הדבר החשוב ביותר שקרה השבוע בבית המשפט לערעורים בפריז אינו העונש שנגזר על מרין לה פן, אלא העובדה שהיא חזרה למרוץ לנשיאות. פסק הדין ביום שלישי אישר את הרשעתה על מעילה בכספי ציבור וגזר עליה שנת מעצר בית עם אזיק אלקטרוני - אך קיצר את תקופת הפסילה מכהונה ציבורית במידה שאיפשרה לה לרוץ. עוד באותו ערב הכריזה לה פן על מועמדותה הרביעית לנשיאות, ולמחרת בבוקר כבר יצאה לדרך.
אחרי פסיקת בית המשפט: מרין לה פן יוצאת לשטח // רויטרס
עד לפני ימים ספורים נדמה היה שסיפורה הפוליטי של מנהיגת ״האיחוד הלאומי״ (RN) הסתיים דווקא רגע לפני קו הסיום. אחרי יותר מעשור שבו הצליחה לבצע אחת המהפכות הפוליטיות המרשימות באירופה - להפוך מפלגה שנחשבה שנים למוקצה מחמת מיאוס וסמל של הימין הקיצוני למפלגה הפופולרית ביותר בצרפת - נראה היה שתיאלץ לעמוד מן הצד ולראות את בן טיפוחיה, ז׳ורדן ברדלה, מגשים את החלום שהיא עצמה בנתה עבורו. במובן מסוים היא הזכירה את משה רבנו: אחרי שנים של מסע מפרך הגיעה אל סף הארץ המובטחת, אך נדמה היה שלא תוכל להיכנס אליה. פסק הדין שינה את כללי המשחק.
לה פן אמנם הורשעה פעם נוספת בפרשת העסקת העוזרים הפרלמנטריים של מפלגתה, שבמסגרתה הוסטו יותר משלושה מיליון אירו מכספי הפרלמנט האירופי בין 2004 ל-2016. בית המשפט לערעורים גזר עליה שלוש שנות מאסר - מתוכן שנה במעצר בית עם אזיק אלקטרוני - קנס של 100 אלף אירו ופסילה של 45 חודשים מתפקיד ציבורי, שאותה כבר ריצתה חלקית מאז מרץ 2025.
קיצור הפסילה איפשר לה להתמודד באופן מיידי, אך נותרה סוגיית האזיק - שאותו הצהירה בעבר שלא תסכים לענוד בקמפיין. את זאת פתרה בהגשת ערעור לבית המשפט הצרפתי העליון, שמשהה אוטומטית את ביצוע העונש עד להכרעה. בית המשפט העליון פרסם כי יפסוק ״לכל המאוחר בתחילת אפריל 2027״ - שבועיים בלבד לפני הסיבוב הראשון של הבחירות. אם הערעור יידחה, האזיק יופעל בעיצומו של הקמפיין. אבל גם אז - קשה לראות את לה פן פורשת.
אם לה פן תנצח, החסינות הנשיאותית תשעה מיידית את ביצוע העונש עד תום כהונתה. ״אלה אותם רפלקסים ואותה רטוריקה של דונלד טראמפ. פוליטיקאית שהורשעה פעמיים במעילה בכספי ציבור פותחת בגרילה משפטית כדי להתמודד״, כינה את המהלך גבריאל אטאטל, רה"מ לשעבר של מקרון שיתמודד גם הוא בבחירות.
זו תהיה מערכת הבחירות הרביעית שלה. ב-2012 קיבלה 18% בלבד מהקולות ולא עלתה לסיבוב השני; ב-2017 העפילה להתמודדות מול עמנואל מקרון והפסידה עם כ-34%; ב-2022 זכתה בכמעט 42% והוכיחה שהימין הלאומי הצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית שכלאה אותו במשך עשרות שנים.
ברדלה נדחק צעד אחד לאחור
מי שנפגע מההתפתחות הוא דווקא האיש שלא יאמר זאת בפומבי. עד לפני ימים ספורים נראה היה שברדלה, בן 30 בלבד, בדרך להפוך לנשיא הצעיר בתולדות הרפובליקה הצרפתית. ברדלה, שגדל בפרברי פריז והפך ל״נער הפוסטר״ של הימין הלאומי, נחשב בעיני רבים לבעל סיכויי בחירה טובים מעט יותר משל לה פן, בעיקר משום שאינו נושא על כתפיו את המטען ההיסטורי של שם משפחתה. בסקרים האחרונים לפני פסק הדין הוא אף הוביל עליה. אלא שהוא מבין את המציאות: ללה פן זו אולי ההזדמנות האחרונה להתמודד על הנשיאות, לו יהיו כנראה עוד כמה.
כבר למחרת ההחלטה של ביהמ״ש יצאו השניים יחד לאירוע הבחירות הראשון, בעיירה לה פלש שבמערב צרפת - שם ניצחה מפלגתם בבחירות המקומיות האחרונות. הם הציגו את הכרטיס הכפול שמציעה המפלגה: לה פן לנשיאות, ברדלה לראשות הממשלה. ״אני שמח שנוכל להיכנס לקמפיין הזה עם מרין״, הצהיר ברדלה, ״הפרק המשפטי מאחורינו. עכשיו קדימה, לקמפיין״.
הביקור בשוק העיירה קוצר בכמעט שעה בשל עשרות פעילי שמאל שהגיעו במיוחד למקום, נופפו בשלטי ״לה פן מורשעת״ והצליחו להפריע לקריאות ״מרין נשיאה!״ של תומכיה.
אם לפני החלטת ביהמ״ש ברדלה נתפס כמועמד יותר חזק, סקר של מכון Ifop שנערך למחרת מראה שהפער הזה כמעט נמחק: 36% אמרו שיצביעו ללה פן בסיבוב הראשון - עלייה של 4% בשבועיים בלבד, אפקט ישיר של ההכרזה.
המומנטום הנוכחי של לה פן מובהק: היא מנצחת מול כל מועמד שנסקר מולה, מאדואר פיליפ, ראש הממשלה לשעבר והמועמד המוביל של המרכז - 54% מול 46% - ועד למנהיג השמאל הקיצוני ז׳אן-לוק מלנשון, מול פער עצום של 70% מול 30%. גם ראש הממשלה הצעיר לשעבר גבריאל אטאל נותר מאחור: 55% מול 45%.
הדברים עוד יכולים להשתנות, ושיטת הסיבוב השני מקשה על הסוקרים אך המגמה ברורה: אם מול לה פן יתמודד מועמד מהשמאל הקיצוני כמו מלנשון, או מועמד מרכז שלא יצליח לאחד סביבו את המחנה המתון, לה פן עלולה למצוא את עצמה נשיאת צרפת במאי 2027
ומה המשמעות מבחינת ישראל?
הדרמה הזו אינה מעניינת רק את צרפת. במשך שנים נמנעה ישראל מלקיים קשרים עם מפלגות הימין הלאומי באירופה בשל עברן האנטישמי. אולם בשנים האחרונות שונתה המדיניות, ובמשרד החוץ נבחנה כל מפלגה מחדש: האם התנערה מעבר אנטישמי ונאבקת בתופעת האנטישמיות במפלגה, והאם היא מגלה יחס הוגן כלפי ישראל. ״האיחוד הלאומי״ הייתה אחת משלוש המפלגות שקיבלו למעשה את אותה ״תעודת הכשר״.
לה פן הרחיקה מהמפלגה את אביה, ז׳אן-מארי לה פן, בעקבות התבטאויותיו האנטישמיות, השקיעה שנים בניקוי תדמית המפלגה ומביעה תמיכה יחסית בישראל. גם ברדלה נוקט קו פרו-ישראלי, מאשים את חיזבאללה בהסלמה בגבול הצפון ומתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית, בטענה שמדובר ב״פרס לטרור״.
למרות זאת, בקהילה היהודית בצרפת עדיין קיימת הסתייגות עמוקה מהמפלגה. לא מעט ממצביעיה מחזיקים בעמדות אנטישמיות, וקיים חשש שיוזמות עתידיות להגבלת שחיטה כשרה או ברית מילה יחזרו לסדר היום, אף שחברי המפלגה הצהירו בשנים האחרונות שלא יפעלו לאסור שחיטה כשרה.
מנקודת המבט הישראלית, ניצחונה של לה פן דווקא יכול לשפר את היחסים עם פריז, שהידרדרו לשפל בתקופת עמנואל מקרון. בשנתיים האחרונות החריף מקרון את הביקורת על ישראל, קידם יוזמות נגד ההתנחלויות, תמך בצעדים אירופיים נגדה והוביל מהלכים שנתפסו בירושלים כעוינים.
גם אם מועמד מרכז כמו גבריאל אטאל ייבחר, ההערכה בירושלים היא שהיחסים יהיו טובים יותר מאשר בתקופת מקרון. לעומת זאת, ניצחון של ז׳אן-לוק מלנשון עלול להוביל למשבר חסר תקדים ביחסי שתי המדינות, אולם הסיכוי לכך עדיין נראה נמוך מאוד.
הסיבוב הראשון לבחירות ייערך ב-18 באפריל 2027, השני ב-2 במאי. החודשים הקרובים צפויים לעורר סערות בפרלמנט הצרפתי, שסובל מקיפאון פוליטי מאז ההימור של מקרון - שפיזר את הפרלמנט בקיץ 2024 בעקבות הצלחת הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי.
אם עד לפני זמן קצר נדמה היה שברדלה הוא הפנים החדשות של הימין הלאומני בצרפת, פסק הדין שינה הכול. אם לה פן תצלח את המשוכות המשפטיות שעוד עומדות בפניה, היא תשלים אחד המהלכים הפוליטיים הגדולים באירופה בעשור האחרון: מסע ממפלגה שנחשבה שנים ארוכות למוקצה - אל ארמון האליזה.
אם תצליח, היא לא תהיה רק הנשיאה הראשונה מהימין הלאומי בצרפת. היא תשלים מהלך דומה לזה של ג׳ורג׳ה מלוני באיטליה, שלב נוסף במעבר של הימין באירופה מהשוליים אל לב הקונצנזוס הפוליטי. ימים יגידו אם גם הציבור הצרפתי מוכן לעשות את הצעד האחרון הזה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו