"הצעירים לא רואים עתיד": בירדן נואשים מיוקר המחיה וחוששים מתסיסה פנימית

"ככה אנחנו חיים בירדן, כל יום לוקחים את הילדים לפארק, שיכייפו באמצעים הדלים שיש לנו - אין משהו אחר. גם פה במרחב הכפרי בצפון יש הזנחה. אנחנו מנסים לתת לילדים מה שאנחנו יכולים. אין הרבה מקומות בילוי ואטרקציות אחרים. גם מה שקיים לא בדיוק בנוי בצורה מודרנית עם תשתיות", כך מספר ל"ישראל היום" מוסטפא זוואתי, עיתונאי ופרשן שמתגורר בירדן.

הוא מתאר כיצד נראים חייו כגבר נשוי בממלכה הירדנית עם משפחה שהוא צריך לפרנס בשש השנים האחרונות. כמוהו, עוד רבים אחרים במדינה מתמודדים עם יוקר המחיה וכורעים תחת נטל יוקר המחיה.

"המחירים התייקרו וזה מורגש בסחורות ומוצרי צריכה אפילו בסיסיים כמו אורז, שמן וסוכר. יש מוצרים שבהם חלה התייקרות גדולה של 20% ויותר. אם למשל קילו עוף לפני שנה וחצי - שנתיים עמד על 1.75 דינר, היום המחיר עלה ל- 2.15. על קילו בשר היום אתה משלם 7.5 דינר לעומת 5-6 לפני שנתיים" סיפר זוואתי. "אנשים בחשש, וזה קשה כי ההכנסות לא גדלות במקביל". 

שביתות משביתות את הדרום

המצוקה הכלכלית הגיעה לשיא עם ההתייקרות במחירי הדלק. נהגי המשאיות במחוזות הדרומיים של ירדן החליטו להפסיק לשתוק, ולפני שלושה שבועות יצאו לשביתה. סחורות לא הגיעו לנמלים והייצוא כמעט שותק. חומרי גלם לא הובלו למפעלים, והייצור הושבת, וכך נפגעו גם סקטורים נוספים של נותני ומקבלי שירותים.

אחרי תקופה של שקט תעשייתי בירדן בלי מפגני מחאה גלויים, תושבי מחוז מעאן בדרום המדינה הרגישו שהם הגיעו לקצה. בעלי בתי מסחר בעיר ובמחוזות נוספים הצטרפו למחאה, השביתו את העסקים לאות סולידריות עם הנהגים השובתים, ודרשו להוזיל את מחירי הדיזל והנפט.

השביתות הולידו עימותים נרחבים בין צעירים לכוחות משטרה שכללו קריאות להפלת הממשלה. גם זה לא גרם לצמרת ההנהגה בירדן לצאת מאדישותה. נציגי השלטונות ניסו להיפטר מהמפגינים באמצעות הבטחות כלליות וטענו כי המדינה כבר סבסדה את ענף הדלק במאות מיליוני דולר.

אלא שאז קרה אירוע אחד משמעותי ששינה את התמונה. קצין בכיר בדרגת קולונל, סגן מפקד משטרת העיר מעאן, עבד א-רזאק דלאביח, נורה למוות בעת שפעל לפיזור הפגנה. הייתה זו קריאת השכמה להנהגה בעמאן שמשהו לא טוב קורה בחצר האחורית של הממלכה ושהגיע הזמן לפעול. מנגנוני הביטחון עצרו עשרות חשודים, ובפשיטה שביצעו, נהרג היעד שהיה אחראי, לטענתם, להרג דלאביח. בפעולה נהרגו 3 שוטרים ירדנים. 

ניצוץ הדרום

"הממשלה פשטה את הרגל במובן זה שהיא לא מציעה פתרונות לעם שלה, ולא הראתה שהיא ממהרת להיענות לצרכי התושבים. הדרום הוא תמיד הניצוץ שממנו יכולים להתפתח אירועים ולסחוף אחריהם אזורים נוספים", סיפר זוואתי על המצב הקשה בדרום המדינה.

"התושבים בדרום נמצאים בתחושה שמזלזלים בהם כאילו הם לא חלק מהמדינה. המלך חוסין היה מקובל על תושבי המחוזות הדרומיים. לעומתו, חלק מהשבטים באזור זה לא רואים במלך עבדאללה שליט שעושה שבאמת דואג להם. אם המחאה היתה פורצת במרכז, למשל בעמאן או בצפון, ההנהגה הייתה מתייחסת ברצינות למשבר. כשזה קורה במרחק של 200 ק"מ דרומה, זה לא הכי דחוף להם".

המשבר הכלכלי–חברתי בממלכה גבר בשנים האחרונות בעקבות מלחמת רוסיה – אוקראינה, ומשבר הקורונה. העלייה במחירי הדלק והמחאות שפרצו הן רק סימפטום למצוקה רחבה יותר שהחברה הירדנית עדה לה.

"צעיר שמסיים לימודים באוניברסיטה יכול להרוויח 200-300 דינר לחודש, אם הוא עובד משמרת עם שעות נוספות. זה לא מספיק להוצאות ולמחיה, בייחוד מישהו שחושב לבנות חיי משפחה. אין פתרונות לצעירים. בגלל שאין הרבה משרות פנויות והמשכורות נמוכות, יש אנשים שלא רוצים להישאר פה, מרוב שלא רואים עתיד", הסביר מוסטפא. 

שיעורי האבטלה הרשמיים בממלכה נעים בין 17-25% אך לפי הערכות אחרות, מספר המובטלים גבוה יותר. "גם אלה שעובדים מתקשים להחזיק מעמד במקומות עבודה לאורך זמן, ואין להם יציבות. אתה עובד הרבה שעות, בסוף הכל מתבזבז ואף אחד לא מסתכל עליך. מעסיקים מנצלים את זה ומרשים לעצמם להתייחס לעובדים בצורה לא אנושית לפעמים".

בנוסף, בירדן אומרים שהממשלה מטילה מגבלות המקשות על אנשי עסקים ומשקיעים פוטנציאליים, באופן שחוסם פיתוח כלכלי, ומונעות קידום פרויקטים גדולים. 

ג'וואד ענאני, לשעבר סגן ראש ממשלת ירדן, ומי שכיהן כראש לשכת בית המלוכה, אמר ל"ישראל היום" כי מתווכים נכנסו לסוגייה וניסו לשכנע את הממשלה לעשות צעדים שיגרמו לנהגי המשאיות לשוב לעבודתם.

הוא הסביר כי המצב הכלכלי ובעיית האבטלה בממלכה קשורים בין היתר לניהול לא נכון של המגזרים הפרטי והציבורי לאורך השנים. "המדינה הייתה צריכה לעודד השקעות ויצרנות, ולעשות שינויים כדי לעודד צמיחה. מצד אחד, הממשלה לא יכולה להמשיך עם הסובסידיות בשל הידלדלת הכנסות. מצד שני, האנשים לא יכולים לשאת בהוצאות בגלל התייקרות הסחורות ומצוקת האבטלה", פירט על המצוקה הכלכלית.  

חשש מאובדן היציבות

לא בכך תמו הצרות של ירדן. האתגר הגדול של המלך עבדאללה הוא לשמור על היציבות הפנימית, ולאזן בין הגורמים השונים בממלכה, ביניהם, הפלשתינים, הבדואים והשבטים. בנוסף, הוא נאלץ לפקוח עין על יריביו מבית שמנסים לערער את המצב הקיים, בייחוד לאחר החשד לניסיון ההפיכה בשנה שעברה שבו היה מעורב לפי הטענות, הנסיך חמזה - אחיו למחצה של עבדאללה.

הממלכה נאלצת להתמודד גם עם מעמסת הפליטים הסורים, וכן עם ניסיונות יומיומיים של הסתננויות לשטחה והברחות סמים מהגבול עם סוריה.

"לירדן לא חסרים אתגרים, המשבר הכלכלי ומה שקורה בגבולות עם סוריה ועיראק. לא צריך להוסיף לה. היא לא תוכל לשאת עוד בעיות מבחוץ", אמר ענאני, בהתייחסו לעליית ממשלת הימין בישראל, ולמתיחות באלאקסא וביהודה ושומרון, לצד היעדר אופק מדיני עם הפלשתינים. "נתניהו וממשלת הימין צריכים להבין שאי אפשר להפעיל לחצים על ירדן. אם הם ימתחו את החבל עד הקצה, ירדן תדע להגן על עצמה ותנקוט עמדה תקיפה", טען.

"דחיקת פתרון שתי המדינות וההתבטאויות של בכירי הממשלה הישראלית החדשה ששוללים ריבונות פלסטינית, מטרידות מאוד את המשטר בירדן. המלך מדבר עדיין על פתרון שתי המדינות. היתה לו אופטימיות מסוימת שזה יקרה, ועכשיו יש נסיגה", הוא מסביר על היחס לממשלה החדשה בישראל בממלכה.

"הנושא הפלשתיני חשוב מאוד בירדן. המלך לא יכול להתעלם מדעת הקהל בבית", הוא מבהיר. "הציבור פה רואה כל יום במסכי הטלוויזיה מה קורה בגדה, זה לא חיים. זה הגביר מאוד את הסולידריות של העם הירדני עם הפלשתינים, והגדיל את העוינות לישראל. אם תעשי משאל עם בירדן, הרוב יגידו שהם נגד המשך ההסכמים בין ירדן לישראל. העמדה של בית המלוכה היא כמובן אחרת. אם תמשיך ההסלמה בגדה, זה ייצור עוד מתיחות ביחסים עם ישראל".