"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ההסכם הימי: בשורה כלכלית, בעיקר ללבנון
מבחינה כלכלית, ודאי שההסכם משמעותי בעיקר ללבנון • מבחינת ישראל, ההסכם עשוי לייצר שקט מדיני שיאפשר לפתוח את הים לקידוחים נוספים בשנים הקרובות
אסדת כריש. | צילום: איי.אף.פי.
פרשנות

ההסכם הימי: בשורה כלכלית, בעיקר ללבנון

מבחינה כלכלית, ודאי שההסכם משמעותי בעיקר ללבנון • מבחינת ישראל, ההסכם עשוי לייצר שקט מדיני שיאפשר לפתוח את הים לקידוחים נוספים בשנים הקרובות

ג'ינה כהן | יועצת ומרצה בתחום הגז הטבעי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אנחנו חייבים לדבר על ההסכם גם מבחינה כלכלית. היעדר הסכם היה יכול להיות דבר שלילי מכל הבחינות ולכל הצדדים. עצם ההגעה להסכם, בין אם הוא טוב או פחות טוב, היא דבר חיובי כי זה מביא שקט כשלעצמו.

חברות תעשייתיות צריכות שקט כדי לעבוד. המזרח התיכון הוא אזור די חדש בכל הנוגע לגז טבעי, והעולם, בגלל היעדר הגז הרוסי, צמא כעת לגז חדש. אם יסתכלו עלינו ויראו שאפשר להגיע להסכם, אפילו בין שתי מדינות אויב, זה ייצור איתות חיובי על האזור כולו. אירופה תוכל לראות כי באמצעות משא ומתן אפשר להגיע להסכמים במהירות.

מבחינה כלכלית, ודאי שההסכם משמעותי בעיקר ללבנון. בעוד לישראל יש 1,000 מיליארד קוב גז מורכב המספיקים לצרכים שלנו ואף מאפשרים יצוא, הרי שללבנון, הנהנית מחשמל רק ב־20% מהזמן, אין גז מפותח כלל. לכן עבורם מדובר בהסכם משמעותי. בשורה התחתונה - היתרונות הגיאופוליטיים הם של כולנו, אך היתרונות הכלכליים הם קודם כל של לבנון.

"עשוי לייצר שקט מדיני". ראש הממשלה יאיר לפיד מעל אסדת כריש, צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

נכון להיום, לבנון תלויה ביבוא אנרגיה מאיראן בגלל המחסור הקיים בה בחשמל ובגז. למרות שהם מייבאים מהאיראנים כ־600 אלף טון נפט בשנה, ללבנון התלות הזו אינה מועילה. לכן ההסכם עם ישראל מהווה בשורה טובה עבורם. לפי ההערכות, יידרשו 8-5 שנים עד שימצאו ויפתחו שם גז, אם בכלל ימצאו. עם זאת, ההסכם עדיין מעניק תקווה ללבנון, וזה דבר חשוב, שכן בלי תקווה אין כלום.

מבחינת ישראל ההסכם עשוי לייצר שקט מדיני שיאפשר למשרד האנרגיה לפתוח את הים לקידוחים נוספים. כל מה שאומרים על רווחים מהירים של עשרות מיליארדי שקלים איננו מדויק - במקרה הטוב יהיו רווחים רק בעוד שנים רבות.

כמדינה עשירה, מעט הגז שעשוי להימצא באזור לא ישנה את המצב הכלכלי בצורה משמעותית, אבל בלי ההסכם אף אחד לא היה קודח שם כלל. כך, ההסכם פותח לישראל את האפשרות האסטרטגית־כלכלית למצוא גז בגבולות המוסכמים החדשים בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...