בשירות המשטר: מבצעי ההשפעה הדיגטיליים לדיכוי המחאות באיראן

המשטר האיראני רותם רשתות בוטים מתקדמות, יכולות AI ומבצעי דיסאינפורמציה נרחבים כדי לחזק את לגיטימציותו מול גל ההפגנות ולהרתיע את ארה"ב • מחקר אמריקני חושף: מעל 7,500 חשבונות פיקטיביים פועלים בתיאום להצגת המחאה כתוצר של התערבות זרה

מחאות נגד המשטר באיראן. צילום: AP

מאז פרוץ גל ההפגנות באיראן, וביתר שאת על רקע החרפת המתיחות מול ארצות הברית, מגבירה המערכת הביטחונית האיראנית באופן משמעותי את השימוש במבצעי השפעה מתוחכמים, רשתות בוטים ויכולות בינה מלאכותית. הפעילות, המתקיימת במקביל לדיכוי אלים וחסר תקדים של המחאות, נועדה לחזק את מעמד המשטר מבפנים ולהדוף ביקורת ולחץ בינלאומיים מבחוץ.

איראן, הנחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום מבצעי ההשפעה הדיגיטליים, מפעילה את היכולות הללו כחלק בלתי נפרד מהגשמת יעדיה האסטרטגיים. לפי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי מכון מחקר אמריקאי, זוהה מבצע השפעה רחב היקף הכולל למעלה מ-7,500 חשבונות פיקטיביים, המנוהלים בפועל על ידי זרועות הביטחון של המשטר - בראשן גופים המזוהים עם משמרות המהפכה וארגוני הסייבר של הבסיג'.

קשה לצפייה: מפגינים בצפון איראן שנפגעו בהפגנות

שלוש חזיתות מקבילות

ניתן לזהות שלוש תכליות מרכזיות במבצעי ההשפעה האיראניים. הראשונה, פנימית, נועדה לחזק את הלגיטימציה של הרפובליקה האסלאמית בזירה המקומית. לצורך כך, טהראן עושה שימוש גובר במערך היברידי של בוטים ומפעילים אנושיים שמטרתו לייצר מצג שווא של תמיכה עממית רחבה במשטר. ברשתות החברתיות מופצים סרטונים ותמונות של הפגנות תמיכה ותהלוכות דתיות, לצד מאמצים שיטתיים להציג את המפגינים כאלימים, טרוריסטים או שליחי גורמים זרים - בעיקר ארצות הברית וישראל.

התכלית השנייה, חיצונית-אסטרטגית, מתמקדת בחיזוק ההרתעה מול ארה"ב ובעלות בריתה. במסגרת זו מופצים דיווחים כוזבים על יכולות צבאיות מתקדמות, כמו סיוע צבאי נרחב לכאורה מסין, במטרה להשפיע על תפיסת ההרתעה האמריקאית.

החזית השלישית מכוונת להשפעה על השיח במערב, תוך ערעור אמינות האופוזיציה האיראנית, הטלת ספק במניעיה והצגתה כמנותקת מהציבור באיראן - הכל במטרה לצמצם את התמיכה המערבית במחאה.

מניתוק האינטרנט לשליטה נרטיבית

כאשר הגישה לפלטפורמות דיגיטליות גלובליות נחסמת, כפי שקרה לאחר ימי מחאה עקובים מדם, המשטר מעביר את מרכז הכובד לאקוסיסטם דיגיטלי חלופי הנשלט על ידו, בדגש על אתרי חדשות המזוהים עם המשטר. במצב זה, מבצעי ההשפעה מתמקדים ביצירת שליטה נרטיבית מוחלטת במרחב המידע המצומצם שנותר לאזרחים, תוך חיזוק תחושת מצור ואיום חיצוני.

מפגינים בעד השלטון באיראן שורפים דגלי ישראל וארה"ב, צילום: אי.פי.אי

לצד מבצעי ההשפעה, איראן מפעילה גם יכולות סייבר התקפיות, הכוללות תקיפות נגד אתרי אופוזיציה, ניסיונות פריצה לחשבונות של פעילים ועיתונאים, איסוף מודיעין דיגיטלי ודליפות מידע מכוונות. הסייבר משמש כך לא רק ככלי טכנולוגי אלא כמרכיב אינטגרלי במערך הדיכוי, המשלב השפעה תודעתית והרתעה אישית.

מומחים מעריכים כי שימושים אלה צפויים להתעצם במקרה של עימות צבאי ישיר בין ארצות הברית לאיראן, מה שמדגיש את החשיבות הרבה שטהראן מייחסת למבצעי השפעה ככלי מרכזי לשימור הלגיטימיות של המשטר ולניהול עימותים רב-ממדיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר