שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז היום (שלישי) בבית הנבחרים בלונדון על שורת עיצומים נגד ישראל, ובהם איסור על סחר בסחורות ובחלק מהשירותים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון. שורה של מדינות אירופיות הודיעו שיצטרפו למהלך: צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה.
בלונדון מונים כמה נימוקים לצעד: אלימות פורעים ביהודה ושומרון כלפי פלסטינים, שלטענתם אינה זוכה לתגובה מספקת מצד ישראל, קידום תוכניות הבנייה בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים, וגם האשמות בדבר סירוב ישראלי להכניס ציוד רפואי לעזה.
מיליבנד אמר בפתח דבריו: "אני אומר לכל מי שמערער על זכות הקיום של ישראל - אתם טועים. בריטניה וישראל ימשיכו לשתף פעולה סביב אינטרסים משותפים בביטחון הלאומי". בנוסף הודיע מיליבנד כי בריטניה מטילה סנקציות על הזרוע הפיננסית של חיזבאללה הלבנוני, אל-קרד אל-חסן.
לאחר שהכריז על איסור סחר במוצרים המיוצרים בהתיישבות ישראלית ביהודה ושומרון, אמר מיליבנד על הקמת מדינה פלסטינית: "הבטחת פתרון שתי המדינות במלואו הוא כוכב הצפון של מדיניות הממשלה הזו".
באחת האמירות החריגות והקיצוניות שלו אמר מיליבנד: "ממשלת בריטניה מסכימה שמתבצע טיהור אתני של פלסטינים באזורי הגדה המערבית".
"נרחיב את חוקי סנקציות זכויות האדם הקיימים כדי שניתן יהיה להשתמש בהם מהר יותר להרתעת התרחבות המתיישבים, כולל פיתוח אזור E1. היום בריטניה תטיל סנקציות על קבוצה נוספת של מתיישבים קיצוניים. החקיקה תיכנס לתוקף בתוך 6-9 חודשים". עם זאת הבהיר, |נתמוך בסחר עם ישראל בגבולות הקו הירוק".
צרפת: "נפסיק את הסחר עם ההתנחלויות ישראליות בפלסטין"
בהודעה מטעם שר החוץ ז'אן הצרפתי ז'אן נואל בארו נכתב: "צרפת תפסיק את הסחר עם ההתנחלויות הישראליות המצויות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לצד 11 מדינות נוספות שכבר התחייבו לנקוט צעדים דומים. מדוע? משום שהגדה המערבית נמצאת על סף פיצוץ: התרחבות בלתי מרוסנת של ההתנחלות, בניגוד למשפט הבינלאומי; עלייה באלימות שמבצעים מתנחלים קיצונים נגד פלסטינים; ומעשי טרור שאף הרשויות הישראליות עצמן מגנות.
המצב המזיק הזה פוגע פגיעה קשה בכבודו של העם הפלסטיני. הוא מסכן את ביטחונה של ישראל, שצרפת נותרה מחויבת אליו ללא עוררין. הוא פוגע בפתרון שתי המדינות, שהוא החלופה היחידה למצב של מלחמה מתמשכת".
בארו טען כי שום שלום בר־קיימא אינו אפשרי במזרח התיכון ללא הבטחה מוחלטת לביטחונה של ישראל. בהתייחסות לטבח 7 באוקטובר טען כי מדובר "בטבח האנטישמי החמור ביותר מאז השואה, שבמהלכו איבדו את חייהם יותר מ-50 מאזרחינו - זהו פצע עצום ובלתי ניתן למחיקה, שאסור להמעיט בחומרתו או לנסות להציגו באופן יחסי". בהמשך דבריו הדגיש כי על הרשויות הישראליות מוטלת החובה "להפסיק באופן מיידי את ההתנחלות הבלתי חוקית והאלימות הבלתי נסבלת הנלווית אליה".
הצהרות המדינות האירופיות: "נחושים להגן על פתרון שתי המדינות"
1. פעולותיה של ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעות באפשרות למימוש פתרון שתי המדינות. המצב מידרדר במהירות על רקע רמות חסרות תקדים של אלימות מצד מתנחלים והרחבת ההתנחלויות, לרבות ההחלטה הבלתי מקובלת לפרסם מכרזים עבור פרויקט ההתנחלות E1. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת קנדה מארק קרני הסכימו על הצורך לנקוט צעדים כדי למנוע נזק נוסף.
2. היום איסלנד, אירלנד, בריטניה, דנמרק, נורבגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושבדיה מאשרות את כוונתן להטיל מגבלות לאומיות ו/או לתמוך במגבלות אירופיות על סחר במוצרים עם התנחלויות שאינן חוקיות על פי המשפט הבינלאומי,
3. יחד, אנו נחושים: יש להגן על פתרון שתי המדינות, ואנו נפעל למען השגת שלום צודק ובר־קיימא, המבוסס על העקרונות המעוגנים בהצהרת ניו יורק שאומצה לפני שנה. אנו מתנגדים בתוקף לצעדים שמשמעותם סיפוח אדמות פלסטיניות ועקירה בכפייה של האוכלוסייה הפלסטינית.
4. על ממשלת ישראל לעצור באופן מיידי את הרחבת ההתנחלויות ואת הרחבת הסמכויות המינהליות בגדה, להבטיח מתן דין וחשבון על אלימות מתנחלים, ולחקור טענות נגד כוחות הביטחון הישראליים.
5. אנו מכירים באינטרסים הביטחוניים הלגיטימיים של ישראל וחוזרים שוב על הגינויים שלנו למתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, הטבח האנטישמי החמור ביותר מאז השואה. אנו ברורים בנחישותנו להתמודד עם אנטישמיות בכל מקום שבו היא מתרחשת. אנו מחויבים באופן חד-משמעי לפתרון שתי המדינות, בהתאם להחלטות הרלוונטיות של מועצת הביטחון של האו"ם, שיאפשר לישראל ולמדינה פלסטינית ריבונית, דמוקרטית ובת-קיימא לחיות זו לצד זו בשלום, בביטחון ובהכרה הדדית, בתוך גבולות בטוחים ומוכרים בינלאומית.
חלק מהסנקציות כבר הוטלו בעבר
חלק מהמדינות כבר מקדמות חוקים בעניין, בעוד אחרות מתחילות בתהליך כעת. למדינות האלה יש להוסיף את ספרד, הולנד ובלגיה שנמצאות בעיצומו או בסוף התהליך להטלת סנקציות.
הסחר השנתי בין ישראל לבריטניה עומד על 5.9 מיליארד פאונד, לפי נתוני משרד הסחר הבריטי: יצוא ישראלי בהיקף 2.4 מיליארד פאונד ויבוא מבריטניה בהיקף 3.5 מיליארד, כשכמחצית מכל אחד מהם סחורות והשאר שירותים. תוצרת יהודה ושומרון היא חלק זעיר מכל אלה, ומתמקדת בעיקר במוצרים חקלאיים ויין.
באופן מיידי, ההשפעה הכלכלית עשויה מוגבלת בלבד - אך היא עשויה להקשות על המסחר בין המדינות באופן כללי וליצור "גורם מצנן" לפעילות הכלכלית בין המדינות.
שר העבודה והפנסיות פאט מקפאדן הבהיר עוד לפני ההודעה כי הצעדים "לא נועדו להיות חרם על כלל הסחורות הישראליות" אלא "מכוונים באופן ספציפי להתרחבות ההתנחלויות".
באופוזיציה הבריטית תקפו: "ריב מיותר עם מדינה שמסייעת במאבק בטרור"
מנהיגת המפלגה השמרנית קמי בדנוק תקפה את המהלך במאמר שפרסמה היום ב"ג׳ואיש כרוניקל", וטענה כי איסור הסחר יהפוך בפועל לחרם על ישראל כולה, משום שעסקים בריטיים יתקשו להפריד בין פעילות "לגיטימית" ל"לא לגיטימית", ויעודד הפגנות ואלימות נגד חברות שסוחרות עם ישראל. לדבריה, הממשלה מסכנת את אחד מקשרי הביטחון החשובים ביותר של בריטניה.
"ישראל היא שותפה מודיעינית חשובה. המודיעין הישראלי סייע לרשויות הבריטיות למנוע פיגועי טרור ולהגן על חיי בריטים", כתבה, "לחפש ריב מיותר עם מדינה שמסייעת לנו להילחם בטרור הוא מעשה של פגיעה עצמית לאומית".
בדנוק קשרה את המהלך לפוליטיקה הפנימית בלייבור. לדבריה, המפלגה חוזרת ומבטיחה לקהילה היהודית כי השתנתה מאז ימיו של ג׳רמי קורבין, אך מעשיה מספרים סיפור אחר. "קורבין אולי הפסיד את הנהגת הלייבור, אבל הוא בהחלט ניצח בוויכוח בתוך המפלגה", כתבה, והוסיפה כי ביקורת על ממשלת ישראל אינה אנטישמית כשלעצמה, אך ה"אובססיה של הלייבור כלפי ישראל" נטועה בפוליטיקה הבריטית ונועדה לשמור על השקט במפלגה ולא לקדם שלום במזרח התיכון.
שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי, שכבר האשים בימים האחרונים את הממשלה הבריטית ואת מיליבנד ב"שנאת יהודים", תקף את המהלך גם הבוקר בראיון ל-BBC והבהיר כי "ללא ספק תהיה תגובה" אמריקנית. "זו פעולה לא רציונלית. אני לא מבין מה היא אמורה להשיג", אמר.
"אם בריטניה באמת מעוניינת לטפל בדברים שנראים לה פסולים, איפה הסנקציות על צפון קוריאה, סין, רוסיה? איפה הסנקציות על מדינות רבות אחרות בעולם?" לדבריו, "זו אפליה נגד ממשלת ישראל, זו אפליה נגד העם היהודי, ואני לא מבין את ההיגיון שבזה".
האקבי נשאל אם ידע ששר החוץ מיליבנד יהודי בעצמו, והשיב בחיוב. "יש אמריקנים שלא אוהבים במיוחד את אמריקה. הם צועדים ברחובות ושורפים את הדגל שלנו. זה לא אומר שהם אוהבים אותה רק מפני שהם חיים בה״, אמר. "הולכים לפי מה שאנשים עושים, לא רק לפי מה שהם אומרים או למי הם קשורים".
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס למהלך הבוקר, בטקס במשכן הנשיא לציון 30 שנות השתתפות ישראלית בתוכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי. ״בהמשך היום, אנו צפויים לראות כותרות המודיעות על סנקציות מסחריות בריטיות מסוימות על התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון״, אמר.
״אם זה יקרה, ומדינות נוספות עשויות להצטרף, אני מאמין שהדבר יתברר כטעות חמורה בשיקול הדעת ובחירה בצד הלא נכון של ההיסטוריה״. הרצוג הוסיף כי בהקשר הנוכחי ״זו תהיה התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות של מדינה ריבונית״, וכי הצעד יפגע גם בפלסטינים ״בכך שיגזול מהם עסקים ומקומות תעסוקה״. ״סנקציות אינן פתרון. הידברות כן״, אמר. ״אני אומר לכל הממשלות הזרות: עצרו! התרחקו מהמבוי הסתום של סנקציות וחרמות, ופנו לעבר דיאלוג בונה ושיתוף פעולה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו