הקנצלר רוצה להציל גרמניה - ואת עצמו: ״זו החלטה קשה״

"אנחנו רוצים להחזיר את גרמניה למסלול", הכריז ביום חמישי האחרון הקנצלר פרידריך מרץ מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), בעודו מציג שורה של רפורמות כלכליות רחבות ואגרסיביות.

ממשלתו של מרץ, המבוססת על שותפות מורכבת עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), הוקמה מראש כממשלת "ההזדמנות האחרונה" של המיינסטרים הפוליטי מול התחזקות הימין הקיצוני. אולם החודשים האחרונים היו קשים במיוחד, כאשר אל המיתון המתמשך הצטרפו הבשורות על עלייה דרסטית במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן.

הטלטלה הכלכלית הגיעה לשיא בשבוע שעבר עם הדיווחים כי ענקית הרכב וגאוות התעשייה המקומית, פולקסוואגן, שוקלת לסגור ארבעה מפעלים בגרמניה ולפטר כ-100 אלף עובדים. הצעד הדרמטי מגיע על רקע צניחה של 20% במכירות החברה בשוק הסיני, הנובעת מתחרות קשה מול יצרניות רכב סיניות ובראשן BYD. מצב זה משקף את הפגיעה הרחבה ביתר המותגים הגרמניים, ומגביר את ייאוש האזרחים שחשים כי המדינה נמצאת בנפילה חופשית.

סוף לשבוע עבודה מקוצר ולחופשות מחלה בטלפון

בניסיון נואש לחלץ את גרמניה מהקיפאון, הציג הקנצלר מרץ שורה של צעדים אמביציוזיים, שחלקם נתפסים כהכרזת מלחמה על תרבות העבודה המקומית:

• ביטול אישורי מחלה טלפוניים: הממשלה תבטל את האפשרות לקבל אישור מחלה מרופא המשפחה בטלפון, ותחייב הגעה פיזית למרפאה כבר מיום ההיעדרות הראשון. "זו החלטה קשה", הודה מרץ, "אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו יותר את החיסרון התחרותי הנובע מהיעדרויות ארוכות".
• הארכת שעות העבודה: מרץ קרא לגרמנים לזנוח את המודל של שבוע עבודה בן ארבעה ימים ולעבוד יותר שעות, תוך שהוא מזכיר כי השוויצרים עובדים בממוצע כ-200 שעות בשנה יותר מהם. קריאה זו עוררה זעם רב מצד סיעות השמאל, שהאשימו אותו בהצגת העובדים הגרמנים כ"עצלנים".
• רפורמה בשוק העבודה ובבירוקרטיה: חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה יקבלו גמישות רבה יותר בהעסקת עובדים, וחובות הדיווח המוטלות על המגזר העסקי יופחתו למינימום הנדרש על ידי האיחוד האירופי, לצד הטמעת טכנולוגיות מתקדמות.
• הקשחת מדיניות היבוא מסין: הממשלה מתכוונת להקשיח את התנאים על יבוא מסין כדי לבלום את "הצפת" השוק המקומי שמאיימת על התעשייה הגרמנית הדועכת.
• טלטלה במערכת הפנסיה: גיל הפרישה יעלה בהדרגה בהתאם להתארכות תוחלת החיים, תבוטל האפשרות לפרישה מוקדמת בגיל 63, וגם עצמאים וחברי בונדסטאג יחויבו לראשונה להפקיד כספים לקרן הפנסיה כדי להקל על מערכת הביטוח הלאומי.

שפל היסטורי בפופולריות והפחד מהעבר האפל

הרפורמות הנוכחיות הן ככל הנראה הימור פוליטי אחרון של מרץ, שנתוני הפופולריות שלו נמצאים בקריסה חסרת תקדים. לפי סקר של רשת ARת מתחילת מאי, כ-86% מהגרמנים אינם מרוצים מתפקוד הממשלה, ורק 16% מרוצים מהקנצלר עצמו – הנתון הנמוך ביותר שנמדד אי-פעם עבור קנצלר גרמני מכהן. סקר נוסף הראה כי 41% מהציבור סבורים שעליו לפנות את מקומו לטובת הנדריק ווסט, ראש ממשלת נורדריין-וסטפאליה.

הלחץ בקואליציה גובר נוכח הסקרים המנבאים כי מפלגת הימין הקיצוני AfD עשויה להפוך למפלגה הגדולה ביותר בבחירות הבאות. מרץ עצמו לא מהסס לתקוף בחריפות את המפלגה ובנאום שנשא לאחרונה הזהיר כי ה-AfD "רוצה להחזיר את גרמניה לתקופה שלפני אדנאואר" (תקופת הנאציזם), והגדיר אותה כמי שעומדת "במסורת העוול הגרוע ביותר בהיסטוריה של המדינה".

בסביבתו של הקנצלר מקווים כי הצעדים הקשים ייזכרו לטובה בדיוק כמו רפורמות "אג'נדה 2010" שהוביל הקנצלר לשעבר גרהרד שרודר בשנת 2003. אותן רפורמות הפכו את גרמניה מ"האיש החולה של אירופה" למעצמה כלכלית יעילה, אך עלו לשרודר בכיסאו והעניקו את הפירות ליורשתו, אנגלה מרקל. מרץ מקווה שהפעם, הרפורמות שלו יהפכו לגלגל ההצלה הפוליטי שלו עוד בתקופת כהונתו, ולא למחיר שיאלץ לשלם על הבראת המדינה.