מי יהיה היורש של חמינאי | התהליך, מאבקי הכוחות והמועמדים

אחרי כ-37 שנים בראש הרפובליקה האסלאמית, המנהיג העליון עלי חמינאי חוסל הבוקר (שבת) בתקיפה ישראלית בלב טהרן. בפעם השנייה בלבד בהיסטוריה של משטר האייתוללות, ייאלץ הממסד האיראני לבחור מנהיג עליון חדש, השלישי אחרי חמינאי ומייסד הרפובליקה האסלאמית, האייתוללה רוחאללה חומייני.

"יש כאן תהליך מוסדר, שאסיפת המומחים תבחר, אבל יש כמה סימני שאלה שאנחנו לא יודעים לגביהם שום דבר", אומר דני סיטרינוביץ', לשעבר ראש ענף איראן באמ"ן. "לא בטוח שזה ילך חלק. אנחנו לא יודעים אם הייתה הכנה מאחורי הקלעים".

על פי החוקה האיראנית, אסיפת המומחים, גוף של 88 אנשי דת בכירים, היא שאמורה לבחור את המנהיג העליון הבא. לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס" ועדה בת שלושה חברים שמינה חמינאי עצמו לפני כשנתיים האיצה את עבודתה מאז מלחמת 12 הימים ביוני האחרון, ובחרה שלושה מועמדים למקרה שיחוסל, אך שמותיהם נותרו חסויים.

עד לבחירת יורש, מועצת הנהגה זמנית המורכבת מהנשיא, ראש מערכת המשפט ואחד מאנשי הדת של מועצת שומרי החוקה אמורה לנהל את ענייני המדינה.

בנו של המנהיג העליון

מוג'תבא חמינאי, בנו בן ה-56 של המנהיג העליון, נחשב לאחד המועמדים המרכזיים לירושה, אף שמעולם לא כיהן בתפקיד רשמי ברפובליקה האסלאמית. הוא איש דת בדרגה בינונית אך למעשה פעל במשך יותר מ-27 שנה מאחורי הקלעים כ"שומר הסף" של אביו, ונחשב לבעל השפעה רבה על מינויים, בחירות וקבלת החלטות.

ארה"ב הטילה עליו סנקציות עוד ב-2019, בטענה שייצג את המנהיג העליון "בתפקיד רשמי למרות שמעולם לא נבחר או מונה לתפקיד ממשלתי". חקירה של בלומברג מינואר 2026 חשפה רשת פיננסית חשאית הקשורה אליו, הכוללת נדל״ן בלונדון ובדובאי וחשבונות המנוהלים דרך מתווכים במדינות שונות.

"מוג'תבא הוא גורם שמשמרות המהפכה מאוד תומכות בו, לפחות ככה נאמר, אבל זה לא מובן מאליו", אומר סיטרינוביץ'. ואכן, מועמדותו שנויה במחלוקת עמוקה. המסורת השיעית מתנגדת לירושה דינסטית, והרפובליקה האסלאמית עצמה הוקמה על חורבות המונרכיה של השאה. חמינאי עצמו, לפי דיווחים, התנגד בעבר לרעיון שבנו יירש אותו ולפי אותו דיווח של ה"טיימס" מוג'תבא לא נמצא ברשימת המועמדים.

נכדו של "אבי המהפכה"

חסן חומייני, בן 53, נכדו של מייסד הרפובליקה האסלאמית, נחשב גם כן כמועמד. "חסן חומייני הוא דמות מאוד מעניינת, הרבה יותר מתון ברמת הפתיחות הדתית", אומר סיטרינוביץ'. חומייני משמש כמנהל המאוזוליאום של סבו, ונחשב לקרוב לזרמים המתונים יותר בממסד האיראני. לפי דיווח ב"רויטרס" מיוני האחרון, המבוסס על חמישה גורמים פנימיים, מתכנני הירושה עצמם מודעים לכך שחומייני עשוי להיות מקובל על הציבור האיראני יותר ממועמד מהקו הקשוח.

אך פתיחות זו, יכולה להיות בדיוק הדבר שיפריע למועמדותו.

הנשיא לשעבר

"רוחאני הוא גורם מאוד מאוד מתון, והוא ייהפך באמת לסוג של גורבצ'וב של איראן", אומר סיטרינוביץ' על חסן רוחאני, נשיא איראן לשעבר. רוחאני הוא אולי המועמד בעל הניסיון הרחב ביותר: מזכיר מועצת הביטחון הלאומי, חבר אסיפת המומחים ושתי כהונות כנשיא. תפקידים אלה העניקו לו גישה לכל מוקדי הכוח באיראן, הפוליטיים, הצבאיים והמודיעיניים. ולצד זאת הוא איש דת, היבט הכרחי עבור המנהיג העליון.

אלא שהקרבה של רוחאני לזרם הרפורמיסטי הובילה להדרתו, לאחר שהוביל את חתימת הסכם הגרעין ב-2015 שלדעת הניציים במשטר נכשל לחלוטין. הוא נפסל מלהתמודד לאסיפת המומחים, ובשנים האחרונות נותק ממעגלי קבלת ההחלטות. רק החודש דיווח העיתון הצרפתי "לה פיגארו", כי רוחאני בעצמו הוביל בשיא המחאות בינואר ניסיון להדיח את חמינאי מקבלת ההחלטות, לצד שר החוץ לשעבר זריף וגורמים נוספים. הניסיון נכשל, ורוחאני וזריף הושמו לפי הדיווח במעצר בית.

משרדו של רוחאני הכחיש את הדיווח המדובר, למרות שמעצרים בקרב המחנה הרפורמיסטי נרשמו במהלך המחאה.

האחים לריג'אני מצטרפים למאבק על הירושה

המשפט ואחיו של עלי לריג'אני. "צאדק לריג'אני הוא בוודאי גורם רלוונטי, כי הוא גם מהצד השיפוטי וגם אחיו של עלי לריג'אני, ולכן בוודאי מועמד מאוד חזק", אומר סיטרינוביץ'. לצד זאת, הוא גם מחזיק בקרבה לגורמי דת בכירים.

אחיו עלי כאמור נמצא כעת בלב מוקדי הכוח. לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס" מפברואר, חמינאי מינה אותו בינואר לאחראי בפועל על ענייני המדינה, לאחר שסיכל כביכול את ניסיון ההפיכה של רוחאני. עלי לריג'אני, לשעבר יו"ר הפרלמנט ומפקד במשמרות המהפכה, הוא משמש כיום מזכיר מועצת הביטחון הלאומי העליונה ומפקח על המו"מ עם ארה"ב.

לפי דיווחים מהיום, גם הוא היה בין יעדי התקיפה הישראלית, וגורלו אינו ידוע.

מי באמת מחזיק במושכות?

בכל מקרה, סיטרינוביץ' מעריך כי לפי שעה המשטר יעמוד על רגליו "עם מערכת משמרות המהפכה, שתמשיך להחזיק את השלטון". אולם הוא מדגיש שהמנהיג הבא "יצטרך לגיטימציה ציבורית, למרות שלכאורה זה לא הכרחי בלי בחירות. הציבור משחק תפקיד חשוב, ולכן יכולים להיות כאן דברים יותר מתונים מאשר קיצוניים".

ומי שייבחר, יירש משטר במשבר העמוק ביותר בתולדותיו: כלכלה קורסת, תשתיות צבאיות הרוסות, ומיליוני אזרחים שיצאו לרחובות בינואר כדי לדרוש את סוף שלטון האייתוללות. רבים מהם מקווים שהמנהיג העליון השלישי יהיה גם האחרון. מותו של חמינאי עשוי גם להוביל לערעור העיקרון העומד במרכז המשטר האיראני, עקרון שלטון חכם ההלכה ("ולאית פקיה"), אם בצורה של קריסה דרמטית - ואם ברפורמות עמוקות שישנו אותו מהיסוד.

"אלה המועמדים הרלוונטיים", מסכם סיטרינוביץ', "אבל קשה לדעת בדיוק איך התהליך עובד, כי אנחנו לא יודעים אם הייתה הכנה מאחורי הקלעים. יש אי-ודאות גבוהה מאוד".