"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם עזיבת ארדואן תטיב עם מדינת ישראל? לא בטוח

האינפלציה שיחקה תפקיד משמעותי בירידת הפופולריות של הנשיא הטורקי • יו"ר מפלגת העם הרפובליקנית החילונית ליכד שש המפלגות האופוזיציוניות תחת מטרייה אחת • עזיבתו של ארדואן כנראה לא תכניס את היחסים לתור זהב בעתיד הקרוב

,עודכן
0השמעה
ארדואן בעצרת בחירות..צילום: אי.אף.פי

ב־14 במאי טורקיה הולכת לבחירות. אחרי 20 שנים רצופות בשלטון, לראשונה ההישרדות הפוליטית של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נמצאת בסכנה מוחשית.

ללא ספק, ירידת כוח הקנייה של האזרח הטורקי עקב פיחות הלירה הטורקית מול הדולר והאינפלציה שהגיעה ל־112 אחוזים שיחקו תפקיד מאוד משמעותי בירידת הפופולריות של הנשיא הטורקי.

למרות המגמה השלילית הזאת, כדי למזער נזקים, ארדואן לא היסס להשתמש בכלכלת הבחירות, ביטל חובות והעניק מענקים רב־פעמיים.

בדיעבד אפשר לקבוע כי עד לרעידת האדמה שפקדה את המדינה ב־6 בפברואר, כל האסטרטגיה הזו פעלה כהלכה. אך חוסר התפקוד של הממשלה במתן סיוע לאזור מוכה האסון, במיוחד ב־48 השעות הראשונות, גרם כרסום אדיר באהדת הציבור את הנשיא. בכך לראשונה ב־20 שנים האחרונות הרוחות התחילו לנשב לטובת האופוזיציה הטורקית.

נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן בכנס בחירות,צילום: איי.פי

למרות כל המחלוקות ומשבר מורט עצבים עם שותפיו, יו"ר מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) החילונית כמאל קיליצ'דראולו הצליח ללכד את שש המפלגות האופוזיציוניות תחת מטרייה אחת שכונתה "ברית האומה".

למרות השם הנועז ותמונות שמשדרות איחוד, יש פערים אידיאולוגיים עמוקים מאוד בין המפלגות. למעשה, מדובר בברית כמעט בלתי אפשרית, שהורכבה על ידי החילונים, הסוציאל־דמוקרטים, הליברלים, הדתיים־לאומיים, הלאומנים והשמרנים, והכורדים תומכים במחנה הזה מבחוץ. אם תרצו, זוהי קואליציית "רק לא ארדואן".

תכריע בנוגע לעמדה כלפי ישראל

במבט ראשון אפשר לחשוב כי עזיבתו האפשרית של ארדואן את אנקרה תיטיב עם ישראל. אולם מפאת חבורתם בברית האומה של שחקנים כמו ראש הממשלה לשעבר אחמט דבוטאולו ויו"ר המפלגה האסלאמיסטית האופוזיציונית, טמל קרמולאולו, אי אפשר לקבוע כי אכן עזיבתו של ארדואן תתרום ליחסים בין שתי המדינות. רק לשם המחשה: דבוטאולו התנגד נחרצות לנרמול היחסים עם ישראל, ואילו קרמולאולו דורש ניתוק יחסים מוחלט עם ירושלים.

תלות או אי־תלות של ה־CHP בשני השחקנים האלה תכריע במידה רבה מאוד בנוגע לעמדתה של הממשלה החדשה כלפי ישראל. כעת, בישורת האחרונה לקראת 14 במאי, הקמפיין מתנהל בצורה משולבת.

מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית, כמאל קיליצ'דראולו,צילום: רויטרס

עם זאת, אם CHP תקבל פחות מנדטים מהמצופה, בעוד דבוטאולו וקרמולאולו יכו את הסקרים, ייתכן שקיליצ'דראולו יצטרך להקשיח עמדות כלפי ישראל. כך, למשל, במקרה של הסלמה אפשרית מול חמאס או חיזבאללה, דבוטאולו וקרמולאולו עלולים להפעיל לחץ כבד על הממשל החדש.

מכל מקום, דומה כי עזיבתו של ארדואן לא תכניס את היחסים לתור הזהב בעתיד הקרוב. אדרבה, כדי ללכד את הקואליציה השברירית מסביב לדגל, קיליצ'דראולו אף עלול להשתמש בקלף הישראלי, והיו לכך כבר סימנים ראשוניים.

ביוני אשתקד הוא הצהיר על רצונו לפתוח מחדש את תיק המרמרה מול ירושלים. הצהרה זו עלולה להוות סממן להידרדרות ביחסי המדינות בעתיד הלא רחוק. על כן ישראל צריכה להיות זהירה יותר מתמיד מול השחקנים הלא צפויים החדשים־ישנים.

ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק הוא מומחה לטורקיה במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון JISS

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר