המועצה המרכזית של אש"פ סיימה אמש (שני) את דיוניה ברמאללה וקיבלה שורה של החלטות בנושא מהות הקשר בין הרש"פ לישראל ולארה"ב נוכח הכרזתו של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל.
מחמוד עבאס כינס את המועצה המרכזית של אש"פ רק חודש מאז הכרזת טראמפ ולאחר שקיבל "כתף קרה" ממדינות ערב המתונות, שהיו מוכנות רק להשמיע גינויים ואזהרות על ההכרזה אך לא לצאת לעימות נגד הממשל.
מבחינתן, הבעיה הפלשתינית איננה עומדת בראש סדר העדיפויות של העולם הערבי. מה שמעניין אותן יותר היא סכנת התפשטותה של איראן והמלחמה בטרור של דאע"ש, לשם כך הם צריכים את הסיוע של הנשיא טראמפ.
המועצה המרכזית של אש"פ קיבלה שורה של החלטות ברוח נאומו של מחמוד עבאס, מדינות האיחוד האירופי פעלו בימים האחרונים מאחורי הקלעים כדי למתן את ההחלטות ולהשאיר פתח לעתיד לחידוש התהליך המדיני.
המועצה המרכזית החליטה להעביר את החלטותיה לביצוע של הועד הפועל של אש"פ בראשותו של מחמוד עבאס והשאלה הנשאלת כעת היא האם ההחלטות ייושמו או שהן יטויחו כפי שנעשה בעבר בהחלטות דומות.
צריך לזכור כי המועצה המרכזית של אש"פ הינה גוף המקשר בין הועד הפועל של אש"פ לבין המל"פ והחלטותיה הן בגדר המלצות שאינן מחייבות את הועד הפועל שיכול לנקוט סחבת ביישומן או שלא לבצען כלל בהתחשב בנסיבות המדיניות. אין מדובר בדבר חדש, כך היה נהוג מאז הקמת אש"פ ב-1964 וגם בתקופתו של יאסר ערפאת.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ // צילום: AP
למרות השפה הקשה שבה נוסחו ההחלטות יש לשים לב לשתי נקודות חשובות, הסכם אוסלו לא בוטל ולא נסתם הגולל על משא ומתן עתידי על בסיס עיקרון שתי המדינות.
יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, לא נסוג בעקבות הכרזת טראמפ מעיקרון פתרון הסכסוך באמצעות משא ומתן, הוא איננו מאמין בעיקרון "המאבק המזויין" כפי שגורסת תנועת חמאס אלא במו"מ המלווה ב"התנגדות עממית בשטח בדרכי שלום".
הבעיה של מחמוד עבאס היא עם הממשל האמריקני, הוא איננו רואה בו עוד מתווך הגון ונותן חסות לתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הוא רוצה להחליפו במסגרת בינלאומית אחרת ולנהל עם ישראל משא ומתן כפי שניהלו המעצמות משא ומתן עם איראן על הסכם הגרעין.
יו"ר הרש"פ הוא השולט המועצה המרכזית ובוועד הפועל של אש"פ והוא ארגן לעצמו באמצעות ההחלטות שהתקבלו כמה מנופי לחץ חדשים שבהם הוא רוצה להשתמש כדי לנסות ולאלץ את הנשיא טראמפ לחזור בו מהחלטתו.
עבאס הרגיש צורך חזק ללכת בכיוון הזה של ההסלמה המדינית כדי לחזק את מעמדו בעיני בני עמו ולהתריס בפני מדינות ערב כי הפלסטינים הם שאחראים בסופו של דבר על גורלם ויכולים לסמוך רק על עצמם. אולם, ספק רב אם עבאס יילך עד הסוף וישבור את הכלים. הוא יודע שיישום ההחלטות שהתקבלו במועצה המרכזית של אש"פ יביא לקריסתה של הרש"פ ולכך שיצטרך להניח את המפתחות על השולחן. הוא רואה בהקמת הרש"פ "הישג לאומי" חשוב שיש לשמור עליו מכל משמר והוא איננו רוצה להירשם בהיסטוריה הפלסטינית כמי שהרס אותה.
עבאס קנה לעצמו הרבה זמן מדיני, באמצעות החלטות המועצה המרכזית של אש"פ. בשבוע הבא הוא ייצא לבריסל לפגוש את שרי החוץ של האיחוד האירופי ובחודש הבא יפגוש את הנשיא פוטין במוסקבה כדי להתייעץ עמם לגבי המשך המהלכים המדיניים.
מן הצד השני, לישראל ולארה"ב יש מנופי לחץ רבים על הרש"פ. ישראל יכולה להכריז עליה כארגון טרור על כל המשתמע מכך והממשל יכול להטיל עליה מצור כלכלי ומדיני, לכן סביר להניח שמחמוד עבאס לא ימהר ליישם את ההחלטות, סביר יותר להניח שהוא יפיק מהן את המירב מבחינה תקשורתית וימסמס אותן אט אט.
הכותב הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו