אז למה הם ממשיכים לסבול ולא פשוט מרימים טלפון לטכנאי? צללנו לדיווחים ברשתות הזרות, למאמרי דעה ולדיונים סוערים ברשתות החברתיות כדי להבין את עומק ה"עקשנות" האירופית.
צרפת: תושב המדינה מטגן בייקון וביצים על עדן החלון // רשתות חברתיות
הסיוט הבירוקרטי: "לא נהפוך את פריז לניו יורק"
חלק גדול מהאוכלוסייה בערים המרכזיות באירופה מתגורר בבניינים היסטוריים בני יותר ממאה שנה. חוקי שימור המבנים נוקשים במיוחד, וברבים מהמקרים אסור להתקין מנוע של מזגן על קיר חיצוני של מבנה לשימור.
בכתבה מקיפה של ה-New York Times על גלי החום בצרפת הוסבר כי כדי להתקין מזגן בפריז נדרש אישור מיוחד של "אדריכל המבנים של צרפת" (Architecte des Bâtiments de France). פקיד עירייה בפריז צוטט בכתבה: "ההיסטוריה של המבנים שלנו היא הזהות שלנו. אנחנו לא יכולים להפוך את פריז לטוקיו או לניו יורק, שבהן מנועי מזגנים תלויים מכל חלון ומטפטפים על ראשי העוברים ושבים".
גם בדיונים בפורומים מקומיים ברשת, כמו Reddit, מתארים גולשים מציאות בירוקרטית מורכבת. "זה יכול לקחת שנתיים של בירוקרטיה מול העירייה ומול ועד הבית רק כדי לקבל סירוב פה אחד", כתב אחד הדיירים מפריז.
חרדת החשמל: "עדיף לסבול חודש מאשר לפשוט רגל"
מחירי החשמל באירופה - ובגרמניה במיוחד - הם מהגבוהים בעולם, בין היתר בעקבות המעבר לאנרגיות מתחדשות וההתנתקות מהגז הרוסי. כתוצאה מכך, הפעלת מזגן נתפסת בעיני רבים כהוצאה כבדה.
בסרטי תעודה של רשת Deutsche Welle (DW) שעסקו בנושא, הטיעון הכלכלי חזר שוב ושוב. אחד הגולשים סיכם זאת באחת התגובות הפופולריות ב-YouTube: "להתקין את המזגן זה החלק הזול. להפעיל אותו בקיץ האירופי עם מחירי החשמל הנוכחיים זה אומר שצריך לקחת משכנתה נוספת. עדיף לסבול חודש עם מאוורר מאשר לפשוט רגל".
הגישה הירוקה וה"בושה הסביבתית"
באירופה מובילים קו נוקשה במאבק במשבר האקלים, והמזגן נתפס לעיתים קרובות כאויב סביבתי וכביטוי לאנוכיות. התפיסה היא שמדובר במכשיר שמקרר את הבית, אך פולט חום ופחמן לסביבה ובכך מחמיר את עומס החום ברחובות.
במאמר דעה שפורסם בגרדיאן הבריטי נכתב: "המזגנים הם ביטוי של אנוכיות מודרנית. אנחנו שואבים אוויר קריר לעצמנו ופולטים חום לרחוב, ובכך מחריפים את גל החום עבור השכנים שלנו שאין להם כסף למכשיר כזה".
התפיסה הזו יצרה גם את תופעת ה-Eco-shame ("בושה סביבתית"), שבמסגרתה אנשים נמנעים מהתקנת מזגן מחשש שייתפסו כמי שאינם מתחשבים בסביבה.
מעבר לבירוקרטיה ולכסף, ישנו גם אלמנט תרבותי-בריאותי מושרש. במרכז אירופה קיימת אמונה עמוקה ועתיקת יומין שאוויר קר שנע בחדר (רוח פרצים, או בגרמנית: Zugluft) הוא הגורם הראשי להצטננות, נוקשות בצוואר וכאבי שרירים. האירופאים פשוט "לא סובלים את תחושת המזגן".
לכך מתווספת העובדה שהבתים באירופה נבנו לאורך השנים כדי לשמור על חום, ולא כדי לפלוט אותו. הם מבודדים היטב ובעלי חלונות כפולים כדי להתמודד עם החורף הארוך. כאשר הטמפרטורות מטפסות ל-38 מעלות, המבנים הללו הופכים למעין חממות. ללא תשתית מתאימה לניקוז מזגנים או למערכת חשמל התומכת בכך, הסבת דירה ישנה לדירה ממוזגת עלולה לעלות אלפי אירו.
השורה התחתונה
בזמן שרבים באירופה עדיין רואים במזגן מפגע סביבתי, כלכלי ואדריכלי, שינויי האקלים מתחילים לערער את התפיסה הזו. בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה חדה ברכישת מזגנים ניידים, שאינם דורשים התקנה חיצונית ומנוקזים דרך החלון. עם זאת, עד שאירופה תהיה ממוזגת כמו ישראל או ארה"ב, רבים מתושביה ימשיכו לחפש דרכים אחרות להתמודד עם גלי החום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו