שר החוץ הבריטי אד מיליבנד צפוי להודיע היום (שלישי) אחר הצהריים בפרלמנט בלונדון על שורת עיצומים נגד ישראל, ובהם איסור סחר בתוצרת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, כפי שפורסם אתמול (שני) ב״היום״. בנוסף, רשת החדשות הקטארית "אל ערבי" דיווחה כי בריטני נמצאת במגעים עם צרפת וקנדה במטרה שיאמצו את העיצומים הבריטיים על ישראל. מידע שהגיע ל"היום" מצביע על כך שייתכן וצרפת אכן תצטרף לסנקציות.
שגריר ארה״ב בישראל מייק האקבי אמר בראיון ל־BBC הבוקר כי ״ללא ספק תהיה תגובה״ אמריקנית. האקבי הטיל ספק בכך שבבריטניה מבינים את משמעות הצעד. ״25% מהתרופות שנעשה בהן שימוש בבריטניה מיוצרות בישראל. האם הם מוכנים לוותר עליהן? נראה שכן״, אמר. ״האם הם מוכנים גם לגרום נזק גדול לבריטים שעושים עסקים במספר מדינות בארה״ב?״.
לדבריו טרם הוכרז מה יהיה היקף התגובה האמריקנית, ״אבל אני יודע שיש כמה מדינות, ואזכיר אחת מהגדולות בארה״ב, פלורידה, שבה יש חוק שלפיו אם הצעד הזה יינקט, בריטים לא יוכלו לעשות עסקים עם שום חברה בפלורידה״.
האקבי, שהאשים את ממשלת בריטניה ב״שנאת יהודים״, נשאל אם ידע ששר החוץ מיליבנד יהודי בעצמו, והשיב בחיוב. ״יש אמריקנים שלא אוהבים במיוחד את אמריקה. הם צועדים ברחובות ושורפים את הדגל שלנו. זה לא אומר שהם אוהבים אותה רק מפני שהם חיים בה״, אמר. ״הולכים לפי מה שאנשים עושים, לא רק לפי מה שהם אומרים או למי הם קשורים״.
לדבריו, ״זו פעולה לא רציונלית, ואני לא מבין מה היא אמורה להשיג. אם בריטניה באמת מעוניינת לטפל בדברים שנראים לה פסולים, איפה הסנקציות נגד צפון קוריאה, סין, רוסיה?״.
העיצומים אמורים להתמקד באיסור ייבוא סחורות מההתנחלויות, ובעיקר תוצרת חקלאית. כפי שנודע ל״היום״, החבילה צפויה לכלול גם עיצומים אישיים על מתיישבים ששמם נקשר לאלימות נגד פלסטינים, ועיצומים על פעילים וארגונים הפועלים נגד הכנסת הסיוע לעזה. גורמים דיפלומטיים העריכו כי מדובר במהלך שעיקרו הצהרתי, שכן יישום הצעדים מחייב תשתית רגולטורית ומשפטית, וככל הנראה לא ייצא לפועל עד לאחר כינון ממשלה חדשה בישראל.
לצד זאת צפוי ככל הנראה אימוץ של חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג מ־2024, שלפיה השליטה הישראלית ביהודה ושומרון אינה חוקית. זהו המשך ישיר לאזהרה שהובילה בריטניה במאי, יחד עם מנהיגים נוספים, ולפיה חברות לא ייגשו למכרזי הבנייה בשטח E1, ולהנחיה שעודכנה ביוני ולפיה על אזרחים ועסקים בריטים להימנע מכל פעילות כלכלית או פיננסית בהתנחלויות. לצד הבנייה ב־E1, בבריטניה מציינים את הטרור היהודי ביהודה ושומרון והגבלות נטענות לגבי הכנסת סחורות לעזה.
מיליבנד, שהגדיר בשבוע שעבר את המהלך ״איפוס מקיף״ של מדיניות בריטניה כלפי ישראל, האשים את ישראל ביום שישי בסרטון שפרסם ברשתות במניעת אספקת תרופות לעזה. ״הסיפורים שאנשים סיפרו לי על תרופות שנחסמות, על ילדים שמתים בזמן שהם ממתינים לטיפול מציל חיים״, אמר.
משרד החוץ הישראלי דחה את הדברים ומסר כי ״אין שום הגבלות על הכנסת תרופות לרצועת עזה״ וכי לא נחסמות תרופות כלשהן. עוד נמסר כי מאז כניסת הפסקת האש לתוקף הוכנסו לרצועה 22,500 טונות של ציוד רפואי, וכי בשבועיים האחרונים יצאו 200 מתושבי עזה לטיפול מחוץ לרצועה.
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס היום (שלישי) לצעדים הצפויים ואמר כי ״אם זה יקרה, ומדינות נוספות עשויות להצטרף, אני מאמין שהדבר יתברר כטעות חמורה בשיקול הדעת ובחירה בצד הלא נכון של ההיסטוריה״. לדבריו, ״בהקשר הנוכחי, זו תהיה התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות של מדינה ריבונית. וזה לא ישרת אף אחד. זה גם יפגע ישירות בפלסטינים, בכך שיגזול מהם עסקים ומקומות תעסוקה״.
״סנקציות אינן פתרון, הידברות כן״, הוסיף. ״אני אומר לכל הממשלות הזרות: עצרו! התרחקו מהמבוי הסתום של סנקציות וחרמות, ופנו לעבר דיאלוג בונה ושיתוף פעולה״.
שר העבודה והפנסיות פט מקפאדן אמר הבוקר בראיון ל־BBC כי לא מדובר ב״חרם על עשיית עסקים עם ישראל״, והגדיר את היחסים עם ישראל כ״חשובים״ מבחינה כלכלית וביטחונית. לדבריו הצעדים באים בתגובה להרחבת ההתנחלויות, ״ואם הן ימשיכו להתרחב, האפשרות לפתרון שתי המדינות תהיה קשה יותר ויותר להשגה״.
בראיון אחר, לסקיי ניוז, הוסיף כי ״ישראל היא שותפת סחר חשובה של בריטניה. זה לא אמור להיות חרם על כל הסחורות הישראליות, אלא צעדים המכוונים באופן ספציפי להרחבת ההתנחלות הזאת, שאינה חוקית לפי המשפט הבינלאומי״.
מקפאדן הוסיף כי יש להבחין בין ביקורת על ממשלת ישראל הנוכחית ובין הקהילה היהודית בבריטניה, והגדיר עוינות כלפיה כ״שגויה מן היסוד״. בראיון לסקיי ניוז דחה את האשמת ״שנאת היהודים״ שהטיח האקבי בממשלת בריטניה בסוף השבוע. ״אני דוחה את זה מכל וכל בכל הנוגע לקהילה היהודית בבריטניה״, אמר. ״זה חלק חשוב מאוד בחברה שלנו. אני רוצה שיהודים בבריטניה יוכלו לחיות את חייהם בחופשיות, בחינוך, בעבודה, בפולחן, בכל תחומי חייהם״.
היקף הסחר השנתי בין ישראל לבריטניה עומד על 5.9 מיליארד פאונד, לפי נתוני לשכת הסחר ישראל־בריטניה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היצוא הישראלי לבריטניה מסתכם ב־2.4 מיליארד פאונד והיבוא ממנה ב־3.5 מיליארד, כשכמחצית מכל אחד מהם סחורות והשאר שירותים. ישראל מהווה 0.3% בלבד מסך הסחר של בריטניה, ואילו בריטניה היא יעד היצוא השמיני של ישראל בעולם והחמישי בקרב מדינות ה־OECD.
הרב הראשי של בריטניה, סר אפרים מירביס, הזהיר בסוף אוגוסט כי הצעדים ״יתגלגלו לחרם דה פקטו על סחר עם ישראל באופן רחב יותר״, וכי הם ״יפגעו באופן לא פרופורציונלי ביהודי בריטניה, בשל הקשרים הדתיים, המשפחתיים, הצדקתיים והחינוכיים ההדוקים שלנו עם ישראל״. לדבריו, ״בשנים האחרונות ראינו שוב ושוב שכאשר הרטוריקה כלפי ישראל מסלימה, העוינות כלפי יהודים מגיעה מיד אחריה״. מירביס הוסיף כי נראה ש״שיקולים פוליטיים פנימיים מנחים את מדיניות החוץ״, וכי המהלך ״עלול לגרום נזק ממשי ברחבי האזור״.
עוד ביולי, לפני שנבחר לראשות הלייבור, הודיע ברנהאם בראיון ל״גרדיאן״ כי יפעל להטלת סנקציות נוספות על ישראל, ובהן איסור אפשרי על סחר בסחורות מיהודה ושומרון. הוא התנצל אז על תמיכת מפלגתו בפעולה הצבאית בעזה בתחילת המלחמה, כינה את סבל האוכלוסייה שם ״כתם על המצפון הקולקטיבי שלנו״, ואמר כי יש ״ראיות הולכות וגוברות לכך שנראה כי בוצעו פשעי מלחמה״. הוא נמנע מלאמץ את טענת ״רצח העם״ ואמר כי ״בתי הדין הבינלאומיים הם שצריכים לקבוע זאת, ולא פוליטיקאים״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו