חמאס לא ויתר על החיבור בין זירות העימות

ברצועת עזה בלעו את הרוק יותר מדי זמן. ארגוני החמאס והג'יהאד האסלאמי גילו איפוק בחודש וחצי האחרונים ביחס לאירועים בשטחי יהודה ושומרון, ובעיקר באזור ג'נין. ההבלגה, שהחלה עם אירועי מצעד הדגלים נמתחה כמעט עד הקצה עד שנשברה בלילה שבין שישי לשבת.

חמאס החליט אז שלא לפעול בפזיזות, ברפלקס מותנה של תגובה מידית על מצעד הדגלים. בארגון סברו שישראל מכינה להם "מלכודת", וכי לא נכון להתעמת איתה במצב שבו היא נמצאת בשיא מוכנותה וערוכה לכל תרחיש. "אנחנו נבחר את העיתוי ואופן התגובה", אמרו בחמאס, בג'יהאד פחות אהבו את הרעיון, אך יישרו קו. הטיעון היה כי עדיף שלא לפעול מהבטן, דבר שהיה מציב את הארגונים ברצועה בעמדת חולשה, וכמי שנגררים אחר ישראל.

מנהיג חמאס, יחיא סנוואר, הוא 'פריק קונטרול'. הוא עיצב את ה-DNA של חמאס כארגון שאוהב לראות את עצמו בעמדת היוזם, השולט, המניע, המוביל. אם הארגון ימצא את עצמו בצד ההפוך של המשוואה כגורם המגיב, זה בדרך כלל יקרה רק כשאין ברירה. אתמול חמאס נקלע למצב הזה בדיוק.

גם אם מדובר "רק" ברקטה, וגם אם בארגון לא מאוד מעוניינים בהסלמה שעלולה להכניס את עזה ללחימה כוללת, מנהיגיו לא יכלו עוד לעמוד ולהביט מהצד. שתיקת חמאס על האירועים ביהודה ושומרון, בכללם, המשך המבצע המתמשך של צהל בג'נין והרג חמושים פלשתינים בשטחים בשבועות האחרונים גררה ביקורת פנימית גוברת בעזה. "לאן ההתנגדות נעלמה בזמן שעמנו בגדה הופך למטרה? בשביל מה קיימים אלפי לוחמים ברצועה אם אינם יכולים למלא את משימתם בהגנה על עמם?"

האווירה הזאת שנוצרה בעזה אינה משהו שחמאס מסוגל להכיל. הג'יהאד אפילו סבלן פחות. במצב הזה, מישהו היה צריך לעשות מעשה, כשלכל ברור מה "תרופת הקסם" המהירה והקלה ביותר בדרך לפוגג את אווירת הביקורת בדעת הקהל, והזעם הכבוש שאנשי הג'יהאד נושאים עמם.

מבחינה אסטרטגית, חמאס היה חייב להגיב. הרתעה ותודעה הם שני עמודי תווך שבארגון לא ששים להתפשר עליהם. שיגור הרקטה אל אשקלון בא במסגרת כללי העימות שחמאס מבקש לשמר מול ישראל, קרי, המשוואה שיצר במבצע שומר החומות, זו המחברת בין כלל זירות העימות.

שלא נטעה, חמאס לא ויתר על ירושלים. אחרי שנכשל במניעת מצעד הדגלים, הארגון יצא אמש נגד עבודות תשתית המתבצעות לאחרונה בלב הפועם של המרכז המסחרי במזרח ירושלים, עניין שמתחיל להסעיר את הרוחות בקרב תושבי מזרח העיר הרואים בכך "מזימה ישראלית שמטרתה להפריד בין שער שכם לשכונת מוסררה, ולייהד את העיר".

בעוד שבישראל מנסים לעשות בידול בין הזירות ולפרק את ציר עזה – יהודה ושומרון – ירושלים, חמאס ממשיך במאמצים לייצר זיקה בין אזורי העימות ולמצב את עצמו כדבק המאחד.