהיג העליון של איראן, השלישי מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית. ההכרזה באה כשמונה ימים לאחר חיסולו של אביו, המנהיג העליון עלי חמינאי. מוג'תבא יהיה המנהיג העליון השלישי של הרפובליקה האיסלאמית מאז הקמתה ב-1979 ועלייתו לשלטון רוחאללה ח'ומייני. במקביל, בתיעודים המגיעים מאיראן נשמעים אזרחי הרפובליקה האיסלאמית בקריאות "מוות למוג'תבא". לפי מקורות ישראליים הוא היה יעד לניסיון התנקשות, אך כאמור ניצל ממנו.

המועצה הודיעה כי כינסה מושב חירום על אף ש"משרדי המזכירות הופצצו, מה שהביא למותם של מספר עובדים ואנשי צוות הביטחון". לדבריה, פעלה "בהתאם לחובותיה הנקובות בחוקה ובתקנון הפנימי, מבלי להשהות לרגע אתתהליך בחירת המנהיג", כדי שהמדינה "לא תיקלע לחלל הנהגתי". מוג'תבא נבחר, על פי ההצהרה, ברוב נחרץ של חברי המועצה.

בסיום ההצהרה הביעה המועצה תודה לחברי מועצת ההנהגה הזמנית שפעלה בימים האחרונים. המועצה קראה לכלל העם האיראני, ובפרט לאנשי הדת והאקדמיה, "לחלוק את כבוד הנאמנות למנהיגות ולשמור על האחדות".

בעוד התקשורת הרשמית האיראנית שידרה תמונות של קריאות נאמנות למנהיג החדש בכיכרות ובמסגדים ברחבי המדינה, חשבונות אופוזיציה פרסמו ערב ההכרזה סרטונים מרובע אקבטאן בטהרן, ובהם תושבים קוראים מחלונותיהם "מוות למוג'תבא" בתגובה לשידורי הרמקולים הממשלתיים.

בחירתו של מוג'תבא מסמנת ניצחון גדול למחנה הניצי במשטר האייתולות ולמשמרות המהפכה. בנו השני של עלי חמינאי, יליד 1969, מעולם לא כיהן בתפקיד רשמי ברפובליקה האסלאמית, פרט לעבודתו בלשכת אביו. אך מאחורי הקלעים, הפך לאחד האנשים החזקים במדינה.

מוג'תבא התבגר בצל המלחמה האכזרית נגד עיראק, ובגיל 19 לקח חלק במערכה במדבר הדרום עיראקי במסגרת גדוד איראני. שם יצר קשרי נאמנות עם מפקדים שמונו בהמשך לתפקידים בכירים, ברית שהתגבשה בין פוליטיקאים, אנשי דת וקצינים במשמרות המהפכה. מאז שנות ה-90 השתלב במסדרונות השלטון, כשיוצאי המלחמה סבבו אותו ומונו לתפקידים ביטחוניים.

השפעתו של מוג'תבא גלשה לכמעט כל תחום במדינה, ממינויים בתקשורת ועד להתנהלות האוניברסיטאות. משרד האוצר האמריקני הטיל עליו סנקציות וחשף כי "מוג'תבא חמינאי מייצג את המנהיג אף על פי שמעולם לא נבחר או מונה לתפקיד ממשלתי, פרט לעבודתו בלשכה של אביו. המנהיג האציל חלק מתחומי האחריות של ההנהגה שלו למוג'תבא, שעבד בשיתוף פעולה עם מפקד כוח קודס קאסם סולימאני והבסיג'".

במסמך בריטי שהודלף בפרויקט ויקיליקס תואר מוג'תבא כ"מנהיג כוחני בעל יכולות ומנהל אינטליגנטי, שיום אחד אולי יירש לפחות חלק מההנהגה הלאומית". המסמך ציין את קשריו הקרובים עם מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ואת היותו "מודע היטב למגבלות שגילו הצעיר יחסית כופה עליו בתרבות הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית".

אך דמותו שנויה במחלוקת. רבים באיראן רואים בו גורם קיצוני לא פחות מאביו בכל הנוגע לעימות עם ישראל, ומכריזים כי "ימות ולא יגיע לשלטון". מנגד, פוליטיקאים מקורבים למוג'תבא טוענים כי מדובר דווקא בדמות פרגמטית. עבדולרזא דאוורי, פוליטיקאי איראני שהכירו מקרוב, כתב בהודעת טקסט ל"ניו יורק טיימס" עוד לפני המלחמה כי "הוא פרוגרסיבי ביותר וידחיק את הקיצוניים", והשווה אותו ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.

פרשיות השחיתות הפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת גם בתוך המשטר עצמו. בסרט שיצר הבמאי האיראני מוחסן מחמלבאף נטען כי מוג'תבא השתלט על שטח עצום בעיר משהד, הפך אותו לרכושו הפרטי ומחזיק בשליטה על הקניון הגדול בעיר ועל פרויקטי נדל"ן מסחריים. לפי הערכות, הונו האישי עומד על כשלושה מיליארד דולר, רובם מופקדים בבנקים בבריטניה. ברחובות הוא נוסע בשיירת מרצדס יוקרתיות, ומטוס פרטי ומסוק עומדים לרשותו לטיסות דחופות.

בזירה האזורית, מוג'תבא לא היה רק שחקן פנימי. ב-2018 השתתף בארוחת רמדאן חגיגית שאירח שגריר איראן בעיראק, לצד מפקד כוח קודס קאסם סולימאני. לפי הדיווח, בנו של המנהיג העליון נטל חלק בדיונים על הקמת קואליציה מהסיעות השיעיות בעיראק. האתר "איראן אינטרנשיונל" חשף כי בפגישה חשאית של משמרות המהפכה, שיבח מפקד חיל האוויר והחלל את הסיוע ממשרדו של מוג'תבא למימון תוכנית הכטב"מים ופיתוח מערך הטילים של הארגון.

שאלת הירושה הרשמית לא הייתה פשוטה. אחיו הבכור מוסטפא, בן 59, מחזיק בתואר "אייתוללה" ונחשב לבעל סמכות דתית גבוהה יותר. ואולם מוג'תבא הוא זה שצבר את השפעת הצללים, שיצר את הקואליציות ושהפך לבכיר בלשכת אביו.

לפי הערכות מערביות, מוג'תבא היה מעורב בכל החלטה הנוגעת לעימות האזורי מול ישראל ולפרויקט הגרעין האיראני. כך גם בשאלת השיחות עם המערב. בפגישה חשאית של משמרות המהפכה אמר בכיר בארגון כי "מוג'תבא הוא מומחה גדול בתחום הצבאי. מפקדי כוח קודס סולימאני וקאאני התפלאו על ידיעותיו בנושאי חוץ ואיומים על המשטר".

למרות שהועלתה במשך שנים, מועמדתו הייתה שנויה במחלוקת גדולה. ראשית, הוא לא החזיק בדרגה הדתית המתאימה למי שאמור להוות את הסמכות הדתית העליונה ברפובליקה האיסלאמית שהוקמה על יסוד רעיון "שלטון חכם ההלכה". שנית, מדובר למעשה בחזרה של הרפובליקה האיסלאמית למנהגי הירושה של המונרכיה שאותה הדיחה ומכה לעצם הרעיון של "הרפובליקה" בה התגאתה.