"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

״מלאך המוות מאושוויץ״: התיקים החסויים על יוזף מנגלה ייפתחו

שירות הביון השוויצרי הודיע על פתיחת התיקים, שיועדו להישאר סגורים עד 2071 , במועד שטרם נקבע • במשך שנים ביקשו היסטוריונים לעיין בהם, אך רשויות המדינה סירבו מחשש לפגיעה בביטחון המדינה וכהגנה על משפחת הקצין הנאצי • ״כולם אומרים שיש להם מה להסתיר"

,עודכן
0השמעה
התיקים שהוגדרו כחסויים עד לשנת 2071 - יפתחו בשוויץ. צילום: אי.אף.פי

שירות הביון השווייצרי הודיע כי יפתח את התיקים החסויים על יוזף מנגלה, ״מלאך המוות מאושוויץ״, שהיו אמורים להישאר סגורים עד לשנת 2071.

ההחלטה, שהתקבלה בתחילת החודש, עדיין אינה כוללת מועד פתיחה, ושירות הביון הבהיר כי הגישה לחוקרים תינתן ״בכפוף לתנאים ולדרישות שטרם הוגדרו״.

מצעד החיים 2025 באושוויץ // צילום: קונטקט

מנגלה, קצין SS, רופא במחנה ההשמדה אושוויץ ואחד מהפושעים הנאצים הידועים לשמצה, היה האחראי לסלקציה על רציפי הרכבת במחנה של הנידונים לתאי הגזים. הוא ידוע גם בניסויים הרפואיים האכזריים שערך בעיקר בילדים, בתאומים ובנשים הרות, שרובם נשלחו לאחר מכן למותם.

עם תבוסת גרמניה הנאצית, מנגלה החליף את שמו ונמלט בעזרת זהות מזויפת. הוא הצליח להשיג מסמכי נסיעה דרך אנשי הצלב האדום בקונסוליה השווייצרית בגנואה, ובעזרתם ברח לדרום אמריקה. למרות המרדף שהתקיים אחריו, הוא מת ב-1979 בברזיל מבלי שהועמד לדין, ונקבר תחת שם בדוי.

יוזף מנגלה. "מלאך המוות מאושוויץ",צילום: אי.פי

התיקים נותרו חסויים במשך שנים

במשך שנים ביקשו היסטוריונים לעיין בתיקים, אך הרשויות השווייצריות סירבו בטענה כי הדבר עלול לפגוע בביטחון המדינה וכן מתוך הגנה על בני משפחתו המורחבת של מנגלה. ב-2025 ניסה ההיסטוריון ז'ראר וטשטיין לזכות לגישה לתיקים, נדחה והחליט לערער לבית המשפט. כדי לממן את ההליך המשפטי פנה וטשטיין לגיוס המונים, ואסף 18 אלף פרנק שווייצרי (כ-67 אלף שקל) תוך ימים ספורים.

״זה נראה אבסורדי״, אמר וטשטיין. ״כל עוד התיקים סגורים עד 2071, זה מזין תיאוריות קונספירציה, כולם אומרים שיש להם מה להסתיר".

מחנה ההשמדה אושוויץ. "״כל עוד התיקים סגורים עד 2071, זה מזין תיאוריות קונספירציה, כולם אומרים שיש להם מה להסתיר",צילום: אי.פי

לא כולם משוכנעים שהתיקים יחשפו מידע דרמטי על מנגלה עצמו.זשה זאלה, נשיא האגודה השווייצרית להיסטוריה, אמר כי הוא ״בטוח לחלוטין שאין בהם דבר רלוונטי על מנגלה״, אך העריך שהם עשויים להכיל התייחסויות לשירותי מודיעין זרים, כולל המוסד, שפעל באותן שנים לנקמה בפושעים נאצים.

היקף הקשרים של מנגלה לשוויץ ידוע רק באופן חלקי: למרות שנמלט לדרום אמריקה, ב-1956 ביקר בה לחופשת סקי עם בנו רולף.

ההיסטוריונית השווייצרית רגולה בוכסלר אמרה ל-BBC כי ״נראה שיש עדויות לכך שמנגלה תכנן נסיעה לאירופה ב-1959״, השנה שבה הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי, וכי אשתו שכרה דירה בציריך, בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי. בוכסלר גם גילתה כי ביוני 1961 הזהיר שירות הביון האוסטרי את שוויץ שמנגלה עשוי להימצא בשטחה.

ב-1999 קיבל חוקר מטעם ועדה ממשלתית שחקרה את הקשרים בין שווייץ לגרמניה הנאצית גישה חלקית לתיקים, וקבע כי אי אפשר להוכיח או להפריך את נוכחות מנגלה בשוויץ.

ציריך. ביוני 1961 הזהיר שירות הביון האוסטרי את שוויץ שמנגלה עשוי להימצא בשטחה,צילום: אי.פי.אי

"חוששת שזה ייראה כמו תיקי אפשטיין"

ההיסטוריון יעקוב טאנר מעריך כי ייתכן בהחלט שמנגלה אכן שהה בשוויץ ב-1961. הוא הוסיף כי הסודיות סביב התיקים חושפת יותר על שוויץ מאשר על מנגלה עצמו. ״מדובר בקונפליקט בין ביטחון לאומי לשקיפות היסטורית, והראשון גובר לרוב בשוויץ״, אמר.

מועד פתיחת התיקים טרם נקבע, וההודעה של שירות הביון על ״תנאים ולדרישות שטרם הוגדרו״ מדאיגה את וטשטיין. ״אני חושש שנקבל תיק שחור יותר משקוף״, אמר. גם בוכסלר חוששת שהתיקים יגיעו מצונזרים: ״אני לא סומכת עליהם בכלל. אני חוששת שזה ייראה כמו תיקי אפשטיין. מדוע התיקים האלה היו סגורים כל כך הרבה זמן?״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר