אופטימיות זהירה מתגלה במגעים לעסקת חטופים. מסתמן שחמאס הבין שהסחבת מיצתה את עצמה, ותקוות השווא של סינוואר התגלו כמשענת קנה רצוץ: הלחץ הבינלאומי לא מנע מבצע ברפיח, החזיתות של חיזבאללה והתארגנויות הטרור הפלשתיניות ביו"ש לא יצאו משליטה, ואפילו פרישת המחנה הממלכתי לא הובילה לאפקט דומינו ולהתפרקות הממשלה, נכון לעכשיו.

לאכזבה מהעולם שבחוץ מצטרף החשש מהאיום הפנימי. בעזה מופיעים לאחרונה ניצני התקוממות ותסיסה חברתית, חמולות משתלטות על שיירות אספקה ומנהלות חילופי אש עם חמאס, עזתים מתראיינים בפנים גלויות ומפוצצים את בועות התעמולה של אל־ג'זירה. "אנחנו לא מחזיקים מעמד, אנחנו מובסים", זעק אחד מהעזתים המפונים, והתעקש להסיט את המצלמה לכיוון ים אוהלי המפונים.

הזרוע הצבאית של חמאס בסכנה ממשית. ערב המלחמה היא מנתה 24 גדודים וכמאה פלוגות. היא לא הוכרעה לחלוטין, אך רוב המחבלים חוסלו או נפצעו בידי לוחמי צה"ל, ולפחות 20 גדודים הוכרעו. במרבית שטחי רצועת עזה חמאס עבר ללוחמת גרילה. בדיר אל־בלח התכנסו אלפי מחבלים, כמעין כוח עתודה ליום שאחרי. אך דווקא משם מגיעים דיווחים על המתיחות מול האוכלוסייה שסבלנותה פקעה. מה גם שהשלב השלישי, שכבר מנוהל בצפון ובמרכז הרצועה, לא פחות קטלני מקודמיו.

קלף אחרון

נראה שבחמאס סבורים שהסכם הוא הקלף האחרון שנותר בידם כדי לשרוד. במאמר שפורסם השבוע בכתב העת "מערכות" כותב החוקר, גיא אביעד, שארגון הטרור ידע להפיק לקחים מסבבי לחימה קודמים וליישם אותם בשטח. למשל, להעמיק את המתווה התת־קרקעי ולהגדיל את יחידות הנוחבה.

למעשה, כבר עכשיו חמאס מסתגל למציאות החדשה ומשתמש בתחמושת צה"לית שלא התפוצצה, כדי להתגבר על החסימה של ציר פילדלפי.

בהסכם שנמצא על השולחן תוכל ישראל להחזיר את רוב החטופים שנותרו. אם חמאס אכן ויתר על התנאי לסיום המלחמה בשלב הראשון, התגמשות זו יכולה לסלול את הדרך להשבת המבוגרים, החולים והנשים מהשבי. ישראל תוכל גם להחזיר את הגברים החטופים בשלב השני, אך תצטרך להתחייב לסיום המלחמה. זוהי ברירה אכזרית מאין כמוה, שחמאס כפה כדי ליצור שסע בל יאוחה בלב החברה הישראלית - חץ שנועד לנפץ את הסולידריות החברתית לטווח הארוך.

אמנם ישראל כבר פירקה את מרבית היכולות הצבאיות של חמאס, אך התנאים שהוא דורש נועדו לאפשר לו להשתקם לאורך הזמן. הנסיגה ממסדרון נצרים, לדוגמה, אמורה לאפשר לו לחזק את השליטה בצפון הרצועה ולאיים שוב על הנגב המערבי. יתר על כן, המטרה בשחרור סיטונאי של ארכי־טרוריסטים שקופה למדי: להוביל מתקפת טרור עתידית. וגם זאת יש לומר - ספק אם סינוואר ימלא את העסקה במלואה ולא ישמור לעצמו חטופים בודדים כדי להינצל.

את המציאות הקשה הזאת יש להציג לציבור ללא כחל וסרק. לא לספר שארגון הטרור "הוכרע", אף שספג מכה קשה שתצריך שיקום בן שנים, ולא לספר שכל החטופים ישוחררו בוודאות. במקום זאת, למרבה הצער, אנחנו עומדים לחזות בקרוב בגל של ספינים ושקרים שינסו להמתיק את הגלולה המרה.