"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
החלום של פוטין וחמינאי: לצרף את סין לברית נגד המערב
פוטין מאותת למדינות המזה"ת שהבחירה בארה"ב עשויה להוביל לתמיכה רוסית באיראן • שיתוף הפעולה הזה ידיר שינה מעיני הקברניטים בישראל
ארדואן, ראיסי ופוטין בפסגה בטהרן| צילום: אי.פי
על הפסגה בטהרן | פרשנות

החלום של פוטין וחמינאי: לצרף את סין לברית נגד המערב

פוטין מאותת למדינות המזה"ת שהבחירה בארה"ב עשויה להוביל לתמיכה רוסית באיראן • שיתוף הפעולה הזה ידיר שינה מעיני הקברניטים בישראל

,עודכן
0השמעה

בשנתיים וחצי שחלפו מאז פרוץ מגיפת הקורונה, שמו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יצא למרחוק כמי שנוקט אמצעי זהירות מחמירים ביותר כדי שלא להידבק בנגיף. מלבד שהיות ממושכות בבונקרים בפאתי מוסקבה ובהרי אורל, ושולחנות ארוכים עד גיחוך שהפרידו בינו לבין בני שיחו, מנהיגה של רוסיה נמנע לחלוטין מנסיעות לחו"ל.

בחודש שעבר הוא אמנם ביקר בטורקמניסטן ובטג'יקיסטן, שתי רפובליקות של בריה"מ לשעבר שמקוטלגות בעיניו כ"חו"ל קרוב", אולם הביקור הבודד ההוא היה רק בבחינת מתאבן לקראת המנה העיקרית - הנסיעה של פוטין לאיראן.

אפשר כמובן לטעון שאחרי הפלישה לאוקראינה, רק בערי בירה מעטות בעולם ששים לקבל את פניו של מי שנתפס כתוקפן הגדול והאכזר של המאה ה־21.הבחירה בטהרן כיעד לביקור מדיני ראשוןאחרי הפסקה ארוכה, אכן מושפעת מן הבידוד הדיפלומטי שבו נתונה רוסיה בעקבות מלחמתה העקובה מדם באוקראינה. ובכל זאת, זה לא שפוטין שם את פעמיו לאייתוללות רק בלית ברירה.

הביקור באיראן מסמן את השאיפה של שתי המדינות המנודות - איראן ורוסיה - להקים מחנה אנטי־מערבי אפקטיבי, שיסייע לכל אחת מהן להתגבר על פגעי הסנקציות.

אל המחנה הזה הן ירצו לצרף שחקנים נוספים, במיוחד כאלה שיכולים לתת ולא רק לקחת. סוריה של אסד, למשל, מוכנה להצטרף בכל עת, אבל מה כבר היא יכולה לתרום? בניגוד אליה, ההצטרפות של סין לחזית האחידה של רוסיה ואיראן מול ארה"ב והמערב היא חלום רטוב של מוסקבה וטהרן, אלא שהסינים לא מתכוונים לשרת אחרים.

בינתיים שני הצדדים של הציר הרוסי־איראני מחפשים את הסינרגיה, בנראות הסמלית ובמישורים המעשיים כאחת. הביקור המופגן של פוטין באיראן - שבמהלכו הוא נפגש גם עם השליט האמיתי, המנהיג העליון באיראן עלי חמינאי, ולא רק עם ראש המדינה על הנייר, הנשיא איברהים ראיסי - נועד להעניק לגיטימציה מחודשת למשטר. זאת, לאחר שרק בשבוע שעבר, בימי הביקור של נשיא ארה"ב ביידן במזרח התיכון, תואר המשטר על ידי מרבית מדינות האזור כסכנה ממשית לשלום העולם.

נוסף לליטוף האיראנים, פוטין מאותת למדינות המאוימות על ידי איראן שלבחירתן בארה"ב עשוי להיות מחיר בדמות התמיכה הרוסית באיראן. בסוף חודש יוני פוטין הצהיר כי היחסים של ארצו עם איראן "נושאים אופי אסטרטגי עמוק". היתה זו עליית מדרגה רטורית, והעולם מחכה לראות אם תהיה תגובה במעשים.

האיראנים כבר התרברבו שביכולתם ללמד את הרוסים לעקוף את העיצומים הכלכליים. שיתופי הפעולה המסתמנים בין מוסקבה לטהרן בתחומי הנפט והגז, ובוודאי בתחום הצבאי, ידירו שינה מעיני הקברניטים בישראל - ברית המנודות עלולה להיות דבר מסוכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו