באיחוד האירופי מחכים עם הסנקציות לבחירות: "אם המצב יימשך - הקערה תתהפך"

האיחוד האירופי אמנם מתקשה כעת לגבש קונצנזוס נגד ישראל, אך גורמים דיפלומטיים מזהירים כי הם פשוט ממתינים לתוצאות הבחירות בארץ כדי להחליט על צעדיהם • מדינות ידידותיות מתריעות כי אם שרים כמו בן גביר וסמוטריץ' ימשיכו בתפקידיהם - חרם הסחר המלא ייצא לדרך

ציור קיר הקורא להחרים את ישראל (ארכיון) , AFP
ציור קיר הקורא להחרים את ישראל (ארכיון) | צילום: AFP

בעוד בריטניה תכריז היום (שלישי) באופן רשמי על הטלת סנקציות על ישראל, באיחוד האירופי התקשו בחודשים האחרונים לגבש את הקונצנזוס הדרוש לצעד דומה, או לכל הפחות רוב מיוחס.

אלא שאין פירוש הדבר שהסכנה חלפה, למעשה, ההפך הוא הנכון: בבריסל ממתינים כעת לתוצאות הבחירות בישראל, ואם לא יזהו שינוי פוליטי, סביר להניח כי בתוך זמן לא רב ייפתח הסכר, וסנקציות סחר מצד האיחוד כולו יהפכו לקשות מאוד לבלימה.

אורסולה פון דר לאיין, נציבת האיחוד האירופי מצהירה כי תפעל להטלת סנקציות על ישראל

חוסר היכולת להגיע להסכמה בין מדינות האיחוד, בין היתר הודות לפעולות בלימה דיפלומטיות של משרד החוץ, כבר הניע כמה מדינות לנקוט צעדים עצמאיים. ספרד הייתה הראשונה, ואסרה ברמה הלאומית על יבוא מוצרים שמקורם ביישובים שמעבר לקו הירוק.

בהולנד ייכנס לתוקף ב-22 בספטמבר איסור על יבוא, רכישה ומכירה של מוצרים שמקורם ביישובי יהודה ושומרון ורמת הגולן, על שירותי תיווך המאפשרים את הסחר בהם ועל עקיפת האיסור, והפרה מכוונת שלו מוגדרת עבירה פלילית שעלולה להביא לשש שנות מאסר. גורמים פרו ישראלים עתרו לבית משפט כדי לדחות את יישום החוק, אך לא ברור אם יצליחו.

באירלנד מקודם חוק דומה, שנוסחו אושר בממשלה במאי 2026 וטרם נכנס לתוקף, ובנורבגיה מקודמת הצעה מרחיקת לכת אף יותר, הכוללת איסור על יבוא סחורות שמקורן ביישובים שמעבר לקו הירוק ועל יצוא סחורות המיועדות אליהם, על רכישת מקרקעין ועל שירותי הנדסה ובנייה הקשורים אליהם, כשהפרה מכוונת עלולה להביא למאסר בפועל. בבלגיה אישרה הממשלה ביולי טיוטת צו מלכותי שנועדה להגביל יבוא של מוצרים שמקורם ביישובים ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים ובעזה.

מוצרי "אחווה" המיוצרים ביו"ש על מדף בסופרמרקט בהולנד | צילום: EPA

"מבינים שסנקציות ישרתו גורמים קיצוניים"

גורמים באיחוד כבר הבהירו לישראל שאם הממשלה הבאה תמשיך את המדיניות הנוכחית, בדגש על פעילותם של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ׳, יהיה קשה מאוד לבלום סנקציות סחר מצד האיחוד, והראשונים להיפגע יהיו יישובי יהודה ושומרון.

״באיחוד האירופי מבינים שבישראל מתנהלת מערכת בחירות, ומספר מדינות באיחוד מצטרפות לגישה שהטלת סנקציות על שרים או התנחלויות רק ישרתו גורמים קיצוניים רגע לפני הבחירות״, אומר גורם דיפלומטי באיחוד האירופי.

״הפרובוקציות המיותרות של כמה מהשרים הישראלים מפעילות לחץ על המדינות הידידותיות לישראל. המצב הפוליטי המורכב של קנצלר גרמניה, הנתון לביקורת רבה על הגיבוי שהוא נותן לישראל, יחד עם הבחירות הקרבות באיטליה ששם דעת הקהל מאוד שלילית כלפי ישראל, ומלוני נלחמת על כל קול כדי להיבחר מחדש, יהפכו את הקערה על ישראל אם המצב ימשיך כמו שהוא עכשיו״.

נלחמת על כל קול. ג'ורג'יה מלוני, ראש ממשלת איטליה | צילום: רויטרס

נראה שגם המדינות הבולמות אינן מתנגדות מהותית למהלך אם המדיניות הישראלית תימשך, אלא לעיתוי. שר החוץ וסגן ראש הממשלה הצ׳כי פטר מצינקה, המייצג את אחת המדינות הכי ידידותיות לישראל באיחוד האירופי, מסר ביוני בראיון ל"בלומברג" כי הוא מתנגד לסנקציות כעת והעביר מסר למדינות האיחוד: ״אל תנסו אפילו, אחרת נחסום זאת״.

מצינקה לא חסך את שבטו מבן גביר והגדיר אותו, ״אדם נורא ובלתי נסבל״ שהתנהלותו ״חוצה כל גבול״, אך לדבריו סנקציות עליו ועל סמוטריץ׳ רק יהפכו אותם לגיבורים בעיני בוחריהם ול״קורבנות״ של קונספירציה אנטי ציונית מערבית.

סנקציות רק יהפכו אותם לגיבורים בעיני המצביעים. בן גביר וסמוטריץ' | צילום: אורן בן חקון

צעדים כבדים כבר במגירה

ומה שממתין מעבר לתאריך הזה גדול בהרבה משאלת המוצרים שיוצרו מעבר ל"קו הירוק". איסור היבוא הוא הצעד שנמצא כעת על השולחן, אך במגירה מונחים צעדים כבדים ממנו לאין ערוך, ובהם פגיעה בשיתוף הפעולה המדעי והאקדמי, בתוכניות המחקר האירופיות ובהטבות המכס שמהן נהנה כלל היצוא הישראלי, כלומר בהסכם האסוציאציה עצמו, המסגרת שמסדירה את מכלול היחסים בין ישראל לאיחוד. כל זאת, כמובן לצד סנקציות אישיות נגד ישראלים ואף גורמים רשמיים בממשלה.

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל, וגם החלטה שלו נגד סחר עם יהודה ושומרון עשויה להוביל לפגיעה במשק הישראלי. אם ייווצר תקדים שבו חברות ואזרחים יעמדו בפני סיכון פלילי בשל מסחר עם יישובים מעבר ל"קו הירוק", עלולה להיות לכך השפעה גם על חברות ישראליות שאינן פועלות ביהודה ושומרון, בין היתר בשל חשש של ספקים ויבואנים אירופיים מחשיפה משפטית.

גם אם כרגע הן ממוקדות במוצרים שיוצרו באיו"ש, החלטה על איסור סחר עלולה להגדיל את עלויות היצוא, להרתיע חברות אירופיות מעבודה עם ישראליות ולפגוע לאורך זמן ביחסי הסחר בין הצדדים.

הפגנה הקוראת להחרמת ישראל בפריז | צילום: Getty Images

לכאורה, היקף הסחר האירופי עם היישובים שמעבר לקו הירוק זניח ביחס להיקף הסחר הכולל בין ישראל לאירופה, ולכן, גם אם יוטלו מגבלות על מוצרים משם, ההשפעה הישירה תהיה מוגבלת. אלא שדו״ח חדש יחסית של Global Echo Litigation Center, ארגון פרו פלסטיני, טוען כי חלק מהמוצרים האלה נכנסים לשווקים באירופה כמוצרים ישראליים ולעיתים אף נהנים מהטבות מכס.

הדו"ח מהווה סכנה לישראל כי אם יתברר לאורך זמן שנוהג הסימון הזה אכן קיים, האירופים עשויים להגביר את האכיפה על כלל היצוא הישראלי. ואם וכאשר תגובש מסגרת סנקציות אירופית, התקדים הרוסי מלמד שהאיחוד אינו מסתפק בעצירת הסחורה אלא מטיל הגבלות גם על החברות עצמן שנתפסות בעקיפת האיסור.

בישראל טענו כי הדו״ח מוטעה ומטעה, ואף מצאו בו פגמים שהוצגו בפני גורמי האיחוד. עם זאת, בירושלים חוששים שהגברת הבדיקות תוביל לעיכוב משלוחים מישראל לאירופה עד לבירור מקורם, מה שעלול לפגוע במיוחד ביצואנים בענפים שבהם זמן האספקה קריטי, ובראשם החקלאות.

״הישראלים צריכים להבין: עד ה-7 באוקטובר רבים ראו בישראל אומת הייטק הפועלת במציאות מורכבת״, אומר אותו גורם דיפלומטי. ״כעת, אחרי שהמלחמה בעזה פגעה קשות במוניטין של ישראל, התקשורת בחודשים האחרונים מוצפת באלימות של מתנחלים קיצונים נגד פלסטינים, הכל מצולם.

"גם האמירות של הפוליטיקאים הקיצונים שלכם מיותרות, מאוד מזיקות, מקבלות הבלטה, ולעיתים נראה שזה כל מה שישראל חושבת. בסיטואציה שכזאת, עבור מנהיגי מדינות זאת התאבדות פוליטית להגן על התנחלויות, כאשר ממילא קשה מאוד להצדיק את ישראל, למרות שאנחנו מאמינים שבמאזן הכללי אתם הצד הצודק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר