יחסי ישראל ואירופה נמצאים בתקופה מורכבת מאוד. לא יהיה נכון לומר באופן גורף ש"אירופה נגד ישראל", אך גם אי אפשר להתעלם מהשחיקה המתמשכת במעמדה של ישראל בקרב רבות מהמדינות המשפיעות ביבשת.
השאלה המרכזית כיום איננה כמה מדינות תומכות בישראל, אלא אם נותרו מספיק מדינות שמוכנות לבלום צעדים נגדה בתוך מוסדות האיחוד האירופי.
לישראל עדיין יש לא מעט ידידים. צ'כיה נחשבת למדינה הידידותית ביותר לישראל באיחוד האירופי, ומתנגדת באופן כמעט עקבי ליוזמות להטלת סנקציות עליה.
גם הונגריה ממשיכה לשמור עד כה על יחסים סבירים עם ירושלים למרות חילופי השלטון. לצידן ניצבות בדרך כלל אוסטריה, בולגריה, וחלק ממדינות הבלקן.
הברית האזורית עם יוון וקפריסין ממשיכה להוות נכס חשוב בזירה האירופית, כאשר גם סלובניה עברה לעמוד לצד ישראל.
מעל כולן ניצבת גרמניה. ברלין ממשיכה לראות בביטחון ישראל אחריות היסטורית ומדינית. פעמים רבות היתה זו גרמניה שבלמה יוזמות שנועדו לפגוע ביחסים בין האיחוד האירופי לישראל.
מנגד, התגבש בשנים האחרונות מחנה המבקש להפעיל לחץ כבד בהרבה על ישראל. ספרד, אירלנד ונורבגיה מובילות כיום את הקו התקיף ביותר. באירלנד מדובר כמעט בקונצנזוס פוליטי וציבורי, הנובע מהזדהות היסטורית של חלקים גדולים מהחברה האירית עם הנרטיב הפלסטיני. לצידן פועלות לעיתים קרובות גם בלגיה, שבדיה, לוקסמבורג, מלטה ומדינות נוספות.
אחת המדינות המאכזבות ביותר מבחינת ממשלת ישראל היא הולנד, שהחלה תחת הממשלה הקודמת ובחסות שר חוץ עוין להוביל יוזמות אנטי־ישראליות.
גם צרפת, אחת המדינות החשובות באירופה, נוקטת קו תקיף יותר כלפי ישראל ומקדמת לא פעם יוזמות להגברת הלחץ על ירושלים.
מדינת המפתח היא דווקא איטליה. ממשלתה של ג'ורג'ה מלוני משתייכת לימין האירופי וממשיכה לבלום יוזמות משמעותיות נגד ישראל באיחוד האירופי. אולם במקביל, דעת הקהל האיטלקית נעשתה ביקורתית הרבה יותר כלפי ישראל. וכך, ככל שהלחץ הציבורי יגבר, גם ממשלות ידידותיות יתקשו להמשיך ולשלם מחיר פוליטי פנימי עבור תמיכה פומבית בישראל.
השפעת דעת הקהל
בישראל נוטים לעיתים לראות בהתבטאויות חריפות של שרים עניין של פוליטיקה פנימית. באירופה הדברים מתקבלים אחרת לחלוטין. יו"ר משלחת הפרלמנט האירופי ליחסים עם ישראל, הילדגרד בנטלה, היטיבה לתאר את המציאות הזו כאשר אמרה לאחרונה שלישראל יש טיעונים חזקים מאוד באירופה. אולם, לדבריה, ידידיה של ישראל מתקשים יותר ויותר להגן עליה כאשר השיח הציבורי נשלט בידי התבטאויות קיצוניות וצעדים חד־צדדיים.
גם דעת הקהל באירופה משפיעה על יחס האיחוד לישראל. בעוד שבישראל המלחמה נתפסת כמלחמת הישרדות, הציבור האירופי נחשף בעיקר לסבל האזרחים בעזה, להתבטאויות קיצוניות ופגיעה בסמלים נוצריים - מציאות שמעצבת את עמדות הבוחרים והפוליטיקאים. בהקשר זה, הדיונים על סנקציות אינם מחייבים תמיד הסכמה של כל מדינות האיחוד. משום כך איטליה הפכה לאחת המדינות החשובות ביותר עבור ישראל. כל עוד רומא נשארת במחנה הבולם, קשה הרבה יותר להעביר צעדים משמעותיים נגד ישראל.
האיום המרכזי על ישראל באירופה הוא היחלשות יכולתן של המדינות הידידותיות להגן עליה. אם קואליציית הבלימה תתפורר, עלולה להיסלל הדרך לסנקציות משמעותיות, מה שיכול לגרום לישראל נזק מדיני וכלכלי ניכר, במיוחד לאור מעמדה של אירופה כשותפת הסחר המרכזית שלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו