הכיסא של א-סיסי רועד, וטהרן לוטשת עיניים

"אם אתם רוצים לדעת מה עתידה של מדינה ערבית - הביטו עלמצבו של המטבע המקומיביחס לדולר. אם הוא מידרדר אז תדעו שאף אחד - מלבד המטורפים - לא מסוגל להשקיע בה דולר אחד. זה האינדיקטור האמיתי, והיתר הם רק הפרטים". כך, בפרץ של סרקזם, תיאר המנחה פייסל אל־קאסם את מצבה העגום של קהיר.

אל־קאסם הוא בעל עניין. אחד משדרניה הבולטים של אל־ג'זירה, שגורשה ממצרים בעיצומו של האביב הערבי. אבל לעתים רחוקות, האמת נאמרת מפי האויבים. בפברואר אשתקד פרצה המלחמה באוקראינה. מהר מאוד שער הלירה המצרית החל לצלול בהדרגתיות עד לקרקעית: יותר מ־30 לירות לדולר.מחירי הקמח בשווקים הבינלאומיים זינקו (רוסיה ואוקראינה הן שתיים מיצואניות החיטה הגדולות ביותר), והממשל בקהיר נאלץ להקצות כסף רב כדי לממן את הלחם המסובסד. המשמעות: הגירעון בתקציב גדל, הסחורות הלא מסובסדות מתייקרות והכלכלה המצרית נחלשת.

פאזה חדשה מול סעודיה, מבט קר מהאמירויות

באפריל מצרים שוב ספגה מכה.הסכסוך שפרץ בסודאן בין הצבא למיליציית ה־RSFהוביל אליה גל של 42 אלף פליטים. בעוד שסוף הקרבות לא נראה באופק, כרבע מיליון פליטים נוספים צפויים לחצות את הגבול ולהפוך לנטל נוסף על המשק המצרי. בקהיר מחיר הלחם הוא עניין של חיים ומוות לשלטון. עלייתו מבשרת על מחאה שבדרך. כבר בנובמבר האחרון התגבשה יוזמה לצאת לרחובות שמנגנוני הביטחון מיהרו לדכא בסדרת מעצרים. זאת לא היתה היוזמה האחרונה.

כשרעד קל עובר בכיסא של א־סיסי, הוא קובע טיסות לריאד ולאבו דאבי. אלא ששם הוא פגש באפריל את מבטם הקר של בן סלמאן ובן זאיד. הנסיך הסעודי ושליט האמירויות הבהירו לנשיא המצרי שתמה עונת החתונות. במפרץ מזמן שינו פאזה.כבר לא ראשי שבטים בני מזל, שמעניקים צ'קים פתוחים. מעתה הם ג'ף בזוס ואילון מאסק, הגרסה המזרח התיכונית. טייקונים עם חזון עתידני. הם לא מחלקים דגים, הם משקיעים בחכות ורוצים לראות רפורמות.

רשת האינטרסים והקשר הישראלי

עם חברים כאלה, מי צריך אויבים, ולכן א־סיסי פנה לניהולמדיניות סיכונים משוחררת יותר.על הפרק: התקרבות לטורקיה, וגם לאיראן. בין קהיר לטהרן זרם המון דם רע מאז המהפכה האסלאמית, חרף האינטרסים הצולבים בים האדום. מצרים סייעה לסדאם חוסיין במלחמת איראן־עיראק ובשנים האחרונות התגייסה לצד סעודיה במלחמה בתימן, שם טהרן מחזיקה מניות בקרב המורדים החות'ים.

הצעד המעשי הראשון היה בהקלה על תיירות איראנית למצרים. התיירות היא אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של קהיר (לצד מצבורי נפט, עובדים מצרים בחו"ל, מסים משיט בתעלת סואץ והסיוע הזר). לצד פגישות של משלחות משני הצדדים בבגדד, בכירים איראנים הביעו לאחרונה את תקוותם שהשגרירויות ייפתחו מחדש, מה שיסייע לחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות.משרדי אינטרסים כבר יש. לטהרן יש הרבה מה לחפש בארץ הנילוס, ולא רק בגלל הנוסטלגיה השיעית לשושלת הפאטימית. התיירות הישראלית השוקקת בסיני, למשל, היא יעד אפשרי לפעולות נקם.

ההתקרבות הזו צריכהלהדאיג את ישראלמסיבה נוספת. שנים שקהיר היאהמתווכת הבלתי מעורערתבין ישראל לארגוני הטרור הפלשתיניים ברצועת עזה. טהרן, מצידה, היא הפטרונית של הג'יהאד האסלאמי. היות שקהיר אחראית על השער של רפיח לעולם, התחממות היחסים עלולה לאפשר לה להיכנס לרצועה מהדלת הקדמית, ולא מתחת לאדמה.