בן לניצולי שואה שמבקר את ישראל: שר החוץ הבריטי החדש

ראש ממשלת בריטניה הנכנס אנדי ברנהאם הכריז אתמול (שני) בזה אחר זה על חברי הקבינט החדש שלו, בשעה שנראה שהוא מקדם את אלה ש״מרדו״ במנהיגותו של קיר סטארמר ומזיז הצידה את מקורביו של קודמו. כך, ווס סטריטינג, שר הבריאות לשעבר שהוביל את הקריאות להתפטרות סטארמר, מונה לשר ההגנה, וג׳ון הילי מונה לשר האוצר. אך המינוי החשוב עבור ישראל הוא זה של אד מיליבנד לתפקיד שר החוץ.

בהצהרתו הראשונה עם כניסתו לתפקיד אמש התחייב מיליבנד לפעול ״ללא לאות למען שלום בר-קיימא בפלסטין ובישראל, ובכלל זה סיום הסבל הנורא של תושבי עזה וביטחון לתושבי ישראל״. הוא הוסיף כי בריטניה תמלא את חלקה ״בסיום הסכסוך באיראן ובפתיחה מחדש ומלאה של מצר הורמוז״.

מיליבנד, בן 56, הוא היהודי הראשון שעמד בראש מפלגת הלייבור, בין 2010 ל-2015. אביו, האינטלקטואל המרקסיסטי ראלף מיליבנד, נולד בבלגיה למשפחה יהודית-פולנית ונמלט ללונדון ב-1940, ואמו מריון קוזאק שרדה את השואה בפולין כשהוסתרה בידי משפחה קתולית. הוא הגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה ואמר כי ״אין לו דבר וחצי דבר עם אנשים שמפקפקים בזכות קיומה של ישראל״, אך לצד זאת הוסיף כי ״לפעמים צריך להיות כן עם ידידיך״ וכי חלק ממעשי ממשלת ישראל פוגעים באינטרסים שלה לטווח הארוך וביקר אותם בחריפות לאורך השנים.

מיליבנד יהיה האח השני במשפחה שמכהן כשר החוץ הבריטי: אחיו הבכור, דיוויד מיליבנד, החזיק בתפקיד בין 2007 ל-2010, והיה בשעתו שר החוץ הצעיר ביותר של הממלכה זה שלושה עשורים. השניים היו זוג האחים הראשון ששירת יחד בקבינט בריטי מאז 1938. שניהם התחרו זה בזה על הנהגת הלייבור ב-2010, ואד ניצח בפער קטן את אחיו בפאר קטן.

בעקבות התבוסה פרש דיוויד מהפוליטיקה, עבר לניו יורק ועוסק בפעילות הומניטרית.
לאחר שהפסיד בבחירות הכלליות ב-2015 התפטר אד מהנהגת המפלגה ובילה שנים ב״מדבר הפוליטי״, עד ששב ב-2020 לממשת הצללים של סטארמר, וב-2024 מונה לשר האנרגיה.

בביקור שערך בישראל ב-2014, כמנהיג הלייבור, הצהיר מיליבנד כי הוא תומך ב״מולדת לעם היהודי״ ואמר כי הוא חש ״הכרת תודה עמוקה לישראל על מה שעשתה למען סבתי״, שמצאה בה מקלט לאחר השואה. הוא נפגש עם ראש הממשלה נתניהו ועם שרת המשפטים דאז ציפי לבני וביקר ביד ושם, אך גם מתח באותו ביקור ביקורת על התרחבות ההתנחלויות.

למיליבנד, שמגדיר עצמו ״יהודי אתאיסט״, יש כמה קרובי משפחה בישראל, והוא סיפר בעבר כי בגיל שבע קטף תפוזים בקיבוץ נחשונים.

ב-2014 הצביע, יחד עם רוב חברי מפלגתו, בעד הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. עוד קודם לכן נזף בראש הממשלה דייוויד קמרון על ״שתיקתו לנוכח הריגתם של אזרחים פלסטינים חפים מפשע כתוצאה מפעולתה הצבאית של ישראל״ במבצע ״צוק איתן״, שתיקה שאותה כינה ״שגויה ובלתי מוצדקת״.

רה"מ אנדי ברנהאם הכריז כי הוא ימשיך במדיניות החוץ של קודמו קיר סטארמר, ובכלל זה תמיכה מלאה באוקראינה ושימור ה״קשר המיוחד״ עם ארה״ב, אך דווקא בסוגיה הישראלית בחר להתבטא מפורשות כנגד הקו שהוביל קודמו. הוא התנצל על עמדת מפלגתו בתחילת המלחמה בעזה, תיאר את סבל תושבי הרצועה כ״כתם על המצפון הקולקטיבי שלנו״, וטען כי ממשלת נתניהו ״מנסה להפוך את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי״. הוא הבטיח לבחון סנקציות נוספות על ישראל ועל ממשלתה, לצד איסור אפשרי על סחר בסחורות מיהודה ושומרון.

אחת הסוגיות הבולטות שבהן עסק מיליבנד בתחום החוץ הייתה סוריה. ב-2013, כראש האופוזיציה, הוא הוביל את ההתנגדות למעורבות צבאית בריטית שם והצליח לסכלה: ראש הממשלה דייוויד קמרון ביקש אז את אישור בית הנבחרים כדי להצטרף לתגובה צבאית בהובלת ארה״ב נגד משטר אסד, לאחר שתקף בנשק כימי בשטח והוביל למות מאות מאזרחיו, אך מיליבנד הוביל את הלייבור להכשלת ההצעה.

הממשלה הובסה אז ברוב של 13 קולות, וקמרון נאלץ לגנוז את ההשתתפות הבריטית. מיליבנד נימק כי הציבור הבריטי ״רוצה שנלמד את לקחי עיראק״ ואינו ״ממהר למלחמה״.

אדמונד פיטון-בראון, דיפלומט בריטי לשעבר וכיום עמית בכיר במכון FDD בוושינגטון, אמר ל״ג׳ואיש אינסיידר״ כי עמדתו של מיליבנד בסוגיה הסורית מלמדת שהוא יהיה ״ספקן לגבי כל מעורבות צבאית חדשה באזור״, וכי לצד ברנהאם הוא צפוי להיות נוטה אף פחות מסטארמר וקופר להצטרף לארה״ב במערכה הנוכחית נגד איראן. פיטון-בראון הוסיף כי מיליבנד ״הרבה פחות קיצוני מג׳רמי קורבין, אך אנטי-ישראלי יותר משני קודמיו בתפקיד״.

בינתיים, ה״טלגרף״ דיווח היום כי הבית הלבן מודאג ממינויו של מיליבנד. לפי הדיווח, צוותו של הנשיא טראמפ הזהיר את ברנהאם עוד קודם לכן כי יתקשה לעבוד עמו, ומיליבנד נתפס כ״נקודת חיכוך״ אפשרית ביחסים בשל תמיכתו במיזמי אנרגיה ירוקה והתנגדותו לקידוח בים הצפוני, סוגיה שקרובה לליבו של הנשיא האמריקני.

בעייתי במיוחד מבחינת וושינגטון הוא הרקורד שלו בסוגיה האיראנית: בפברואר הוביל מיליבנד במועצה לביטחון לאומי הבריטית את ההתנגדות לשימוש בבסיסים בריטיים על ידי מפציצים אמריקניים, ושכנע את סטארמר לסרב לבקשת ארה״ב להשתמש בבסיס דייגו גרסיה בפתח מלחמתן של ארה״ב וישראל באיראן.