אחד מחברי צוות טלוויזיה שהורשה לצלם באחרונה במחנה צבא הרשות הפלשתינית ביריחו סיפר למקורביו על מה שאסרו עליו לתעד. קירות המחנה היו מכוסים בגראפיטי אנטי-ישראלי, שזעקו נגד מדינת "הכיבוש" - ישראל, וקראו ל"שיבה" לכל פלשתין - יפו, עכו וחיפה.
הקירות הבהירו מה המשימה שמחדירים לחיילים של אבו מאזן. האמת, זה ממש לא אמור להפתיע אותנו, כי מה שמזינים את החיילים זהה למה שמלמדים כל תלמיד במערכת החינוך של הפרטנרים מאוסלו. אלו שלוחצים עלינו להכניס אותם לעזה, לשלוט במעבר רפיח ומשם לקדם את אופק המדינה הפלשתינית, בהתאם למסמך שעליו חתם בנימין נתניהו בוושינגטון.
בן גביר תועד "נוזף" בברגותי; ברשות הפלשתינית זעמו: טרור פסיכולוגי
התמונות של הצבא הזה שמתאמן בתוכנו, ביריחו וביו"ש, הופצו בשבועות האחרונים במכוון על ידי הרשות הפלשתינית ותומכיה. עכשיו אפשר לראות בעיניים את מה שגם ממשלות נתניהו ניסו להסתיר - להרחיק מהתודעה הישראלית. מזעזע להיווכח כיצד באישורנו רוחש צבא עוין, שמונה יותר מ-60 אלף חיילים.
מתאמן ביו"ש, כמו בפקיסטן ובמצרים, במתארים התקפיים. מצויד ומחומש להפליא, אין בינו לבין "המשטרה הפלשתינית" של הסכמי אוסלו דבר. זה צבא שתכליתו לממש את המשימה הלאומית של ספרי הלימוד הפלשתיניים - לשים קץ לישות הציונית הקולוניאליסטית מהים ועד הירדן.
למה הופצו עכשיו תמונות אימוני הצבא הפלשתיני?
התשובה היא, כי ברמאללה מתבשמים מהפריחה המחודשת של פעמי המדינה הפלשתינית. מהחתימה של נתניהו על מסמך שמשרטט אופק למדינה ועד הרוח הגבית שאבו מאזן ואנשיו מקבלים ממצרים, מסעודיה, מקטאר, וכנראה גם מסביבת הנשיא האמריקני. מהגורמים שמדליפים לעיתונאים ישראלים מסוימים מסרים אנטי-ישראליים בקביעות.
השבוע חזרו חוסיין א-שייח, סגנו של אבו מאזן, ומאג'ד פרג' - ראש המודיעין, ממצרים מדושני עונג. המצרים מאמנים גייסות של הרש"פ, בטענה שמדובר בכוחות פלשתיניים ללא שיוך ארגוני. הם דוחפים להכניס אותם מיידית למעבר רפיח ועזה. הסעודים, מצידם, לוחצים להלבין את הרשות - עכשיו מבטיחים בריאד שהם ידאגו לרפורמות המפורסמות ברשות.
על הטורקים והקטארים אין מה לדבר - לא פלא שאחד משני קציני הרשות שביצעו פיגוע בגוש עציון לפני חצי שנה חזר בדיוק מקורס במכללה משטרתית בקטאר. מדובר בשני קציני רשות מחבלים, שניים מתוך כ-60 שביצעו פיגועים ונחשפו רק בשנתיים האחרונות.
אין קץ לניסיונות ההונאה שמפעילים עלינו כדי להכשיר את הכנסת צבא המחבלים של רמאללה לעזה. עכשיו כבר ברור שאין גורם בינלאומי שאינו תומך חמאס המוכן לקחת חלק בכוח שיפרק את חמאס, על פי הקונספציה ההזויה של טראמפ.
לכן, מספקים לנו מקסמים מעליבים חדשים. מסבירים לנו שחמאס "יפקיד" את נשקו, או "יקפיא" אותו כאשר אנחנו ניסוג לעוטף, והגייסות של אבו מאזן יעשו את העבודה עבורנו. שוב הם יובילו לשלום עלי אדמות, כמו באוסלו, כמו בהתנתקות.
תוכני הלימוד של הרשות
ואפרופו ספרי הלימוד - השבוע נחשף דוח של מכון המחקר הבינלאומי IMPACT SE, שחקר את תוכני הלימוד של הרשות לשנים 2026-2025. למרבה התדהמה, התברר שבניגוד להתחייבויות ומצגי השווא, הכל נותר אותו הדבר. השנאה התהומית ושלילת הקיום של ישראל נותרו המסר המרכזי שמועבר לתלמידים. מחובת הג'יהאד ועד "שחרור פלשתין" והילולי המחבלים המתאבדים. כמה פעמים כבר חתמה הרש"פ והתחייבה ל"רפורמות", למחיקת התכנים המסיתים, התקציבים של האיחוד האירופי אפילו הותנו בכך. אז מה.
עוד נחשף השבוע שלמרות ההבטחות והלחץ הבינלאומי, הרשות הפלשתינית הגדילה בשנת 2025 את התשלומים למחבלים ולבני המשפחות מכ-144 מיליון דולר ב-2024 ליותר מ-214 מיליון דולר ב-2025. למרות ניסיונות הסוואה ותחמונים, הכל נשאר אותו הדבר. וברור עד כמה אין הבדל בין הרש"פ לחמאס, לא במטרות ולא בכוונות.
כל זה קורה כאשר ברור כי ראש הממשלה הבטיח לנשיא האמריקני בפלורידה שהוא פותח מיידית את מעבר רפיח, בעוד האמריקנים מכריזים על השקת שלב ב' כבר החודש. למרות שעקרון היסוד של מסמך 20 הנקודות - פירוק חמאס מנשקו בידי כוח בינלאומי - כבר הוכח כלא יותר מהזיה.
ומה עוד הבטיח ביבי לידידו דונלד? איך תעמוד ממשלת ישראל מול הלחץ הדרמטי שמופעל עליה עכשיו? כיצד תתמודד עם העידוד והכוח שקיבלו סעודיה, קטאר וטורקיה מטראמפ, שלא לדבר על הרעב של הנשיא האמריקני להצגת הישגים מדומים. תביטו בתמונות של הצבא הפלשתיני הגדול שמתמרן בתוכנו, מתאמן ליום שבו יפנה את הרובים לעברנו, ותשלחו את השאלות הקשות לצמרת בירושלים.
מזרח תיכון חדש - באמת
הטלטלה הדרמטית שמעביר נשיא ארה"ב את ההסדרים הגלובליים מעמידה בפנינו הזדמנות היסטורית לנסות לשנות את פני המזרח התיכון; למעשה, לפרק אותו. טראמפ לא נקי מטעויות ואינטרסים, אבל הוא מטלטל את הסדר הישן, הצבוע וההרסני שהתקבע בתווך הבינלאומי בעשורים האחרונים. סדר שמקורו באידיאלים גדולים וסופו במערכת של אופל.
מחזון חבר הלאומים של וודרו ווילסון בתום מלחמת העולם הראשונה, עד הקמת האומות המאוחדות בתום המלחמה השנייה, נוצקו ליקום הבינלאומי יומרות אדירות. הכוונה היתה לבנות מעין פרלמנט וגופי ממשל גלובליים, שישתיתו דפוסים של היגיון וצדק. אבל הגופים הגלובליים הפכו לנשלטים בידי רוב של רודנים, בשיתוף פעולה של מחנה פרוגרסיבי עיוור ומעוות. יחדיו הם הסגירו חלקים גדולים של העולם, בוודאי אותנו, לסכנות גדולות שנובעות מהיפוך מוסרי - ראו אונר"א, בתי המשפט המדומים של האג ומועצת זכויות האדם של האו"ם.
שורשי מפת המזרח התיכון נעוצים בתום העידן הקולוניאליסטי, פוסט שתי מלחמות העולם. המדינות ששורטטו ולימים התגבשו הן תוצר של אינטרסים ונסיבות פוליטיות, לא היגיון וצדק. רובן לא מבוססות על זהות לאומית, אתנית או מרכיב אותנטי יציב. ללא דיכוי בידי השליטים שלהן, לא ניתן להחזיק את חלקיהן יחדיו.
כך - לבנון, סוריה, עיראק ואפילו איראן הן לא באמת מדינות. ירדן היא המצאה שנולדה מאילוץ פוליטי בריטי, שקרע חלק מהשטח שיועד לעם היהודי כדי לפצות את הבדואים שלונדון טיפחה, בעוד הבדואים שולטים ברוב הפלשתיני. במקביל, במדינות המפרץ כמו קטאר מיעוט אריסטוקרטי של בדואים שולט באמצעות כסף ודיכוי שיטתי במיליוני פועלים זרים.
ברוח היוזמה הנכונה של הכרה בסומלילנד, לישראל יש אינטרס מובהק לפרק את מרבית המדינות שבסביבה. לעזור לדרוזים ולכורדים שבסוריה לשלוט בעצמם ולהתחבר אליהם. ליצור גשר יבשתי עם הנוצרים והדרוזים בלבנון. לנטרל את המשטרים העוינים שסביבנו וכולם נגדנו, חוץ מהאמירותים. לבודד גם את הרצחנות הפלשתינית ולהתחבר רק לפלשתינים שבאמת רוצים לחיות עם המדינה הציונית.
זה לא תמיד מסתדר עם האינטרס האמריקני, ראו את השיחות המסוכנות שכופה עלינו טראמפ מול הג'יהאדיסט א-שרע, אבל אנחנו חייבים לחתור לאינטרסים שלנו: לנצל את ריסוק העולם הישן והצבוע לפירוק המזרח התיכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו