האדמה רועדת: רוסיה התפרקה לנגד עינינו

המתרחש כעת ברוסיהמזכיר רעש אדמה: טילים רוסיים מתפוצצים בקייב ובחרקוב, אך האדמה רועדת דווקא במוסקבה.

שווקים וענפים שלמים מוקפאים, עסקים מתרסקים, כלי תקשורת ופרויקטים אזרחיים נסגרים. כמו כן, חברות מערביות כבר החלו לברוח מרוסיה - הן עוצרות אספקה, סוגרות נציגויות, מחזירות עובדים.

הגבולות נסגרים במהירות: השמיים האירופיים נסגרו לרוסים, ומטוסים חכורים מוצאים מהמדינה, שמאבדת את צי מטוסיה וככל הנראה את ענף התעופה כולו. טורקיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית עדיין פתוחים, אך מחירי הכרטיסים האמירו לאלפי דולרים. במעברי הגבול בודקים קצינים רוסים את הסמארטפונים והטאבלטים של כל מי שיוצא מרוסיה, מחפשים תכתובות מעוררות חשד ומתחקרים לגבי היחס לפוטין או למלחמה באוקראינה.

הכל בעצם ממתינים בבהלה לישיבה המשותפת של שני בתי הפרלמנט ולהופעה הצפויה היום של פוטין בפניהם. הם יכולים להכריז על מצב חירום לאומי, על גיוס ועל הקפאת הפיקדונות. יש פוליטיקאים מסוימים, למשל הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב, שאפילו מציעים להחזיר לחוק את עונש המוות.

רוסיה מתפרקת לנגד עינינו. הכל הושלך. כל ההרגלים היומיומיים, המוסדות, התקשורת, הקשרים הנורמליים עם העולם הגלובלי שהתחזקו במשך 30 שנה מאז התפרקות בריה"מ - הכל קרס בתוך שבוע. בבת אחת הושלכה המדינה לעבר, וחזרה בזמן לראשית שנות ה-80 - שיאה של המלחמה הקרה. באותם הימים הייתה בריה"מ "אימפריית הרשע", כפי שכינה אותה הנשיא רונלד רייגן, והיא איימה על העולם בטילים גרעיניים, יירטה בואינג קוריאני וניהלה מלחמה מדממת באפגניסטן.

משאלתו של פוטין להקים לתחייה את בריה"מ התממשה. רוסיה היא עכשיו "אימפריית רשע", ששוב מאיימת בגרעין על העולם, מיירטת בואינג מלזי, ומנהלת מלחמה מדממת בגבולה הדרומי מול אוקראינה. בשבוע האחרון איבדה רוסיה כמעט מחצית מהחיילים שנהרגו לאורך עשר שנות לחימה באפגניסטן.

מדהימה המהירות שבה ההתפרקות התרחשה, עניין של ימים בודדים. אני נזכר בשורותיו של וסילי רוזאנוב, שכתב ב-1917 באוסף "אפוקליפסה של זמננו": "רוס התאיידה בתוך יומיים. הכי הרבה - בתוך שלושה. אפילו את 'נובויה ורמיה' לא היה אפשר לסגור מהר כל כך, כפי שנסגרה רוס". והיום אנחנו יכולים לחזור אחריו: רוסיה התאיידה בתוך שלושה ימים. אפילו את ארגון "ממוריאל" לא היה אפשר לסגור מהר כל כך, כפי שנסגרה רוסיה.

ולמרבה הפרדוקס, המכוניות ממשיכות לנסוע ברחובות מוסקבה והאינטרנט עדיין עובד. בטלוויזיה משדרים את תוכניות האירוח הרגילות, המסעדות פתוחות, וזוגות מתאהבים עם פרחים בידיהם. כל זה אינו אלא קרום דק של מציאות, תפאורה, אריג רקוב שנפרם ומאחוריו התגלו שְחור ורִיק. זוהי צניחה חסרת רחמים של מדינה שלמה לתוך תהום.

אפוקליפסה בראשו של אדם אחד קטן עם בעיות נפשיות יצרה אפוקליפסה עבור מדינה שלמה. צריך לעצור אותו, בטרם תהפוך לאפוקליפסה גרעינית עולמית, שעליה כבר דיבר בערגה בנאומיו האיש הקטן עם הכפתור האדום. באוקראינה יוכרע גורל האנושות כולה.