א-סיסי בלחץ: הלירה המצרית מתרסקת

מתח בקהיר: הלירה המצרית צנחה היום (רביעי) לשפל חדש מול הדולר לאחר שקרן המטבע הבינלאומית הודיעה שהרשויות מגלות מחויבות לשער חליפין גמיש. המטבע נחלש ב־7.3 אחוזים ובמהלך הצהריים נסחר בערך של 29.85 לירות לדולר אחד בלבד.

בשנה האחרונה המטבע חווה כבר שלוש ירידות בערך שלו. אתמול פרסמה קרן המטבע הבינלאומית את פרטי חבילת החילוץ של מצרים שנאמדת ב־3 מיליארד דולר. בהודעה הודגש כי קהיר מתקדמת למדיניות גמישה בסחר החליפין של מטבע החוץ וכל התערבות של הבנק המרכזי תונחה על ידי הצורך להימנע מהתנודתיות בשוק. עם זאת, קרן המטבע הבינלאומי הזהירה כי הבנק המרכזי עשוי להתמודד עם לחץ פוליטי וחברתי כדי לשנות את המדיניות.

בה בעת, אתר "הפייננשל טיימס" דיווח כי מצרים התחייבה לצמצם את תפקידו של הצבא בכלכלה שלה במסגרת אותה תוכנית החילוץ של קרן המטבע הבינלאומית. לפי הדיווח, מצרים התחייבה לצעד בצל המשבר הכלכלי, שמתבטא במחסור במטבע חוץ, בהיחלשות הלירה ובאינפלציה גבוהה.

הקרן הצהירה כי הרפורמות המבניות קריטיות לקהיר, וכוללות התאמות בין המגזר הציבור והמגזר הפרטי. מנגד, נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי - גנרל בדימוס בעצמו - רואה בצבא את הכלי העיקרי לשיקום הכלכלה המקומית, שקרסה במהלך מחאת האביב הערבי של 2011. זאת אשר הדיחה את נשיא מצרים חוסני מובארק מהשלטון. מאז שא־סיסי עלה לשלטון על חשבון האחים המוסלמים, הלך והעמיק תפקידו של הצבא בכלכלה המצרית, שממילא היה משמעותי במיוחד.

השלכות מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה על הכלכלה הבינלאומית הכו את המשק המצרים, בין היתר בשל זינוק במחירי הקמח והלחם, שאותם צורכים עשרות מיליוני מצרים.

א־סיסי, מצידו, לא מכחיש את המשבר הכלכלי. ואולם, הוא מייחס אותו בעיקר לנסיבות בינלאומיות ולא למבנה הכלכלה.
בנאום שנשא השבוע א־סיסי התייחס לקשיים בכלכלה: "האם אנחנו יכולים לעמוד איתן מול כל אתגר? האם כשהנסיבות קשות מצרים תוותר? האם אנשי מצרים יוותרו עליה? האם נכנסנו למלחמות ולהרפתקאות שבהן בזבזנו את כספי מצרים?"

"הנסיבות הכלכליות קשות מאוד בכל העולם", הוסיף נשיא מצרים, "זה משבר שאנחנו לא אחראים עליו והמלחמה לא נוגעת לנו. המצב שנוצר במשבר הקורונה בשנתיים האחרונות ובמלחמת רוסיה־אוקראינה לא נעשה על ידי מצרים. אך היא משלמת את המחיר שלו כמו כל מדינות העולם".