יבשת במשבר זהות: מנהיגי העשור באירופה

העשור שעבר על אירופה לא היה פשוט. על אף האוטמיות הגדולה סביב התגבשות האיחוד האירופי, משבר כלכלי מתמשך במדינות דרום אירופה, ומלחמה בלתי פוסקט כמעט באוקראינה העיבו על היבשת והותירו טעם מר של מחלוקת.

סוגיית זרם המהגרים והפליטים ליבשת, שהתגב בעקבות נפילת משטר קדאפי בלוב ומלחמת האזרחים בסוריה, מאיים לקרוע את האחדות שהוציאה את היבשת ממאות שנים של חשדנות וגבולות סגורים. עורכי אתר "ישראל היום" בחרו את המנהיגים שעשו את העשור באירופה. 

אנגלה מרקל 

(עדן רונן)

אנגלה מרקל, האישה הראשונה בהיסטוריה של גרמניה המכהנת בתפקיד הקנצלר היא ללא ספק אחת הנשים המשפיעות באירופה ובעולם בעשור האחרון. היא נבחרה לראשונה לקנצלרית בשנת 2005 ומאז מפלגתה ניצחה בעוד שלוש מערכות בחירות נוספות. 

• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור" 

• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בוארו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם

• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק

לאורך העשור, מרקל הובילה שורה של מהלכים מעוררי מחלוקת. בשנת 2015, בשיא משבר ההגירה לאירופה, קראה מרקל למדינות אירופה לקלוט את הפליטים על פי חלוקה של חוסן כלכלי לאומי. היא אמרה אז כי היא שמחה שגרמניה הפכה למקום שאנשים רבים מקשרים אותו לתקווה. אך באירופה, שהייתה שקועה במשבר כלכלי עמוק, כעסו על אמירותיה. ההנהגה השמרנית בהונגריה, למשל, בנתה גדר הפרדה כדי למנוע מהמהגרים להיכנס אליה. גם בתוך גרמניה, החלטתה של מרקל לאמץ יותר ממיליון מהגרים הייתה שנויה במחלוקת.

מדיניות הצנע שהנהיגה הקנצלרית, נוכח המשבר הכלכלי שפקד את אירופה לאורך העשור ערערה את תדמית הקנצלרית. מדיניות קיצוצים תקציביים, פיטורי עובדים במגזר הציבורי ועוד גזרות בקרב מדינות היבשת המציגות גירעונות גדולים, עוררו טינה כלפי מרקל.

עוד בנושא:

בפעם השלישית: אנגלה מרקל תועדה רועדת

ההישג שמבשר את סוף דרכה של מרקל

מפלגתה של מרקל מנעה הכרה בי-ם כבירת ישראל

הכי לא מלכותי: השערורייה של מרקל

בנוסף לאלו, בשנה האחרונה החלו שמועות הנוגעות למצבה הבריאותי של מרקל כשהיא תועדה רועדת שלוש פעמים באירועים שונים. דובריה טענו כי בריאותה תקינה ושהיא חשה בטוב. מרקל עצמה התייחסה לרעידות ואמרה: "אני בסדר, לא לדאוג לי. מדובר בחלק מתהליך שאני עוברת''. לפני כן, לא היה ידוע על בעיות בריאותיות כלשהן אצל מרקל.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל // צילום: איי.אף.פי

ב-2021, קצת לאחר סיום העשור, מרקל אמורה לסיים את כהונתה באופן סופי לאחר שב-2018 הודיעה לא תתמודד פעם נוספת עקב כישלון מפלגתה בבחירות המקומיות. 

אחת השאלות הגדולות היא איזה מורשת תשאיר אחריה מרקל. על אף העניינים מעוררי המחלוקת, האישה שגדלה בחלקה המזרחי של גרמניה הנחילה ערכים ליברליים, הובילה שינויים והייתה לאשת מפתח באירופה. בימים בהם היבשת רעדה במשברים כלכליים ולאומיים, גרמניה של מרקל הייתה אי של יציבות. היא רשמה הישגים רבים ושמרה על ערכיה בגאון ובצניעות האופיינית לה. למרות כל אלו, נראה כי הפופוליזם נכנס בדלת האחורית, מה שמעלה תהיות לגבי מה יישאר מ-16 שנות שלטון מרקל ומה צופן העתיד לגרמניה.

ולדימיר פוטין

(דוד בקר)

כשראה ולדימיר פוטין, קצין קג"ב צעיר שהוצב בדרזדן המזרח-גרמנית, את חוסר האונים הסובייטי נוכח קריסת מסך הברזל והגוש הקומוניסטי ב-1989, הוא הבטיח לעצמו – לעולם לא עוד. היה זה כנראה האירוע המעצב בחייו של הבחור הצנום מלנינגרד, שתוך כעשור מאז, הגיע לצמרת השלטון הרוסי. תחילה כראש ממשלה, ומאז שנת 2000 (עם הפסקה קצרה) כנשיא המדינה הגדולה בעולם.

פוטין מעצב את רוסיה בצלמו ובדמותו: ריכוזית, עוצמתית, מבוססת על ריאל-פוליטיק ואינטרסים קרים, אך גם פטריוטית ודתית מאוד. פוטין ראה לנגד עיניו את רוסיה מתפרקת מנכסיה הכלכליים, הצבאיים והלאומיים בשנות ה-90 הטראומטיות. בעזרת מדיניות, שחלקה הייתה ועודנה כוחנית, הוא שוקד להחזיר למדינתו את המעמד המעצמתי שהיה לה בתקופת בריה"מ.

בעשור האחרון משקיע הנשיא לא מעט מאמצים על מנת ליצור גוש מדינות המזוהה עם רוסיה. ב-2012 אחרי שחזר לכס הנשיאות החל במדיניות פנים שהביאה עליו ביקורת רבה במדינות המערביות: הוא צמצם עוד יותר את חופש הביטוי ואת התקשורת הפרטית, עצר אוליגרכים לעומתיים ויריבים פוליטיים חתם על חוק המוציא את ההומוסקסואליות מחוץ לחוק, ועוד. בזירה הבינלאומית מצויה רוסיה בעימותים דיפלומטיים וצבאיים עם שכנותיה, מדינות האיחוד האירופי וארה"ב.

עוד בנושא:

נתניהו בפגישתו עם פוטין: "לא נסבול איומים מאיראן"

הבלוגר שמבקר את פוטין נחשף: חולה במחלת שרירים

פוטין מאותת למערב: "ב-2019 נפרוס מערכת טילים גרעיניים על-קולית"

יריבו של פוטין פונה ממאסר לבי"ח

האירוע המשמעותי שהביא למצב הזה היה סיפוח חצי האי קרים במארס 2014. ארה"ב ומדינות המערב סירבו להבין את האינטרס הרוסי בעניין, הטילו סנקציות על מוסקבה ועל בכירים ומקורבים לממשל, ונידו את רוסיה משורה של פורומים בינלאומיים. ממשל פוטין מצידו, לא נשאר חייב. עלו טענות על מתקפות סייבר מסתוריות שהיכו בשורה של מדינות, חלקן ניסו להשפיע על תוצאות בחירות – כפי שזה היה בארה"ב ב-2016 ונחקרות גם בימים אלה.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין // צילום: רויטרס

היחסים עם האיחוד האירופי החריפו אחרי פרשת הרעלת הקצין הרוסי לשעבר סרגיי סקריפל בבריטניה, מה שהביא להאשמות קשות כלפי רוסיה וגירוש דיפלומטים שלה מכמה מדינות. בד בבד, פוטין ניצל את החולשה של ממשל אובמה בסוריה ושיגר לשם ב-2015 יחידות מצבא רוסיה על מנת לעזור למשטר אסד לשרוד, מדיניות שהוכיחה את עצמה.

בזירה המזרח תיכונית הוא מנהל קשרים הדוקים עם נשיא טורקיה ארדואן ונשיא איראן חמינאי, שמהם יש לרוסיה גם תועלת כלכלית רבה. לאחר פרישתה של ארה"ב מההסכם הטילים באוגוסט האחרון, מוביל פוטין מרוץ חימוש חדש במסגרתו מתבצעים ניסויי אמל"ח מתקדם, שכמה מהם הסתיימו בתאונות מסתוריות. ולדימיר פוטין בן ה-67 לא מתכוון לצאת לפנסיה בקרוב, ונראה כי הקדנציה שלו תימשך מעבר לסיומה הרשמי ב-2024. 

בוריס ג'ונסון

(אור קיש)

השד הבלונדיני, שפרץ לחיינו אי שם בתחילת שנות ה2000, הטביע את חותמו בהיסטוריה בתור "האיש שיעשה את הכל כדי להוציא לפועל את עסקת הברקזיט". 

ג'ונסון, אשר כיהן בתור ראש עיריית לונדון בין השנים 2008-2012, אז הוביל את העיר במהלך האולימפיאדה הנהדרת שהתרחשה בשנת 2012. 

לאחר סיום כהונתו בתור ראש עיר, הסתער ג'ונסון על הפרלמנט הבריטי והשיא  מינויו למזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים מ-2016 עד 2018, תחת ממשלתה של תרזה מיי. ביולי 2019 נבחר לראש ממשלת בריטניה עם מטרה אחת ברורה- להוציא את הברקזיט לפועל.

ג'ונסון הוא דמות שנויה במחלוקת בפוליטיקה של בריטניה ובעיתונות הבריטית. תומכיו משבחים אותו כדמות מבדרת,  הומוריסטית ופופולרית, שמצליח למשוך אל קהל בוחריו מצביעים שאינם השמרנים המסורתיים. הוא חוטף ביקורת משני צדי המפה הפוליטית בבריטניה ובעולם בכלל, וידוע בשימוש בשפה גזענית והומופובית ונחשב לאליטיסט. 

עוד בנושא:

בוריס ג'ונסון נבחר לראשות ממשלת בריטניה: "נוציא לפועל את הברקזיט"

תבוסה פוליטית לג'ונסון: "אין מנוס אלא ללכת לבחירות"

ג׳ונסון: ״אסכים לדחיית הברקזיט, אם יוחלט על בחירות מוקדמות״

ג'ונסון: "הגענו להסכם ברקזיט מצוין"

מבחינת תדמית ציבורית, אין ספק כי ג'ונסון נחשב לליצן שאף אחד לא לוקח ברצינות את מה שהוא אומר, אבל אם נסתכל על המציאות, רוב מה שהוא אומר יוצא לפועל בצורה כזו או אחרת, או אם נדייק יותר- ג'ונסון גורם לדברים לזוז. 

דעותיו הגזעניות, ספק זחוחות, אותן גו'נסון ממש לא מתבייש להגיד גורמות לו להיות אחד המנהיגים הכי צבעוניים שקיימים בעולם הפוליטי במהלך העשור האחרון. 

אין ספר כי החלטותיו, בין אם מדובר במשבר הברקזיט או בחירות הבזק, הצעקות בפרלמנט והגחחת היו"ר היוצא ג'ון ברקו האהוב ברחבי הממלכה, משפיעים ומטביעים את חותמם על העולם כולו. 

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון // צילום: איי.פי

כמי שהגדיר את הברקזיט כמצב אל חזור, ומי ששם את הלאומנות בחזרה על השולחן, בוריס ג'ונסון מספק לקהל הצופים ולאזרחי העולם כולו מטעמים מכל מילה אשר יוצאת לו מהפה. 

הוא מייצג את סוג המנהיגים החדשים, כמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (שיש מי שיגדירו אותם בתור "התאומים הנבלים"), שלא ממש משתלבים עם החוקים הפוליטיים של העולם הישן, ומכניסים חוקים משחק חדשים לזירה הפוליטית.

ויקטור אורבן

(נטע בר)

ויקטור אורבן, ראש ממשלתה של הונגריה, אומה קטנה יחסית בת פחות מעשרה מיליון נפש, הוא הרבה יותר ממנהיגה של הונגריה בלבד. אורבן הוא אולי התגלמותה של רוח הימין החדש במרכז ומזרח אירופה, הסולד מהערכים הליברליים של מערב היבשת, מתנגד להגירה ושואף למתן את כוחו של האיחוד. 

אורבן עלה לשלטון בהונגריה בנת 2010 לאחר שממשלת שמאל מרכז התפרקה בעקבות גילויים חוזרים ונשנים של שחיתות וחוב לאומי שתפח למימדים עצומים. מאז פעל אורבן לרכז את הסמכויות במדינה המרכז אירופאית והעביר חוקים שנויים במחלוקת.

אורבן מדבר רבות על זהות "אירופאית נוצרית" והחלפה של הערכים הליברליים ב"ערכי המשפחה הנוצרית". בין החוקים השנויים במחלוקת שהעביר היו חוק הדת, המבטל את המעמד החוקי של מספר קבוצות דתיות במדינה, חוק המאפשר למפלגתו להחזיק בשני שלישים מהמושבים בפרלמנט גם לאחר שזכתה בפחות מרבע מקולות הבוחרים, חוק התקשורת המגביל משמעותית את חופש העיתונות במדינה וחוק השולל מימון ממשלתי מתוכניות לימוד מגדר. 

עוד בנושא:

ר"מ הונגריה אורבן: "אפס סובלנות לאנטישמיות"

קורבין קורא לגנות את האנטישמיות של אורבן

בכיר בממשלת הונגריה: "לא נסכים לסטנדרט כפול כלפי ישראל"

הונגריה: מתרחבת המחאה נגד אורבן

אורבן משמש כמנהיג לא רק לרבים מאזרחי הונגריה, החולקים את השקפת עולמו, אלא לרבים אחרים ברחבי היבשת. אורבן הפך לקול הבולט ביותר של קבוצת וישיגרד, המאחדת בתוכה גם את פולין, סלובקיה וצ'כיה, ומבטא את העמדות הסותרות שלהם להנהגת האיחוד האירופי בבריסל, בעיקר סביב ההתנגדות למדיניות ההגירה ליבשת אירופה. אורבן מנהיג גם את הקבוצה הפרלמנטרית הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי, הישג חסר תקדים להימין ביבשת. אורבן נחשב כידיד ישראל וכשותף פוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן // צילום: רויטרס

על אף המעמד הבינלאומי בו זכה אורבן בקרב אנשי ימין מאירופה והעולם, הביקורת עליו בחוגים רבים לא פוסקת. אורבן זכה לקיטונות של ביקורת בעקבות קמפיין בעל ניחוח אנטישמי נגד המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס. תחת הנהגתו של אורבן, קבוצות ימין קיצוני כמו תנועת יוביק האנטי יהודית ואנטי ציונית, זכו ללגיטימציה ומרחב פעולה גדול בהרבה מהעבר. 

התנהלותו של אורבן מול התקשורת ומול קבוצות מיעוט הביאו רבים באיחוד האירופי, אפילו מבעלי בריתו של אורבן, לבקר אותו ואת שלטונו. האיחוד אף איים לנקוט בצעדים כלכליים נגד הונגריה, דבר שיכול להיות הרסני למדינה שכלכלתה נותרה חלשה אל מול חובות גדולים לקרן המטבע העולמית. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו