בית היתומים של חב"ד באודסה: "עושים הכל שהילדים ירגישו בטוחים ורגועים"

תחושת שליחות ומחוייבות כבדי משקל נטלו על עצמם הרב אברהם וולף, רבה הראשי של אודסה ודרום אוקראינה ושליח חב״ד בעיר ואשתו, הרבנית חיה וולף, כשפתחו את בית היתומים הייחודי "משפחה" בעיר לפני 21 שנה. היום (חמישי), עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, הם מצאו את עצמם במצב שאמנם מטריד, אך לא הפתיע אותם.

את בית היתומים הם פתחו במטרה לסייע, ככל הניתן, למי שנסיבות חייהם הקשו עליהם, בהם פליטים, ניצולי מלחמה ונפגעי מקרי אלימות (כולם מאם יהודייה). הבוקר, רגע לאחר עלות השחר, עם הודעת התקיפה של הכוחות הרוסיים על עיר הנמל לחוף הים השחור, קיבלה עובדת קיומו של בית היתומים משמעות אקטואלית מהדהדת.

בבית היתומים מתגוררים כ-120 בנות ובנים בשתי פנימיות (57 בנים בבית היתומים ו-68 בנות בבית היתומות). הילדים הינם ממשפחות מצוקה, כמו גם ממשפחות של פליטים מאזורי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, לצד יתומים שאיבדו את הוריהם בנסיבות טרגיות. "האירועים הנוכחיים מלמדים אותנו, שוב, שסיפור הפליטות הוא לא רק זיכרון לימי עבר כי אם גם נחלתנו בהווה", מספר ל"ישראל היום" הרב וולף, שלא הופתע מהמצב הנוכחי.

"התארגנו מבעוד מועד לקראת הסלמה אפשרית ואנחנו עושים כל מה שניתן כדי שמאות הילדים בבית היתומים של חב"ד באודסה ירגישו בטוחים ורגועים". במקום הכינו "אוכל יבש" לעת הצורך גם לתקופה ממושכת, לצד הבטחת שירות ההסעות כסדרו, כולל במקרה שיהיה הכרח בפינוי האזור. גם הלימודים השוטפים התקיימו היום ב"זום".

רובם המוחלט של הילדים דובר רוסית ומקצתם מדברים מעט עברית. כחלק מהמענה הכולל לצרכיהם, במקום מלווים אותם מורות, אחיות רפואיות, פסיכולוגים ומשפחות מאמצות הגרות במקום ומהוות עבורן כמשפחה לכל דבר. 

"למרבה המזל, הילדים לא התעוררו מרעשי הפיצוצים בחמש בבוקר ואפילו שמחים שהם לומדים בזום ולא הולכים לבית הספר מספר חבר צוות במקום. "אנחנו שמחים שאנחנו יכולים להעניק את הרוגע גם כשהבטן מתהפכת בפנים וגם כשהראש מתפוצץ ממגוון אפשרויות של 'מה נעשה', אם וכאשר ישנו הנסיבות", מספרת הרבנית חיה וולף. "לכמה מהם ישנם קרובי משפחה באזור הלחימה בדונבאס והם בהחלט מודאגים ממה שקורה שם", כך לדבריה.

אחת מהן היא דיאנה רודנקו בת ה-18 שהגיעה לבית היתומות לפני שנה ממחוז דונייצק, שם נמצאת כעת אמה. "אני מאוד מודאגת", סיפרה ל"ישראל היום". "איך אפשר לא לדאוג כששומעים את כל הדיווחים האלה. אני יודעת שכלום לא בסדר. כבר 7 שנים הם נמצאים במצב של לחימה ועכשיו במיוחד", אמרה הצעירה. דימה אבאלאייעב בן ה-16 נשמע יותר רגוע: "אני לא חושש מהמצב, בעיקר כי אני יודע שדואגים לנו והכל בסדר. אנחנו נושאים תפילה שהלחימה הזו תסתיים מהר".

הרב וולף סיכם. "תודה שאתם בישראל דואגים לנו. "נמשיך להתפלל, כולנו יחד, לרגיעה, לשלום ולביטחון לקהילה ולכל אזרחי אוקראינה".