"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארדואן מסתכל: דוח המודיעין הטורקי על המלחמה בין ישראל לאיראן | אלו מסקנותיו

מסמך שפורסם על ידי האקדמיה הלאומית למודיעין באנקרה קורא למדינה לנקוט בשורה ארוכה של צעדים על מנת להסתגל לאתגרים שהציבה ישראל לאיראן במהלך מבצע "עם כלביא" • הדו"ח מביע חשש מהעליונות האווירית של ישראל והסכנות שבטילים הפירסוניים

,עודכן
0השמעה
ארדואן. שתי ערים טורקיות ברשימה. צילום: AP

דו"ח חדש שחובר על ידי האקדמיה הלאומית למודיעין הטורקית על מלחמת ישראל בת 12 הימים עם איראן מציע כי אנקרה חייבת לנקוט במערכת מקיפה של צעדים, החל מחיזוק ההרתעה הצבאית שלה ועד לבניית ארכיטקטורת ביטחון לאומית חדשה, על מנת להסתגל לשינויים האחרונים בלוחמה המודרנית.

הדו"ח, שפורסם בשבוע שעבר, קורא לרפורמות מיידיות במערכות ההתרעה המוקדמת של אנקרה, קורא לבניית מקלטים וממליץ על צעדים חזקים כדי להתמודד עם פעילויות ריגול פוטנציאליות המכוונות נגד מגזר הביטחון והתעשייה של טורקיה.

הפגנות נגד ישראל באיסטנבול, טורקיה//רשתות ערביות

למרות שטורקיה ביצעה השקעות משמעותיות בתעשיית הביטחון שלה בשני העשורים האחרונים, הדו"ח מדגיש כי נותרו פערים ופגיעויות בולטים.

מאז 2016, אנקרה התפתחה כמעצמה של רחפנים, וייצרה מאות מערכות בלתי מאוישות חמושות כמו אנקה ו-TB2 ביירקטאר, אשר שינו את האיזון בסכסוכים באוקראינה, לוב, סוריה ונגורנו-קרבאך.

התערבות אזורית בסכסוכים בינלאומיים. מטוסי חיל האוויר הטורקי,צילום: AP

בעוד שטורקיה פועלת לייצר את מטוס הקרב "קאאן" כלי טיס חמקני מדור חמישי, עד שנת 2030 וייצור מערכות הגנה אווירית כמו ההיסאר, צי מטוסי הקרב הנוכחי שלה - המורכב בעיקר ממטוסי F-16 - מזדקן במהירות.

הדאגה: עליונות אווירית ישראלית

הדו"ח מספק ניתוח מפורט של עליונותה האווירית של ישראל, ומציין כי צבאה הצליח לפרוס 300 מטוסים במבצע מורכב שכלל מטוסי F-16, F-35, רחפנים חמושים ומכליות אוויריות. הדו"ח, שכותרתו "מלחמת 12 הימים ולקחים לטורקיה", טוען כי הסכסוך אישר שוב את החשיבות הקריטית של שילוב מערכות מאוישות ובלתי מאוישות, כגון רחפנים, ומודרניזציה של מלאי חיל האוויר הטורקי.

"לאורך המלחמה, התברר גם הצורך במערכת הגנה אווירית רב-שכבתית ומקיפה", נכתב בד"וח. "יתר על כן, חוסר היכולת של ישראל ליירט באופן מלא טילים היפרסוניים מתקדמים ששוגרו מאיראן, למרות תמיכה נרחבת מצד בעלות בריתה, מדגיש את הצורך של טורקיה להגביר את יוזמותיה בתחום זה".

ארדואן בטקס לציון הפלישה הטורקית לקפריסין,
מטוס הקרב הטורקי החדש KAAN, בקרוב בשמי בסוריה?,צילום: Getty Images

הדו"ח קורא לאנקרה להתמקד בייצור סדרתי ובניית יכולות של מערכות צבאיות מתקדמות, כולל טילים בליסטיים ונשק היפרסוני.

"חולשות במערכות ההגנה האווירית של איראן הדגישו את החשיבות החיונית של הגנה על מתקנים קריטיים באמצעות הגנה אווירית חזקה", נכתב בו. "יש להקדיש תשומת לב מיוחדת למערכות הגנה אווירית בגובה נמוך, במיוחד במיקומים אסטרטגיים כמו אלה המאכלסים ביורוקרטיות ביטחון."

בנוסף, הדו"ח ממליץ על הקמת מערכת התרעה מוקדמת המכסה את כל המדינה, בניית מקלטים מאובזרים היטב, כולל שימוש בתחנות מטרו תת-קרקעיות בערים גדולות, ונקיטת צעדים למזעור נפגעים אזרחיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר