המאגר שמטלטל את גרמניה וחושף: האם סבא שלכם היה נאצי?

בתחילת חודש מאי השיק העיתון הגרמני ״דר שפיגל״ פרוייקט מיוחד: אתר חיפוש מבוסס AI, המאפשר לכל גרמני להקיש את שמו של בן משפחה ולברר אם היה רשום כחבר במפלגה הנאצית. בשבוע הראשון לפעילות האתר הוגשו 2.3 מיליון שאילתות חיפוש.

אם בשיח הציבורי העבר הנאצי של גרמניה דובר ומדובר לאורך כל קיומה של ״גרמניה החדשה״, הקשר האישי של מיליוני גרמנים לאירועי המאה הקודמת עדיין מהווה נקודה רגישה שאיש אינו ממהר לעסוק בה.

״זו הייתה סנסציה״, אומר ל״היום״ פליקס בוהר, עורך והיסטוריון ב״דר שפיגל״. ״במשך עשרות שנים מיליוני גרמנים רצו להאמין שמשפחותיהם לא היו מעורבות באלימות, בפשעי המלחמה וברצח היהודים שביצעו הנאצים. עכשיו, 81 שנה אחרי סיום המלחמה, רבים מתחילים להטיל ספק מחדש בטאבו ובאגדות המשפחתיות״.

הפרוייקט מתבסס על ארכיון של מיליוני כרטיסי חברות במפלגה הנאצית שפרסם הארכיון הלאומי של ארה״ב באתר האינטרנט שלו בחודש מארס. לפי תוכנית החדשות הגרמנית ״טאגסשאו״, האתר האמריקני קרס באפריל תחת עומס של כ-1.5 מיליון שאילתות.

לאור זאת, וגם לאור העובדה שמחקרים מראים שרוב הגרמנים נמנעים מלבדוק מה בני משפחתם עשו בתקופת השואה, ״דר שפיגל״ הוריד את מאגר הנתונים, עיבד אותו והקים כלי חיפוש אינטראקטיבי המאפשר לקוראים לבדוק אם שמות מסוימים מופיעים ברשומות המפלגה.

צוות העורכים של ״דר שפיגל״ קיבל מאות מכתבים מקוראים שדיווחו על תוצאות החיפוש שלהם או הצביעו על שגיאות, מה שסייע בשיפור מסד הנתונים. לדברי בוהר, עצם הזמינות הדיגיטלית של החומר הנגיש את התשובות לשאלות שאנשים חששו להעלות. ״המטרה שלנו היא להפוך את המחקר בתיקים לקל ככל האפשר, לצמצם טעויות ולהציג התאמות בעלות משמעות״, הוא מסביר - ומאחורי המספרים היבשים מסתתרים גילויים שזעזעו לא מעט משפחות גרמניות.

חלק מהקוראים שפנו למערכת ״דר שפיגל״ תיארו תדהמה וטלטלה אישית עמוקה לאחר הבדיקה. הם גילו לראשונה שקרובי משפחתם, שנחשבו בעיניהם ״אזרחים רגילים״ - או כך לפחות סיפרו להם הוריהם - היו חברים במפלגה הנאצית, וחלקם לקחו חלק פעיל ברצח יהודים ובאזרחי המדינות שגרמניה כבשה.

רבים שגילו את שייכות בני משפחותיהם למפלגה מנסים כעת להבין האם מדובר בחברות אידיאולוגית, צעד קרייריסטי, או הצטרפות שנכפתה עליהם כחלק מהחיים תחת המשטר. ברוב המקרים אין בכרטיסים תיאור נרחב של המעשים שביצעו במהלך חברותם. ״דר שפיגל״ אף הקדיש כתבה שלמה לסיפורי קוראים שתיארו הלם, מבוכה ולעיתים גם תחושת הקלה - על כך שהשאלות המשפחתיות קיבלו סוף סוף תשובה מתועדת.

״דר שפיגל״, כמו אמצעי תקשורת גרמניים אחרים שהעמידו כלי חיפוש דומה - דוגמת השבועון ״די צייט״ - אינם חושפים את מספר האנשים שבדקו עד כה אם קרוביהם היו חברים במפלגה. ״הפרויקט קיבל היענות טובה מצד הקוראים״, אומר בוהר. הפרויקט עורר עניין גם בקרב אישי ציבור, ובכתבה שפרסם ״דר שפיגל״ סיפרו פוליטיקאים גרמנים על החיפוש שביצעו ועל הגילויים שעלו ממנו.

המאגר אינו מושלם - חלק מהרשומות אבדו במהלך המלחמה - אולם הכמות האדירה של המסמכים מייצרת תמונה מקיפה של מי שתמכו במפלגה הנאצית. וכך, 81 שנים לאחר תום השואה, עבור גרמנים רבים הפרויקט הזה מהווה הזדמנות ראשונה להבין אם בני משפחותיהם היו חלק מהמכונה הנאצית.