השיחות בין איראן וארצות הברית יחלו אחר הצהריים (שבת) במוסקט, בירת עומאן, במטרה להניע מחדש משא ומתן על תוכנית הגרעין המתקדמת של טהרן, זאת לאחר שהנשיא דונלד טראמפ איים בפעולה צבאית אם לא יושג הסכם.
הנשיא טראמפ: "אנחנו מנהלים שיחות ישירות עם איראן"// מתוך X
השיחות מהוות ניסיון ראשון מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן לחדש את הדיאלוג בין שתי המדינות בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. עם זאת, הפערים בעמדות והחשדנות ההדדית מציבים אתגרים משמעותיים בפני הצלחת המגעים. עומאן נבחרה כמארחת בשל תפקידה ההיסטורי כמתווכת ניטרלית בין איראן לארה"ב, וכן בשל האמון שנותנת בה טהרן.
מי שיעמדו בראש שתי המשלחות הם שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב וויטקוף, מצידה של ארה"ב, ומנגד שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. שניהם כבר הגיעו למוסקט.
העמדה האמריקנית
אתמול אמר וויטקוף ל"וול סטריט ג'ורנל" כי "אני חושב שהעמדה שלנו, הדרישות מתחילות בפירוק התכנית". לכאורה רף גבוהה לדרישות מהאיראנים ודומה לזה של ישראל וה"ההסכם הלובי".
אלא שהמשך דבריו מציב למעשה רף מינימלי ולכאורה מקובל על איראן, שעיקרו הוא חסימת דרכה של איראן לנשק גרעיני. "זה לא אומר שבדרך אגב נמצא דרכים אחרות לפשרה בין המדינות. הקו האדום שלנו יהיה - שלאיראן לא יכולות להיות יכולות גרעיניות", הדגיש.
וויטקוף הוסיף כי אם איראן תסרב לדרישה, הוא יעביר את הסוגיה לנשיא האמריקני דונלד טראמפ כדי שיקבע כיצד להמשיך, ועשוי לעמוד בפני ההחלטה לגבי פעילותה הגרעינית של איראן.
על פי מספר פרשנים ששוחחו עם העיתון האמריקני, הפעלת לחץ לחיסול מוחלט של התכנית האיראנית תוביל את השיחות למבוי סתום ולעימות צבאי.
מה היא עמדתו של הנשיא? כאמור, טראמפ חזר על כך ש"לאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני". לגבי ההסכם, לנוכח העובדה שלהסכם הקודם שנחתם בימי אובמה (JCPOA) הוא קרא "ההסכם הכי גרוע אי פעם" – ניתן להניח שהוא מחפש הסכם חזק יותר, אך טיבו אינו ברור. ההסכם של 2015 זכה לביקורת בעיקר לנוכח העובדה שהוא מוגבל בזמן (הוא מכיל "סעיפי שקיעה", שחלקם באים לכדי פקיעה בקרוב) ואיפשר לאיראן להתמקד בפיתוח טילים והשקעה בארגוני חסות שפגעו ביציבות האזור.
העמדה הישראלית
נתניהו מקדם את "מודל לוב" – התייחסות לפירוק תוכנית הגרעין הלובית ב-2003. "אנחנו מסכימים שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. זה יכול להיעשות בהסכם, אבל רק אם ההסכם הזה הוא הסכם נוסח לוב - שנכנסים, מפוצצים את המתקנים, מפרקים את כל המכשורים, בפיקוח אמריקני ובביצוע אמריקני - זה טוב", הוא אמר.
בסיטואציה ההיא, קדאפי הפתיע את העולם כשהסכים לפרק את מערך הנשק להשמדה המונית תמורת הסרת סנקציות ותחת איום צבאי אמריקני מוחשי אחרי פיגועי 11 בספטמבר.
לוב אפשרה גישה מלאה למפקחים בינלאומיים, שפירקו והשמידו ציוד ושלחו רכיבים ומסמכים לארה"ב לניתוח. החקירה העלתה שלמרות מאמצי קדאפי, לוב הייתה בשלבים ראשוניים בלבד של פיתוח גרעיני, במרחק של 7-3 שנים מהשגת פצצה. חשוב לציין שההסכם עם לוב כלל גם פירוק משמעותי של ארסנל הנשק הכימי שברשותה – מרכיב מרכזי שאינו קיים במקרה האיראני.
הסכם שכזה במקרה הנוכחי יעמוד בפני אתגרים משמעותיים. ראשית, בשל ההבדלים בהתקדמות הטכנולוגית בין תוכנית הגרעין של לוב לזו של איראן, "הסכם לוב" באיראן יהיה מורכב בהרבה ליישום. שנית, קשה לראות כיצד דרישה לפירוק מלא יכולה להתיישב עם עמדת הפתיחה האיראנית הנחושה לשמור על תוכנית גרעין אזרחית. בנוסף, גורמים קיצוניים בטהראן יכולים להצביע על העובדה שלוב לא זכתה ליחסים מלאים עם המערב וקדאפי נפל בסופו של דבר, כהוכחה שוויתור על תוכנית גרעינית אינו מבטיח את הישרדות המשטר האסלאמי.
על פי דיווחים, ישראל הייתה מודעת מראש למגעים בין ארצות הברית לאיראן, והביעה דאגה מהאפשרות של חידוש המשא ומתן. במהלך פגישה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הבהירו האמריקנים כי השיחות אינן שחזור של הסכם הגרעין מ-2015, אלא נועדו לחיסול מלא של תוכנית הגרעין האיראנית ולפיקוח אמיתי על יישומו. כמו כן, הובהר כי ישראל תהיה בסוד המגעים ותוכל למסור את עמדתה לנושאים ונותנים האמריקנים.
מיקום ומשתתפי השיחות
גורם איראני מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי המנהיג העליון עלי חמינאי, שבמבנה השלטוני המורכב של הרפובליקה האסלאמית יש לו את המילה האחרונה בנושאי מדינה מרכזיים, העניק לשר החוץ עבאס עראקצ'י "סמכות מלאה" לשיחות.
עראקצ'י, דמות מנוסה שכיהנה כחבר בצוות המשא ומתן להסכם הגרעין ב-2015, מוביל את המשלחת האיראנית. מצד ארה"ב ינהל את השיחות שליחו של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, עורך דין ואיש עסקים המקורב לנשיא, אך חסר ניסיון בתחום האיראני.
"משך השיחות, שיעסקו רק בנושא הגרעין, יהיה תלוי ברצינות ובתום הלב של הצד האמריקני", אמר הגורם הרשמי, שדיבר בתנאי אנונימיות בשל רגישות הנושא.
לפי גורמים אמריקנים, השיחות צפויות להתקיים באותו חדר, מה שמעיד על מגעים ישירים בין הצדדים. ב"וול סטריט ג'ורנל" אף דווח כי וויטקוף איים שלא להגיע לשיחות אם הן לא יהיו ישירות.
עם זאת, איראן הדגישה מצידה כי מדובר במפגש לבחינת כוונות הצדדים, ולא במשא ומתן רשמי. לפי שעה, הדיווחים מצביעים על כך שהמשלחות האמריקניות והאיראניות ישבו בחדרים נפרדים, ושר החוץ העומאני בדר בן חמד אל-בוסעידי אמור "לדלג" בין המשלחות. אתמול הודה גורם איראני בפני ה"ניו יורק טיימס" כי פגישה בין וויטקוף לעראקצ'י אפשרית עוד היום.
הנושאים במחלוקת
איראן שללה משא ומתן על יכולות ההגנה שלה כגון תוכנית הטילים, ומעוניינת להתמקד אך ורק בתוכנית הגרעין. מנגד, ארצות הברית שואפת לכלול בשיחות גם את תוכנית הטילים של איראן ואת השפעתה האזורית.
באיראן אמרו בעבר כי הם מעוניינים בהקלה בסנקציות ושיקום הקשרים הכלכליים עם ארצות הברית, אך הזהירו כי פעולה צבאית מצידה תגרום להם להפסיק לשתף פעולה עם פקחים בינלאומיים - ולהעביר אתרי ייצור גרעיניים למקומות נסתרים.
מהצד השני, גורמים רשמיים באיראן ציינו כי הם רואים בשיחות "הזדמנות אמיתית", זאת לאחר האיומים כי המחיר שישלמו יהיה "גיהינום", אם לא יתפרקו מנשקם הגרעיני.
"אנחנו לא שופטים מראש ולא חוזים מה יהיה", אמר דובר משרד החוץ האיראני אסמאיל באקאי. "אנחנו מתכננים להעריך את הכוונות והרצינות של הצד השני ולהתאים את מהלכינו הבאים בהתאם", ציין. עוד אמר כי על ארצות הברית "להעריך את החלטת המשטר", על אף מה שכינה: "ההמולה העימותית של וושינגטון".
החשדנות ההדדית
סגן שר החוץ האיראני, מג'יד טאכט-ה-רוואנצ'י, צוטט על ידי סוכנות הידיעות החצי-רשמית במדינה, ISNA, כאומר: "ללא איומים והפחדות מהצד האמריקני, ישנה אפשרות טובה להגיע להסכם", אך ציין: "אנחנו דוחים כל בריונות וכפייה".
מוקדם יותר פורסם ב"ניו יורק טיימס" כי מנהיגה העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, הוזהר כי ישראל וארצות הברית יתקפו מתקני גרעין בשטח המדינה אם ידבק בעמדתו לסרב למשא ומתן עם ארה"ב. לפי הדיווח, יועציו של חמינאי והנשיא מסעוד פזכשיאן הזהירו את המנהיג העליון כי סירוב להגיע לשולחן המו"מ עשוי להביא להפלת המשטר האסלאמי.
על פי הדיווח, חמינאי הציב מגבלות ותנאים משלו לכניסת הרפובליקה האסלאמית למשא ומתן ודרש כי השיחות יתקיימו באופן עקיף בלבד, בלי פגישות בין בכירים של שתי המדינות.
ובכל זאת, מה שהיה הזרז המרכזי להתגמשות האיראנית היו שניים: האיום הצבאי האמריקני שהחל להתגבש באזור והגיע בשבועות האחרונים להיקף חריג ודרמטי של כוחות ויכולות, והמשבר הכלכלי והחברתי העמוק באיראן. איראן סובלת מזה חודשים מחניקת תעשיית הנפט שלה תחת "הלחץ המקסימלי", אינפלציה מרקיעת שחקים כאשר רק לאחרונה שער הריאל חצה את המיליון בעבור דולר אחד, ומשבר אנרגיה הולך ומעמיק.
האיום האמריקני
לצד הגזר האמריקני של הורדת הסנקציות, נראה שמקל לא פחות גדול הונח בפניה של איראן כדי להביאה לשיחות. "הפצצות שכמותן היא לא ראתה מעולם", איים הנשיא טראמפ – והיקף הכוחות האמריקנים באזור תואם את האפשרות, אם יחליט הנשיא, לקיים את האיום הזה.
ביום חמישי הודיע פיקוד מרכז האמריקני כי "נושאת המטוסים קרל וינסון יחד עם הטייסת שלה המכילה מטוסי F-35 פועלת לצד נושאת המטוסים הארי טרומן באזור האחריות של פיקוד מרכז". זה קרה שבועיים לאחר שמזכיר ההגנה האמריקני פיט הגסת' הורה לה להתחיל בתנועה לאזור ולהצטרף ל"הארי טרומן" שמנהלת את הלחימה מול החות'ים.
בלוגרים העוקבים אחר תנועת הצבא האמריקני בהתבסס על מקורות מידע פתוחים, דיווחו כי "קרל וינסון", על קבוצת התקיפה שלה שמכילה ספינות קרב נוספות, הוצבה לחופי עומאן, כך שהמשא ומתן הזה מתקיים כאשר נושאת מטוסים אמריקנית צמודה לרקתם של האיראנים. זהו רק חלק מהפריסה האמריקנית המשמעותית באזור.
הדבר מצטרף לצבירת הכוחות החריגה במיוחד של האמריקנים באזור, כאשר לצד נושאות המטוסים שהגיעו לאזור, לפחות 6 מפציצי B-2 אסטרטגיים הוצבו באזור. מפציצים אלה הם רק קצה הקרחון של תגבור כוחות משמעותי שכולל גם מטוסי קרב, תובלה ותדלוק נוספים שעשויים לתמוך בפעולה צבאית נגד איראן – וגם להעצים את המבצע נגד החות'ים.
מפציצי ה-B-2 הם המפציצים המתקדמים ביותר של ארה"ב, המצטיינים ביכולת חמקנות יוצאת דופן ויכולת נשיאת פצצות כבדות במיוחד. מה שהופך אותם למשמעותיים במיוחד בהקשר האיראני היא יכולתם לשאת את פצצת "מפצחת הבונקרים" MOP במשקל של כ-14 טונות, שפותחה במיוחד לתקיפת בונקרים תת-קרקעיים מבוצרים. חיל האוויר האמריקני מחזיק ב-20 מטוסים כאלה בלבד, והם מוצבים דרך קבע בבסיס במיזורי.
עוד השבוע פורסם בישראל כי ארצות הברית העבירה שתי סוללות של מערכת הגנה אווירית מדגם פטריוט ומערכת נוספת של מערכת ההגנה מפני טילים בליסטיים ת'אאד, לבסיס חיל האוויר בנבטים.
נוסף לזאת, חיל האוויר האמריקני שלח לבסיסים בירדן לפחות טייסת אחת של מטוסי A-10 ת'נדרבולט, מטוסי תקיפה שנועדו לציד טנקים ומערכות נ"מ לטווח קצר. מטוסים אלו יכולים לשמש לנטרול מערכות הגנה קרקעיות לטווח קצר באיראן במקרה של מערכה אווירית ממושכת.
מומחי ביטחון כינו את העברת הכוחות והציוד האמריקני לאזור כ"תנועה צבאית במהירות שיכולה לשבור צוואר", ורבים רואים בהזזת הכוחות סימן למוכנותו של ממשל טראמפ לבחור באופציה הצבאית מול איראן, אם השיחות עם טהרן בעומאן לא יישאו פרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו