"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נקמה אמריקנית או מסר מישראל: מאחורי הדיווחים על מתקפת הסייבר על אריאן
לאחר הדיווחים הזרים על מתקפת הסייבר בבנקים במדינה, הופיעה הודעה על מסכי הכספומטים בלב איראן: "לא ניתן להוציא את כספכם מהבנק" • בכיר בקהילת הסייבר מסר ל"ישראל היום" כי מי שעמד מאחורי המתקפה רצה להפגין את היכולות שלו
ההודעה על הכספומטים באיראן. צילום: מתוך טוויטר

נקמה אמריקנית או מסר מישראל: מאחורי הדיווחים על מתקפת הסייבר על אריאן

לאחר הדיווחים הזרים על מתקפת הסייבר בבנקים במדינה, הופיעה הודעה על מסכי הכספומטים בלב איראן: "לא ניתן להוציא את כספכם מהבנק" • בכיר בקהילת הסייבר מסר ל"ישראל היום" כי מי שעמד מאחורי המתקפה רצה להפגין את היכולות שלו

,עודכן
0השמעה
[object Object]

"לא ניתן להוציא את הכסף שלכם מהבנק. הוא הושקע על ידי המשטר המושחת בטרור ובייצור מלחמות", זוהי ההודעה שהופיעה לכאורה על מסכי הכספומטים בלב איראן, זאת לאחרמתקפת הסייבר על תשתיות הבנקים. הפעולה, עליה דווח בכלי תקשורת במימון סעודי, עוררה גל של ספוקלציות לגבי האחראים. יש מי שטענו כי המתקפה כלל לא התרחשה.

כמה שעות לפני כן, המנהיג העליון באיראן, האייתוללה עלי חמינאי, ניסה להשרות ביטחון בקרב חסידיו. הוא טען שיש מי שמפריז ביכולות של ישראל, ארה"ב ובריטניה. השליט האיראני אמר כי מדובר בלוחמה פסיכולוגית שנועדה להרתיע את איראן ולגרום לסגת מבחינה מדינית.

דיווח: מתקפת סייבר נרחבת על הבנקים באיראן - "מהגדולה אי פעם",צילום: רשתות ערביות

בכיר בקהילת הסייבר מסר ל"ישראל היום" כי מי שעמד מאחורי האירוע רצה להפגין את היכולות שלו. לדבריו, מדובר באיתות על "אינטרס של מדינה" ולא על שחקן כלכלי. "רצו לשדר מסר של 'אל תתעסקו איתנו'. זה מתחבר לתקיפות קודמות על תשתיות של רכבות ותחנות דלק".

אם אכן התרחשה מתקפת סייבר באיראן, האפשרות הראשונה היא שמדובר במסר של ארה"ב לאיראן כי עליה להיזהר בתגובה שלה לחיסול מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, בטהרן. במקרה (או שלא), "הוול סטריט ג'ורנל" דיווח רק לאחרונה כי ארה"ב הזהירה את איראן, שקיים סיכון רציני להשלכות על כלכלתה ועל יציבות הממשלה החדשה - במידה שיוחלט לתקוף את ישראל. יתר על כן, רק בתקופה האחרונה דווח על מבצע השפעה איראני שניסה לנצל את הבחירות בארה"ב כדי להפיץ שנאה בתוך הציבור. כך שאולי האמריקנים ניצלו את ההזדמנות כדי לנקום באיראנים.

"התקפה מדויקת ביותר"

מטבע הדברים, ישראל היא אופציה לא פחות ריאלית. במהלך המלחמה הנוכחית בעזה, דו"ח מיוחד של מייקרוסופט חשף כי איראן הוציאה לפועל שורה של מבצעי השפעה ברשתות החברתיות ומתקפות סייבר נגד ישראל. מעבר לכך, גם בירושלים מעוניינים להרתיע את טהרן מתגובה לחיסול הנייה.

היכולת קיימת. רק לפני ארבע שנים דיווח "הוושינגטון פוסט" כי ישראל עמדה מאחורי מתקפת סייבר על נמל באיראן על שם שהיד רג'אי. באותו אירוע, מחשבים שאחראים לפקח על תנועת כלי השיט והסחורות בנמל הושבתו בין רגע. לפי הדיווחים הזרים, התנועה בנמל הוקפאה למשך כמה ימים. גורם ביטחוני זר אמר אז כי היתה זו "התקפה מדויקת ביותר". עוד נטען כי והמתקפה יצאה לפועל בעקבות ניסיון של פצחנים איראנים לחדור לתשתיות המים בישראל.

ביידן ונתניהו. מסר מארה"ב או מישראל?,צילום: אי.פי.אי

מנגד, ייתכן שהפעולה התבצעה באדיבות גורמים באופוזיציה האיראנית. לפני שנתיים, פצחנים איראנים המתנגדים למשטר האייתוללות פרסמו מאגר עצום של מידע ותכתובות הנוגעים לפרויקט הגרעין. הקבוצה "בלאק ריוורד" קראה אז לשחרר אסירים פוליטיים שנעצרו במחאה.

וישנה גם אפשרות אחרת לגמרי. אם לא התרחשה מתקפה, ייתכן שמישהו הדליף בכוונה את הפרסום בתור מבצע של לוחמה פסיכולוגית נגד האיראנים ושלוחיהם. כלומר, להעביר מסר לגבי היכולת לשבש את הבנקים המרכזיים באיראן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו