המגעים עם איראן: ארה"ב עלולה לפספס הזדמנות בתמורה להסכם שלא שווה את הנייר

דווקא בזמן גורלי שבו טהרן ושלוחות הטרור שלה נמצאות בנקודת חולשה היסטורית, ארה"ב עלולה לפספס הזדמנות פז לתקוף באיראן בתמורה להסכם שלא שווה את הנייר.

בראיון שפורסם הלילה ברשת NBC, הבכיר עלי שמחאני השמיע הצהרות אופטימיות. הוא הבטיח שאיראן תתחייב לא לייצר נשק גרעיני ולהיפטר ממאגרי האורניום שבהעשרה גבוהה (שדרושים לנשק זה), כל זאת בתמורה להסרת הסנקציות. גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיב הבוקר בהצהרה אופטימית לפיה וושינגטון קרובה יותר מתמיד להסכם עם טהרן.

את הדברים יש לקחת בעירבון מוגבל, אבל בכל מקרה מבחינת איראן מדובר בעסקה משתלמת. ביטול הסנקציות יסיר את המגף מצווארו של המשטר ויאפשר לו להתאושש כלכלית. בחודשים האחרונים הרפובליקה האסלאמית סובלת ממשבר אנרגיה חריף שבמסגרתו תחנות כוח רבות הושבתו. לכך מתווספים השריפות והפיצוצים במתקנים חיוניים כמו נמל שהיד רג'אי. ערך הריאל האיראני התרסק מאז תחילת מאי ל-42,100 ריאל לכל דולרוזה רק השער הרשמי. נכון להיום בשוק עצמו דולר אחד שווה ל-835 אלף ריאלים. אם יוסרו העיצומים, השלטון ישקם את היציבות שלו, ימכור יותר נפט, יחזק את התשתיות וידכא ביתר יעילות כיסי התנגדות בשטחו.

מה גם שספק רב אם עסקה תכלול התחייבות של איראן לעצור את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. כפי שראינו בשנה שעברה, מדובר באיום לא פחות חמור על ישראל. סוגיה אחרת היא התמיכה בשלוחות הטרור כמו חיזבאללה והמיליציות השיעיות בעיראק, לצד ארגוני טרור כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, ואנסאראללה (החות'ים) בתימן. נראה שרק בתרחיש דמיוני טהרן תהיה מוכנה לסגת גם מפרויקט הנשק הגרעיני וגם מ"יצוא המהפכה האסלאמית" ברחבי המזרח התיכון.

מעבר לכך, ד"ר יוסי מנשרוף ונועה לזימי ממכון המחקר "משגב", הזהירו במאמר משותף שפורסם אתמול ב"ישראל היום", כי גם אם הסכם יבלום לזמן מה את מאמצי הגרעין, הוא יאפשר לטהרן לשמור על מעמדה כמדינת סף-גרעין. כמו כן, הם ציינו כי האיראנים יכולים למרוח את הזמן במשא ומתן במקביל להעשרת עוד ועוד אורניום לצורך פצצה גרעינית. עצם המגעים הדיפלומטיים נותנים להם מרווח נשימה להמשך מחקר ופיתוח אמצעי הלחימה המתאימים לפצצה.

השאלה היא מה ארה"ב תרוויח מעסקה חדשה. למרות ההצהרות האופטימיות, טהרן הוכיחה בעבר שהיא לא מכבדת הסכמים וכל עסקה איתה היא בגדר "הרע במיעוטו". כלומר, מצדדי ההסכם מעריכים שתקיפת פרויקט הגרעין תהיה לכאורה בעלת "השפעה זמנית בלבד", ועלולה להוביל את הרפובליקה האסלאמית למירוץ להשגת פצצה. לכן הם מעדיפים הסכם שבמסגרתו טהרן תנסה להציג את מימוש התחייבויות מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. אלא שאפילו אם נניח שטהרן תכבד את ההסכם, כל חוזה איתה הוא זמני בלבד ולא ינטרל את מהות הבעיה, שהיא האידיאולוגיה הקיצונית של המשטר.

הצמרת האיראנית מצהירה כמעט בכל הזדמנות כי יש להשמיד את ישראל. יש אפילו תאריך יעד: שנת 2040. במשטר חושבים לטווח הארוך ומבחינתם טבח ה-7 באוקטובר היה עדות לכך שהשאיפה שלהם אפשרית. אמנם ההתפתחויות במלחמה האזורית עיכבו את תוכנית העל לפלישה מכמה כיוונים, אבל לאיראנים יש סבלנות. לחמאס ולג'יהאד האסלאמי יש עדיין סיכוי לשקם את היכולות שלהם אם תחול הפסקת אש קבועה ומוחלטת בעזה. גם בלבנון חיזבאללה לא הושמד כליל. המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן עדיין מתפקדים כרגיל.

נראה שכמו מדינות המפרץ, גם בארה"ב מעדיפים להדחיק את האיום האיראני על האזור. אך אפילו אם תושג עסקה דרמטית, קריסת ההסכם היא עניין של זמן, והבית הלבן ימצא את עצמו בדיוק באותה נקודה כמו עכשיו.

אלא שבניגוד לזמן הנוכחי, חיזבאללה לא יהיה מנוטרל וייתכן שהאיראנים ישקמו את יכולות ההגנה האווירית, שנפגעו בתקיפה הישראלית באוקטובר האחרון. במקום זאת, וושינגטון צריכה לנצל את הזדמנות הפז, להשמיד יחד עם ישראל את תוכנית הגרעין ולהכביד את הסנקציות לרמה המקסימלית. גם אם טהרן תנסה לשקם את הפרויקט, המשאבים האדירים ימתחו אותה לקצה גבול היכולת, ועשויים לתרום לקריסת המשטר. זו המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניו של הבית הלבן.