ההתנצלות שנשיא גרמניה מסרב להשמיע

בתחילת השבוע נבחר פרנק-וולטר שטיינמאייר לתקופת כהונה שנייה כנשיא גרמניה. 1,045 מבין 1,472 צירי הועידה הבוחרת הצביעו בעד מועמדותו של שטיינמאייר, איש מפלגת השלטון הסוציאל-דמוקרטית, שגבר בקלות רבה על שלושת המתמודדים האחרים על המשרה הרמה, בהם הייתה רק אישה אחת. מבין המועמדים האחרים בלט הכלכלן והסופר מאקס אוטה, שנשלח למירוץ לנשיאות מטעם מפלגת הימין הפופוליסטית-לאומנית ״אלטרנטיבה לגרמניה״, מפלגת האופוזיציה השנייה בגודלה בבונדסטאג, אחרי ״איחוד השמרנים״ בראשו עמדה הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל.

אוטה הוא עדיין חבר ״איחוד השמרנים״, למרות שמנוהל נגדו הליך סילוק מהמפלגה בשל הסכמתו להיות נציג מטעם מפלגת הימין המתחרה. המפלגה השמרנית נמנעה קודם לכם מהפעלת עיצומים נגדו בשנים במהלכן כיהן כיו״ר ועד ההנהלה של הקרן הפוליטית המקורבת ל״אלטרנטיבה״.

אוטה, אגב, הוא גם בעל אזרחות אמריקנית. הוא הגיע למקום השני בהתמודדות על נשיאות גרמניה, עם 140 קולות בלבד. למרות הביקורת על מועמדותו בשורות ה״אלטרנטיבה״, הוא הצליח לגרוף גם את קולותיהם של מצביעים שמרנים - ובכך הצדיק את מועמדותו.

בעידן של אי-בהירות פוליטית, כזה שעובר על גרמניה בשנים האחרונות, ממלא שטיינמאייר תפקיד של עוגן יציבות, כמתבקש מהגדרת תפקידו. משרת הנשיא בגרמניה היא בעיקרה סמלית, אך בשעות משבר פוליטי הוא זה שאמור לתפוס פיקוד על המתרחש כדי למנוע החלקה של המערכת הפוליטית לכיוונים לא רצויים, כפי שקרה בעבר.

לאחר הבחירות הכלליות ב-2017, כשהמו״מ הקואליציוני נקלע למבוי סתום ונראה היה שלראשונה מאז תום מלה״ע השנייה גרמניה תיאלץ ללכת לבחירות חדשות, נכנס שטיינמאייר בעובי הקורה ושכנע את חברי מפלגתו הסוציאל-דמוקרטית להסיר את התנגדותם לישיבה בממשלה נוספת בראשותה של אנגלה מרקל. ההתערבות הצליחה והצילה את גרמניה ממשבר פוליטי, שאין אפשרות בדיעבד להעריך כיום את השלכותיו. ניתן רק לציין, שהנסיבות שיחקו לידיהם של שטיינמאייר והסוציאליסטים-דמוקרטים, שכן אלה הצליחו לאחרונה - לראשונה מזה 16 שנים, לנצח בבחירות הכלליות ולשגר את השמרנים לאופוזיציה.

אך, דווקא בשבוע שהו אמור היה שטיינמאייר לחגוג את זכייתו בתקופת כהונה שנייה צצה פרשה בעייתית מאוד מעברו: בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין, ה״ברלינאלה״, הוקרן במסגרת התחרות הרשמית הסרט ״ראביה קורנאז נגד ג׳ורג׳ בוש״. הסרט העלילתי מנציח את מאבקה של מהגרת טורקיה בגרמניה למען שחרורו של בנה, מוראט קורנאז, שנעצר בידי הביון האמריקני בפקיסטן חודשים ספורים לאחר פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 והועבר לכלא גואנטנמו, שם הוחזק במשך חמש שנים ללא כל ראיה למעורבות מצדו בפעילות טרור כלשהי. הסרט המצויין מציג את דמותה הצבעונית והנחושה של מוראט, ראביה, שהאמינה בחפותו של בנה ונלחמה ללא לאות וכנגד כל הסיכויים עד שהצליחה להביא לשחרורו.

״ראביה קורנאז נגד ג׳ורג׳ בוש״ זכה בשני פרסי דוב הכסף בסיומו של פסטיבל הסרטים: פרס על התסריט הטוב ביותר במסגרת התחרות הוענק לתסריטאית הגרמניה ליילה שטילר, פרס השחקנית הטובה ביותר הוענק לשחקנית, מנחה, קומיקאית וסופרת הגרמניה-טורקית מלטם קפלן, שמגלמת בסרט את דמותה של ראייה קורנאז.

הפרסים בפסטיבל והגעת הסרט לבתי הקולנוע יעוררו ללא ספק דיון מחודש באשר ליחס אליו זכה במערב כל מי שנחשד בקשר לארגוני טרור לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, אם היו ראיות נגדו ואם לא, כבמקרהו של מוראט קונראז.

קונראז, שנולד וגדל בגרמניה, הוא העל אזרחות טורקית. סמוך לפיגועי ה-11 בספטמבר, בהיותו בן 19, עבר הקצנה דתית, החל לבקר במסגד בעיר הולגתו ומגוריו ברמן - שידוע כמרכז לפעילות אסלאמיסטים קיצוניים, ובאוקטובר 2001 - בעוד המלחמה נגד הטאליבאן ואלקעידה באפגניסטן בתחילתה, הוא טס לפקיסטן, לטענתו כדי להעמיק בלימודי הקוראן בטרם יביא לגרמניה את אשתו הטרייה מטורקיה. חודש לאחר הגעתו לפקיסטן הוא נעצר ע״י הרשויות המקומיות והוסגר לידי האמריקנים עבור כופר של 3,000 דולר.

במשך כל תקופת מעצרו בידי האמריקנים לא הוגש נגדו כתב אישום כלשהו.

איך קשורה הפרשה הזו להשיא שטיינמאייר? ובכן, בין השנים 1999 ו-2005 כיהן שטיינמאייר כראש לשכתו של הקנצלר הגרמני דאז, גרהרד שרדר, ובעקבות המחדל המודיעיני של פיגועי ה-11 בספטמבר (הפיגועים תוכננו והוכנו על אדמת גרמניה) מונה שטיינמאייר לשמש כמתאם העל בין גופי הביון השונים בגרמניה. במסגרת תפקידו זה, דחה שטיינמאייר הצעה של הממשל האמריקני דאז לשחרר את קורנאז מגואנטנמו ולהחזירו למשפחתו בגרמניה. בשל היות קורנאז אזרח טורקי ועוד אסלאמיסט בהתהוות היו לשטיינמאייר, לכאורה, מספיק סיבות לא לפעול להחזרתו של קורנאז לגרמניה. כשהצעיר הטורקי שוחרר סופסוף מהכלא ושב לחיק משפחתו, הצהיר שטיינמאייר, שכיהן אז כשר חוץ בממשלתה הראשונה של אנגלה מרקל, שגם בדיעבד לא היה משנה את החלטתו לא לפעול לשחרורו המוקדם של קורנאז, מאחר שהלה הוגדר ע״י רשויות הביטחון הגרמניות כסיכון ביטחוני. ״צריך לדמיין מה היה קורה לו בוצע פיגוע שבעקבותיו היה מתברר שהיינו יכולים למנוע אותו״.

שטיינמאייר גם הכחיש בשעתו שממשלת השמאל בגרמניה קיבלה בשעתו הצעה רשמית מהרשויות האמריקניות לשחרר את קורנאז מגואנטמנו ולהתחיל להפעיל אותו כסוכן בשורות האסלאמיסטים בגרמניה.

קורנאז - כיום נשוי בשנית, אב לשני ילדים ופעיל חברתי למען זכויות אדם, פליטים ומהגרים, שספרו על חמש שנות מאסרו תורגם ל-12 שפות והפך לסרט - דרש כבר עם בחירתו הראשונה של שטיינמאייר כנשיא ב-2017 להתנצל רשמית בפניו. כבר אז, העריך קורנאז שלשטיינמאייר ״אין את גודל הנפש הנדרש להודות בטעותו. ״שטיינמאייר נהג במקרה שלי בקור רוח ובבורות. כשהייתי זקוק בדחיפות לעזרת הממשלה הגרמנית וארה״ב הציעה לשחרר אותי, הוא סירב לעזור לי בידיה שאני עובר עינויים ונמנעות ממני זכויותי. זה לא ציון טוב לנשיא״. חמש שנים עברו מאז, ושטיינמאייר לא התנצל. האם ״ראביה קורנאז נגד ג׳ורג׳ בוש״ יגרום לו לשנות את גישתו?