"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"יש פוטנציאל למסדרון כלכלי": המסר המפתיע של מלך ירדן
המלך עבדאללה התייחס בהתלהבות לסוגיית המסדרון בין הודו, המזה"ת ואירופה • בדברים שנשא מול נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, השליט הערבי הביע תמיכה בנתיב הסחר, שעשוי לעבור דרך ישראל: "החזון הזה כבר מתגבש"
ר"מ הודו נרנדה מודי ומלך ירדן עבדאללה. צילום: אי.פי

"יש פוטנציאל למסדרון כלכלי": המסר המפתיע של מלך ירדן

המלך עבדאללה התייחס בהתלהבות לסוגיית המסדרון בין הודו, המזה"ת ואירופה • בדברים שנשא מול נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, השליט הערבי הביע תמיכה בנתיב הסחר, שעשוי לעבור דרך ישראל: "החזון הזה כבר מתגבש"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מלך ירדן עבדאללה התייחס היום (שלישי) באופן חריג לסוגיית המסדרון הכלכלי בין הודו, המזרח התיכון ואירופה (IMEC):במהלך ביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי בממלכה, המלך הירדני דיבר באופן ישיר ופומבי על היוזמה האזורית. לדבריו, מדובר בפוטנציאל כלכלי שנמצא בתהליכי גיבוש.

הפסגה במצרים: א-סיסי, אבו מאזן ועבדאללה נועדו באל־עלמין // קרדיט: הלשכה המלכותית הירדנית

תזכורת: בבסיס הרעיון של IMEC עומד הרצון לקדם את המסחר בין תת היבשת ההודית לבין אירופה דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל. השאיפה היא להקים נתיב שיעבור בנמלים ימיים ובמסילות רכבת. המסלול אמור להתחיל מאיחוד האמירויות, לעבור דרך סעודיה וירדן, ולהגיע לנמלים בישראל. בספטמבר 2023, לפני המלחמה בעזה, נחתם בניו דלהי מזכר הבנות בנושא על ידי הודו, ארה"ב איחוד האמירויות, סעודיה ומדינות אירופה. מטבע הדברים, היוזמה נתקלה בהתנגדות מצד מדינות שדרך עוברים נתיבי סחר חלופיים, כמו טורקיה למשל.

"בדיונים של היום, ירדן מציעה יתרונות תחרותיים במגזרי מפתח כמו מזון, דשנים, תרופות, טקסטיל, טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT), אנרגיה, כרייה, תיירות, ייצור מתקדם ולוגיסטיקה", התגאה עבדאללה בדברים שנשא מול מודי וחברי המשלחת ההודית. "עם מיקומה האסטרטגי של ירדן והסכמי הסחר החופשי שלה, ועם הכוח הכלכלי והתעשיות המתקדמות של הודו, יש לנו פוטנציאל לבנות מסדרון כלכלי, שמחבר את דרום אסיה למזרח התיכון, לאפריקה ולאירופה".

הוא הוסיף: "אנחנו מזמינים אתכם למנף את מיקומה של ירדן כדי לבנות מרכזי פעילות דרך נתיבי IMEC, כדי לאפשר יצוא חקלאי ותעשייתי של הודו וירדן, ולנצל את הסכמי הסחר החופשי, כמו גם את קרבתה של ירדן לשווקים. חזון זה כבר מתגבש במגזרים שמיוצגים כאן היום. אני בטוח שתוצאות הפורום הזה ישרתו כגורם מאיץ להשקעות משותפות חדשות, למיזמים ולהעברת ידע. הממשלות שלנו, יחד עם לשכות המסחר והתעשייה, מוכנות".

ר"מ הודו נרנדה מודי ומלך ירדן עבדאללה,צילום: אי.אף.פי

דבריו של המלך הירדני מעוררי עניין בשל היחסים המתוחים מול ישראל בשנתיים האחרונות, זאת על רקע המלחמה בעזה. בקרב חלק מהאוכלוסייה הירדנית, קיימת התנגדות עזה להיבטים של נורמליזציה מול ישראל למרות הסכם השלום בין המדינות. יתר על כן, קיימת אוכלוסייה פלשתינית גדולה בממלכה, שחלקה הביע תמיכה בחמאס בזמן המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו