האיסור ההולנדי על ייבוא, קנייה ומכירה של מוצרים מהיישובים ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן נכנס לתוקף ביום שלישי האחרון.
לפי החוק, הפרה מכוונת של האיסור נחשבת עבירה, שעונשה עד שש שנות מאסר, עבודות שירות או קנס, והפרה שלא בכוונה עלולה להוביל לעד שנת מעצר. האיסור חל גם על המזוודות של הנוסעים, על הזמנות באינטרנט ועל מוצרים שנקנו עוד לפני כניסתו לתוקף.
"האיסור חל גם אם אתם לוקחים את המוצר כמזכרת, קיבלתם אותו במתנה או לוקחים אותו לשימוש עצמי" נכתב בדף ההסבר לנוסעים של רשות המכס ההולנדית. "המכס רשאי לבדוק את הכבודה שלכם כשאתם נכנסים להולנד". עוד נכתב כי "במהלך בדיקה, המכס יכול לשאול שאלות על הסחורות שבידיכם ועל מקורן. עליכם להיות מסוגלים להוכיח זאת באמצעות מידע או מסמכים". הרשות מבהירה כי "מוצא, לאום, דת או מראה חיצוני אינם סיבה לבדיקה".
"המכס יחרים"
נוסע שיימצאו אצלו מוצרים כאלה יוכל לוותר עליהם מרצון. "אם לא תעשו זאת, המכס יחרים את הסחורות", נכתב בדף. בשני המקרים יירשם דו"ח, ו"התביעה תקבע אם יינקטו צעדי ענישה נוספים". לפי המכס, הצעד "אינו משנה את יחסי הסחר בין הולנד לישראל בתוך הגבולות המוכרים בינלאומית של 1967". למרות זאת, העובדה כי יבואנים יידרשו להוכיח שסחורתם אינה מגיעה מהאזורים הללו עשויה להקשות על הייצוא למדינה.
רשתות השיווק בהולנד מסרו לאתר NU כי הן מקפידות לבדוק את מקור המוצרים, ויערכו בדיקות פנימיות ככל שיימצאו הפרות. ניסיון לעצור את האיסור בבית המשפט נכשל בשבוע שעבר, כאשר בית המשפט המחוזי בהאג דחה עתירה שהגישו "מרכז המוצרים הישראליים" (Israël Producten Centrum), שמייבא מוצרים מישראל וקשור לארגון "נוצרים למען ישראל", ואיגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA).
בקביעה, טען בית המשפט כי "אין מדובר בחרם סחר כללי על סחורות מישראל", ודחה את הטענה שלא ניתן לאכוף את הצו. לפי הדיווחים בהולנד, בעקבות האיסור לא תוכל החברה למכור יין, בשמים, טחינה וחלבה מיו"ש, שמהווים לפי ההערכה 10% עד 20% מהמחזור שלה. מנהל המרכז, פיטר ואן אורדט, מסר כי יש "מספיק אפשרויות" לערעור.
"סדרת מהלכים אנטי-ישראליים"
ישראל הגיבה עוד לפני שהאיסור נכנס לתוקף. ב-25 באוגוסט הודיע שר החוץ גדעון סער, על דעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי נציגי הולנד יסולקו לאלתר מהמפקדה הבינלאומית בקריית גת, בעקבות "סדרת מהלכים אנטי ישראלים של ממשלת הולנד", שהאחרון בהם הוא האיסור על הסחר. "המדיניות האנטי ישראלית של ממשלת הולנד מלווה בגל אנטישמיות וחרמות חסר תקדים במדינה זו", כתב סער ברשת X. "המסר שלנו ברור: מי שפועל נגד ישראל - לא תהיה לו דריסת רגל באזור".
הולנד היא המדינה השלישית באיחוד האירופי שבה נכנס לתוקף איסור כזה. לפניה היו ספרד, שאסרה ייבוא כזה בספטמבר 2025, ואירלנד, שבה נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר איסור מצומצם יותר, שחל על יהודה ושומרון ומזרח ירושלים בלבד.
מדינות נוספות מקדמות צעדים דומים: בבלגיה אישרה הממשלה ביולי טיוטת צו שטרם נכנס לתוקף, ובנורבגיה פורסמה ביוני הצעת חוק להערות הציבור. בריטניה הודיעה ב-8 בספטמבר כי בתוך שישה עד תשעה חודשים תודיע על משטר סנקציות חדש נגד ההתיישבות, שיכלול איסור ייבוא, וצרפת וקנדה הודיעו שיאמצו חקיקה דומה, ללא לוח זמנים.
שבדיה, דנמרק, פינלנד, פולין, פורטוגל ואיסלנד הודיעו כי הן תומכות בהגבלות, ברמה הלאומית או האירופית, או שוקלות אותן. יוזמה צרפתית-שבדית להטיל איסור ברמת האיחוד האירופי לא עברה עד כה. בסלובניה, לעומת זאת, בוטל איסור שהוטל ב-2025, לאחר עלייתה של ממשלת יאנשה החדשה.
"המחמיר והמרתיע ביותר"
לפי נייר עמדה שפרסם החודש מכון המחקר מיתווים, ההסדר ההולנדי הוא "המחמיר והמרתיע ביותר" מבין אלה שאומצו עד כה באירופה. הצו חל גם על רמת הגולן, וגם על מוצרים שיוצרו בתוך הקו הירוק מחומרי גלם שמקורם מעבר לקו הירוק, ללא רף מינימלי. לפי הנייר, הולנד היא המדינה היחידה שבחרה לכלול את רמת הגולן.
ההיקף הכלכלי הישיר של האיסורים קטן. לפי הערכת משרד הכלכלה שמובאת במסמך, מתוך ייצוא ישראלי של 165 מיליארד דולר ב-2025, הייצוא מיו"ש עמד על כ-250 מיליון דולר בלבד, כ-0.15%. התאחדות התעשיינים העריכה את היקף הפגיעה בספרד, בהולנד, בבלגיה ובאירלנד ב-30 מיליון דולר. החשש הגדול יותר, כך לפי הנייר, הוא מאפקט מצנן על הייצוא מישראל כולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו