"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האחריות של גרמניה לא מסתיימת לעולם

לגלות הזדהות עם הקורבנות ואומץ לב מול הפושעים - זה פירושו של זיכרון היום • על גרמניה לתמוך בכל אלו, 75 שנים אחרי שחרור מחנות הריכוז האחרונים

,עודכן
שר החוץ הגרמני הייקו מאס וניצול שואה // צילום: אורן בן חקון // שר החוץ הגרמני הייקו מאס וניצול שואה // צילום: אורן בן חקון

גרטרודה שטיינל היתה בת 21, כאשר הצילה את עמיתתה היהודייה מפני הרוצחים הנאצים. היא נפטרה בחודש שעבר, יום לפני יום הולדתה ה־98. היא היתה הגרמנייה האחרונה שנשאה את התואר "חסידת אומות העולם" שעודנה היתה בחיים. תואר כבוד זה הוענק לה עבור אומץ ליבה. עבור אנושיותה.

אומץ לב ואנושיות, שאנו זקוקים להם גם היום. "כל מי שמקשיב לעד, הופך לעד", אמר פעם אלי ויזל. כדי שהזיכרון לא ימות עם אנשי העדות, על כולנו להפוך לעדים.



לשם כך דרושות צורות חדשות של זיכרון, דיגיטליות, חיוניות: אמצעי תקשורת חדשים שמאפשרים לחוות באופן חדש את זיכרונות השורדים. ארכיונים אלקטרוניים, בהם חוקרים מדענים מכל העולם. תערוכות דיגיטליות שנוגעות באנשים היום, במאה ה־21.

על גרמניה לתמוך בכל אלה. זאת אחריותה של הפוליטיקה הגרמנית והחברה הגרמנית כולה. אחריות שלא מסתיימת לעולם. אותה יש להעביר מדור לדור, כדי שגם הדורות הבאים יהפכו לעדים.

על כן החלטנו לפני כמה ימים להמשיך את התמיכה באתר הזיכרון יד ושם לעשר שנים נוספות. כל מי שאי פעם עמד שם, ב"היכל השמות", תחת תמונותיהם של אינספור נרצחים, יודע: כל סיפור, כל שם שאנו מצילים בפני השכחה, הופך אותנו לעדים.עדים למה שהתרחש. עדים למה שאסור שיתרחש שוב לעולם. עדים שמתקוממים כאשר יהודיות ויהודים שוב מותקפים ברחובותינו. כאשר אנטישמיות גלויה מוסווית כביקורת על ישראל.

לגלות הזדהות עם הקורבנות ואומץ לב מול הפושעים - זה פירושו של זיכרון היום. 75 שנים אחרי שחרור מחנות הריכוז האחרונים.

מתוך זיכרון כנה שכזה יצמח אמון. אמון זה מאפיין כיום את היחסים בין ישראל וגרמניה. בקנה מידה קטן מאד העניין בא לביטוי לאחרונה, כאשר במהלך משבר הקורונה פנו תיירים ישראלים ברחבי העולם לשגרירויות וקונסוליות גרמניות בבקשות לסיוע. מעל 150 מהם חזרו הביתה במטוסים גרמניים – בדיוק בזמן לחג הפסח. עתיד צומח מתוך זיכרון. נדיר לראות דוגמה יפה יותר לאמיתות אמירה זו.



הייקו מאס הוא שר החוץ של גרמניה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר