"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
מחלוקת הגז עם לבנון

דיווח: המתווך האמריקני יגיע לביירות ביום שני

המתווך, עמוס הוכשטיין, שואף לחייב את לבנון למסור תשובה סופית להצעה שהעביר בחודש פברואר • בביירות מקשיחים עמדות, ומשתמשים בעמדת חיזבאללה כקלף מיקוח

,עודכן
0השמעה
אסדת כריש, צילום: אתר אנרג'יאן

בכירים לבנונים סיכמו כי המתווך האמריקני בסוגיית שרטוט הגבול הימי בין ישראל ללבנון יגיע לביירות ביום שני אחר הצהריים - כך דווח בכלי התקשורת בלבנון.

במהלך הביקור שואף המתווך, עמוס הוכשטיין, לחייב את לבנון למסור תשובה סופית להצעה שהעביר בחודש פברואר. על פי הדיווחים, המתווך צפוי לפגוש כמה בכירים לבנונים בביתו של סגן יו"ר הפרלמנט, אליאס בוסעב, במחוז הר הלבנון. לאחר מכן הוכשטיין צפוי להיפגש עם נשיא לבנון מישל עאון, יו"ר הפרלמנט נביה ברי וראש הממשלה נג'יב מיקאתי.

כזכור, ביום חמישי בערב, נאם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, והדגיש שהגעת האסדה של חברת אנרג'יאן לשדה כריש מהווה מתקפה על לבנון ומציבה אותה בעמדה קשה. "כל האפשרויות פתוחות אצל ההתנגדות (חיזבאללה; ש"ק). אנחנו לא רוצים מלחמה, אבל איננו חוששים ממנה. על ישראל להפסיק את פעילותה בשדה כריש ולהחזיר את הספינה במהירות ובאופן מיידי".

בהקשר זה, נזכיר כי שדה כריש נחצה על ידי "קו 29" שהוא תוואי קיצוני יותר מהעמדה הלבנונית הקודמת (קו 23), שמשרטטת את הגבול הימי עם ישראל בזווית דרומית יותר, כדי לכלול יותר שטח בצד שלה.

בתוך כך, מקורות מסרו לעיתון הלבנוני "אל-אח'באר" המקורב לחיזבאללה כי ההנהגה בלבנון פועלת על בסיס עמדת נסראללה בתור קלף מיקוח במשא ומתן. המקורות ציינו כי "נכון שנסראללה אישר את מחויבות ההתנגדות להחלטת המדינה, אבל העמדה שהציג נגרמה בגלל שכל תמרון במו"מ שנחסם". המקורות טענו שיש "הסכם בין חיזבאללה ויו"ר הפרלמנט ברי, לפיו האחרון ייקח לידיו את המו"מ".

לפי המקורות, ברי שואף למנוע כל צעד שעשוי להנציח את עיקרון המו"מ הישיר עם ישראל או לאפשר פעולות משותפות כמו שכירת חברת קידוח גז במאגרים משותפים. ככל הנראה, מדובר בחשש שצעדים כאלה ייחשבו בתור "נורמליזציה" בין המדינות.

נוסף על כך, לעיתון הלבנוני נודע כי יו"ר הפרלמנט ברי שואף להסדיר את המחלוקות עם עאון, מיקאתי וכוחות פוליטיים אחרים. זאת, כדי לגבש עמדה מאוחדת שנועדה קודם כל לבסס זכויות בשטח הימי, ואז לחפש חברות בינלאומיות שיתחילו בקידוח גז במתכונת שבו פועלת ישראל.

עוד צוין מפי המקורות כי לבנון לא דבקה באף קו גבול סופי בתהליך המו"מ, אבל לא מוכנה לוותר על השטח שבין הקווים 23 ו-29.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר