"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראש השב״כ האוסטרי סייע לשחרר כספי טרור

על פי מסמכים שנחשפו, ראש השב"כ האוסטרי, פטר גרידלינג, סייע להעביר מיליוני דולרים שהוקפאו ע"י הרשויות באוסטריה לידי הארגון של אבו נידאל

,עודכן
ממשיך לייצר כותרות. אבו נידאל // צילום: אי.אף.פי

17 שנים לאחר מותו, ממשיךרב המרצחים הפלשתיני, אבו נידאל,שהיה אחראי עם אנשיו לעשרות פיגועים קטלניים - בין היתר על אדמת אירופה - לייצר כותרות.

לאחר שבצרפת נחשפה לאחרונה עסקה בין רשויות הביטחון במדינה לארגון הטרור של אבו נידאל, במסגרתה הוענקה חסינות לחברי הארגון ואפשרה להם לפעול בצרפת בתמורה לאי ביצוע פיגועי טרור, מתפרסמים כעת באוסטריה מסמכים המצביעים על כך שראש השב״כ האוסטרי סייע לפני חמש שנים לשחרור כספי טרור של הארגון שהוקפאו באוסטריה על ידי הרשויות. מדובר בסכום של מיליוני יורו, שהגיע ככל הנראה לידיו של מי שעמד בראש מחלקת הכספים של ארגון הטרור.

אבו נידאל היה אחראי בין היתר לפיגוע נגד דלפקי אל על בנמל התעופה של וינה בדצמבר 1985, בו נרצחו ארבעה בני אדם, לרצח הפוליטיקאי האוסטרי היינץ ניטל, ראש אגודת הידידות אוסטריה-ישראל ב-1981 ולפיגוע בבית הכנסת של וינה באותה שנה, בו נרצחו שני אנשים.

תחילת פרשת כספי הטרור של ארגון ״פת"ח-המועצה המהפכנית״ הייתה בשנת 2000, שנתיים לפני מותו של אבו נידאל, או בשמו האמיתי - סברי ח׳ליל אלבנא - בנסיבות לא ודאיות בבגדד. אישה בת 65, שלפי מסמכים בנקאיים הייתה אשתו של האחראי על מחלקת הכספים בארגונו של אבו נידאל, נעצרה כשניסתה למשוך כספים מחשבון בבנק וינאי שנחשד כחשבון בנק של ארגון הטרור. בחשבון היו באותה עת שמונה מיליון יורו. העצורה לא הודתה בקשר שיוחס לה לארגון הטרור, וטענה שמקורו של הכסף בירושה שקיבלה. היא שוחררה בערבות של 36,336 יורו ומיהרה לעזוב את אוסטריה ללוב, אחד ממרכזי הפעילות של אבו נידאל ואנשיו.

אוסטריה הגיעה להסכם עם ארגון הטרור הפלשתיני בעקבות הפיגוע בנמל התעופה שווכאט

הרשויות האוסטריות הקפיאו את המיליונים שהיו בחשבון, ובאי כוחה של החשודה בקשרים לארגון הטרור, חלימה א', הגישו בשמה תביעה לשחרור הכספים. ב-2008 קיבל בית משפט אוסטרי פסיקה ראשונה לטובתה של התובעת, והחליט על שחרור הכספים בטענה שארגון אבו נידאל חדל להתקיים כבר באמצע שנות ה-90. רשויות הביטחון הגישו ערעור.

עם זאת, ב-2014 אושר שוב שחרור הכספים על ידי ערכאה משפטית אוסטרית גבוהה יותר. מיד לאחר מכן, רוקן חשבון הבנק לחלוטין על ידי בעליו. כעת, במסגרת חשיפת מסמכים הקשורים לפרשת פעולות לא חוקיות של השב״כ האוסטרי - המזעזעת את אוסטריה מזה שלוש שנים - מגלה היומון האוסטרי ״דר שטאנדרד״ עדות של אחד מעובדי ארגון ביטחון הפנים, הטוען שראש הארגון, פטר גרידלינג, סייע להחלטה לשחרר את כספי הטרור המוקפאים בכך ששינה בדיון בבית במשפט באופן מפתיע ומוחלט את עמדתו הקודמת ששללה את המהלך. גרידלינג עצמו מכחיש טענה זו ואומר: ״עשינו את הכל כדי להוכיח שמדובר בכספי טרור״.

ההיסטוריון האוסטרי תומאס ריגלר טוען בספר שפרסם על קשריה של אוסטריה עם הטרור המזרח תיכוני, כי גם אוסטריה הגיעה לעסקה דומה לזו שגיבשו הרשויות בצרפת עם ארגונו של אבו נידאל, לפיה הארגון לא יבצע פיגועים במדינה בתמורה לחופש פעולה בשטחה. בווינה פעל משרד לא רשמי של ארגון אבו-נידאל עד לשנת 1992. העסקה בין אוסטריה לארגון הטרור הפלשתיני הושגה לאחר הפיגוע בדלפקי אל על בנמל התעופה שווכאט בווינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר