נמנע ברגע האחרון: בריטניה שקלה צעד דרמטי נגד ישראל | דיווח

באוגוסוט 2025 ממשלת בריטניה בחנה ברצינות את השעייתו של הסכם הסחר החופשי עם ישראל בשל המלחמה בעזה וצעדיה של הממשלה ביהודה ושומרון, כך על פי דיווח ברשת "סקיי ניוז". 

על פי הדיווח, המשרד לעסקים וסחר בלונדון ערך באוגוסט האחרון "הערכת השפעה" רשמית לבחינת ההשלכות של ביטול הסכם השותפות והסחר מ-2019. מדובר בהסכם שנחתם לאחר הפרישה הבריטית מהאיחוד האירופי (ברקזיט), והוא המעניק למוצרים וייבוא מישראל יחס מועדף ופטור מרכזי ממכסים.

המהלך הבריטי נבחר כאחת התגובות האפשריות של לונדון לפעילות הצבאית של ישראל ברצועת עזה ולצעדיה ביהודה ושומרון. עוד קודם לכן, במאי אשתקד, הקפיאה בריטניה את השיחות להרחבת הסכם הסחר החופשי, בעקבות, לדברי לונדון, התבטאויות חריפות של דרגים מדיניים בירושלים שכונו על ידי שר החוץ הבריטי דאז, דיוויד לאמי, כ"מקוממות".

החשש הכלכלי שהכריע – וההסתרה מהציבור

למרות הבדיקה המעמיקה, הסכם הסחר נותר בתוקפו עד כה. לפי הדיווח, הסיבה המרכזית לכך, כפי שעלה בהתבטאויות מרומזות של השר לענייני סחר, כריס בראיינט, היא החשש מפגיעה ישירה בכלכלה הבריטית עצמה. בראיינט ציין בפרלמנט כי "הייצוא לישראל תומך באלפי מקומות עבודה בבריטניה", והזהיר כי פגיעה בהסכם תגרור "תוצאות בלתי צפויות ושיבוש כלכלי משמעותי עבור חברות בריטיות".

במשך תקופה ארוכה, הממשלה הבריטית לא יידעה את חברי הפרלמנט או את הציבור על עצם קיומה של הערכת ההשפעה. כאשר נשאלו שרים בפרלמנט על מעמדו של הסכם הסחר, הם נמנעו מלהודות כי אפשרות ההשעיה נבחנה בפועל.

העובדה שהבדיקה אכן התקיימה נחשפה רק בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש ארגון המחאה הבריטי "Global Justice Now". עם זאת, הממשל הבריטי מוסיף להסתיר את המסקנות המלאות של הדו"ח, את הלו"ז המדויק שבו בוצע, ואת הנימוקים לקבלת ההחלטות הסופיות.

עיתוי הבדיקה באוגוסט אשתקד אינו מקרי: הוא התרחש במקביל להגברת הלחץ הבינלאומי, לרבות הצעות בתוך האיחוד האירופי להשעות חלקים מהסכם אסוציאציה מול ישראל, ובהמשך לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג בנוגע ליהודה ושומרון. בירושלים הדפו בשעתו בנחרצות את טענות בית הדין, כשראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי "העם היהודי אינו כובש בארצו - לא בבירתנו הנצחית ירושלים ולא בנחלת אבותינו ביהודה ושומרון".

הממשלה החדשה מאיימת בסנקציות

ראש ממשלת בריטניה החדש אנדי ברנהאם וממשלתו עשויים לנקוט בקו חריף יותר נגד ישראל וכבר הצהירו כי יפעלו להטלת סנקציות נוספות על ישראל - לרבות איסור אפשרי על סחר בסחורות מיהודה ושומרון.

ראש הממשלה הנכנס אמר כי הוא "תומך בהגבלות על רישיונות ייצוא נשק כדי לוודא ששום פצצה או כדור בריטיים לא יוכלו לשמש את צה״ל בעזה או בגדה המערבית", ושיבח צעדים נוספים שבריטניה כבר נקטה - בהם ההכרה במדינה פלשתינית, סנקציות על שרים ישראלים ו"גלים של סנקציות על מתנחלים אלימים ועל הארגונים שתומכים בהם".

גם שר ההגנה החדש וס סטריטינג, ביקר את אופן הפעולה של ישראל בעזה. התבטאות ראושנה אמר כי יש להחיל על ישראל את אותו סטנדרט שבריטניה מחילה על עצמה - "וזה הסטנדרט שאני חושש שהיא לא עמדה בו" בעזה ובגדה המערבית. סטריטינג, שבעבר כתב בהודעות פרטיות כי "ישראל מבצעת פשעי מלחמה לנגד עינינו", סירב לחזור על הדברים אמנם אך אמר: "לא אעמיד פנים שלא אמרתי אותם".