התשובה של המומחית הבריטית לסרט נז"א: "מעוותים את דיני המלחמה"

המומחית למשפט בינלאומי עו"ד נטשה האוסדורף יוצאת נגד הטענות בסרט הדוקומנטרי שעורר סערה. לדבריה, חישוב מוקדם של פגיעה באזרחים אינו מעיד על כוונה להרוג, אלא מהווה חובה משפטית. גם בצבא דוחים את מסקנות הסרט המבוססות על עדויות אנונימיות

המומחית הבריטית, עו"ד נטשה האוסדורף | צילום: רשת X
[object Object]

הסרט התיעודי "נז"א" ממשיך לעורר הדים בעולם, אך כעת סופג ביקורת משפטית. עו"ד נטשה האוסדורף, מומחית למשפט בינלאומי, קובעת כי היוצרים מעוותים את דיני הלחימה ומציגים הליכים חוקיים ואמצעי זהירות של הצבא ככוונה פלילית.

הסרט, בבימויים של יובל אברהם ורחל שור, מציג עדויות של 24 אנשי צבא ומודיעין לשעבר. לטענת היוצרים, ישראל משתמשת בבינה מלאכותית לבחירת מטרות ומנהלת הרג שיטתי ומכוון של אזרחים פלסטינים בעזה. אולם עו"ד האוסדורף, המנהלת המשפטית של ארגון UKLFI, טוענת כי המסקנות נשענות על חוסר הבנה של דיני הלחימה.

יובל אברהם ורחל שור | צילום: אי.פי.איי

"עצם העובדה שצה"ל מעריך מראש כמה אזרחים עלולים להיפגע בתקיפה אינה מעידה על כוונה לפגוע באזרחים או על פעולה בלתי חוקית", מסבירה האוסדורף. לדבריה, יוצרי הסרט מציגים את מנגנון הערכת הנזק ככלי להרג, בעוד שמטרתו היא לצמצם פגיעה בבלתי מעורבים. "דיני המלחמה מחייבים לבצע הערכות של נפגעים אזרחים", היא מוסיפה. "מפקד שלא היה מבצע הערכה שכזאת היה פועל נגד המשפט הבינלאומי. זו לא המצאה ישראלית קרה שנועדה לבצע טבח, זה החוק והוא נועד להגן על אזרחים". האוסדורף מדגישה כי מדובר בפרקטיקה המקובלת בצבאות מערביים נוספים, בהם ארצות הברית ומדינות נאט"ו.

המומחית מצביעה על הבעייתיות שבהסתמכות על עדים אנונימיים, כשלא ניתן לוודא את זהותם, את תפקידם או את מידת מעורבותם הישירה באירועים. גם הצבא מתח ביקורת דומה ושלל בתוקף טענות שעלו בסרט, בהן הטענה שאושרה מתקפה שבה צפויים היו להיהרג 500 אזרחים.

יוצרי נז"א, יובל אברהם ורחל שור | צילום: אי.פי.אי

באשר לשימוש בבינה מלאכותית, האוסדורף מבחינה בין כלי עזר לניתוח מודיעין לבין מערכות שמקבלות החלטות תקיפה באופן עצמאי. הצבא הבהיר בעבר כי אישור מטרות מבוצע בידי גורמים אנושיים בלבד ולא על ידי מערכות אוטומטיות.

המשפטנית מציינת כי גם אם תקיפה מסוימת מתבררת כבלתי חוקית, אין בכך הוכחה למדיניות שיטתית של צבא שלם. כל אירוע, לשיטתה, צריך להיבחן לפי נסיבותיו, המטרה הצבאית, והמידע שהיה בידי מקבלי ההחלטות בזמן אמת. בסיום דבריה היא מזהירה כי מתן חופש פעולה לארגון טרור להשתמש באזרחים כמגן אנושי מהווה תופעה המסוכנת לאזרחים עצמם ולמשפט הבינלאומי כולו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...