מסמכי מנגלה נחשפו: הכספים שהגיעו מפרגוואי, והאזהרה של המודיעין האוסטרי

אחרי ציפייה ארוכה, שירות הביון השווייצרי (NDB) שחרר את תיק המודיעין החסוי של בכיר הנאצים יוזף מנגלה. התיק, המונה למעלה מ-200 עמודים, פורסם באופן דיגיטלי באתר השירות במטרה לאפשר גישה לציבור ולחוקרים. 

התיק שנחשף כעת כולל שורה של גילויים ופרטים חדשים שלא היו ידועים עד כה: דוחות משטרתיים חסויים, גזרי עיתונים, דיווחים שהתקבלו מהציבור הרחב, מידע על העברות כספים שהגיעו מפרגוואי, וכן עדויות וטענות על תצפיות של מנגלה באירלנד ובארגנטינה. במרכז המסמכים שנחשפו עומדים פרטים על ביקורו האפשרי והמסתורי של הרופא הנאצי בקלוטן שבציריך בשנת 1961 - מידע שהוחזק בסוד עשרות שנים.

ההיסטוריונים זועמים: "זה גובל בצנזורה - ומתדלק תיאוריות קונספירציה"

אולם, מה שהסתמן בתחילה כהישג מרשים להיסטוריונים, הפך למוקד של ביקורת חריפה עקב צנזורה נרחבת. שמות ופרטים אישיים רבים במסמכים הושחרו, וגם פרטים על הביקור בקלוטן לא נחשפו - אלא הותר לפרסום כי המודיעין האוסטרי העביר אזהרה לפיה ייתכן כי הוא היה שם. ההיסטוריון ז'ראר וטשטיין (65), שהוביל את המאבק המשפטי לחשיפת התיק, הביע אכזבה עמוקה מהתנהלות הרשויות: "זה גובל בצנזורה!", אמר לעיתון "בליק".

לדבריו, ההסתרה של מידע על פושע מלחמה נאצי מרכזי מעוררת תהיות: "זה מזין תיאוריות קונספירציה ופוגע במוניטין של שוויץ". כעת, שוקל וטשטיין להגיש בתוך 30 יום ערעור לבית המשפט המנהלי הפדרלי במטרה לקבל גישה למסמכי המקור. משרד ההגנה השווייצרי (VBS) מצידו, הסביר כי ההשחרות בוצעו על מנת להגן על מקורות ועל צדדים שלישיים, במיוחד לאור העובדה שחיסיון המסמכים המקורי נקבע עד לשנת 2071.

התחזיות הקודרות התממשו

פרסום המסמכים הגיע בהמשך להודעה שיצאה בחודש מאי האחרון, אז הכריז שירות הביון לראשונה כי בכוונתו לפתוח את התיקים שהיו אמורים להיות נעולים לעוד עשורים. ההכרזה בחודש מאי הגיעה לאחר מאבק עיקש של וטשטיין, שאף פנה לגיוס המונים ואסף 18 אלף פרנקים שוויצריים בתוך ימים ספורים כדי לממן את המאבק המשפטי.

כבר אז, חוקרים והיסטוריונים הביעו פסימיות באשר למידת השקיפות של המסמכים שישוחררו. ההיסטוריונית השווייצרית רגולה בוכסלר, שחקרה את קשריו של מנגלה למדינה, ציינה כי היא אינה סומכת על הרשויות והביעה חשש ש"זה ייראה כמו תיקי אפשטיין". זשה זאלה, נשיא האגודה השווייצרית להיסטוריה, העריך אז כי המסמכים צפויים להכיל התייחסויות לשירותי מודיעין זרים שפעלו לאיתור פושעים נאצים, ביניהם המוסד, אך ספק אם יחשפו מידע דרמטי על מנגלה עצמו. נראה שכעת, עם חשיפת המסמכים המצונזרים, החששות של החוקרים אכן התממשו.

הקשר השווייצרי והבריחה מאחריות

מנגלה, קצין SS, רופא במחנה ההשמדה אושוויץ ואחד מהפושעים הנאצים הידועים לשמצה, היה האחראי לסלקציה על רציפי הרכבת במחנה של הנידונים לתאי הגזים. הוא ידוע גם בניסויים הרפואיים האכזריים שערך בעיקר בילדים, בתאומים ובנשים הרות, שרובם נשלחו לאחר מכן למותם.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, הצליח לחמוק מאימת הדין בסיוע מסמכי נסיעה של הצלב האדום שהונפקו בקונסוליה השווייצרית בגנואה. למרות שניסה לטשטש את עקבותיו, קשריו לשוויץ נותרו חלק מהתעלומה סביבו. ב-1956 הגיע למדינה לחופשת סקי עם בנו, ב-1959 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי בזמן שאשתו שכרה דירה בציריך, וב-1961 כאמור התקבלה אזהרה מהמודיעין האוסטרי כי ייתכן שהוא שוהה על אדמת שוויץ. למרות המרדף הבינלאומי אחריו, מנגלה מעולם לא עמד לדין. הוא מת בטביעה בברזיל בשנת 1979 ונקבר תחת שם בדוי, כאשר שרידיו זוהו רק שש שנים מאוחר יותר.