כשצוללים לפרטי פרשת "ספינת החיטה הגנובה", שלטענת אוקראינה עגנה בישראל, מתברר כי היקף המידע הקיים מצומצם מאוד. ל"היום" נודע כי ב"בקשה לעזרה משפטית" שקייב העבירה רק אמש - כשבועיים לאחר מתקפת הציוצים הראשונה - לישראל, לא צורפו ראיות. האוקראינים חוזרים על טענותיהם כי החיטה המדוברת גודלה באזור הנתון לכיבוש רוסי וכי הסחר בה מנוגד לחוק האוקראיני, אך לא מציגים הוכחות לאף אחת מהטענות.
תיעוד משוגע מאוקראינה: טיל שיוט רוסי פוגע בבניין אזרחי בלב העיר חרקיב // רשתות חברתיות
בהיעדר ראיות, לגופים הרשמיים בישראל אין אפשרות ממשית לפעול מול הטענות. מדובר במצב שבו, גם אם קיימות טענות לסחורה גנובה, קיימים נהלים ברורים ומסודרים לטיפול בכך - נהלים שלטענת גורמים בישראל לא יושמו במקרה הנוכחי. על פי פרסומים בתקשורת הבינלאומית, ישנן מדינות נוספות הרוכשות חיטה שלטענת אוקראינה מקורה בשטחים שהיו בשליטתה, בהן תורכיה, סוריה, אתיופיה, סומליה ואף איראן.
למרות זאת, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ושר החוץ אנדריי סיביהה לא יצאו למתקפה דיפלומטית פומבית נגד מדינות אלו. במקרה הישראלי, לעומת זאת, קדמו לפנייה הרשמית מתקפות תקשורתיות, ורק לאחר מכן - ובאופן חלקי - הועברה פנייה רשמית בצינורות המקובלים. כך היה כבר בציוץ הראשון של סיביהה ברשת X, כאשר במערכות הרשמיות בישראל כלל לא היו מודעים לפרטים.
לפי דבריו של שר החוץ גדעון סער, עד לרגע זה הספינה כלל לא עגנה בישראל ולא הגישה מסמכים למכס, כך שבישראל טרם התברר מה טיבה של הסחורה. הפנייה הרשמית הועברה רק לאחר שסער ציין בפומבי כי "ממשלת אוקראינה לא הגישה בקשה לסיוע משפטי".
מה עומד מאחורי ההתנהלות של זלנסקי?
ההתנהלות האוקראינית מעוררת אי-נוחות בירושלים. סער נקט לאורך התקופה האחרונה קו אוהד כלפי אוקראינה, גינה את רוסיה והנחה את נציגי ישראל בזירה הבינלאומית לתמוך במדינה המותקפת. לצד זאת, ישראל העניקה סיוע רפואי והגנתי לאוקראינה לאורך שנות המלחמה.
Ukraine has officially addressed Israel through diplomatic and legal channels, requesting action on the “PANORMITIS” vessel.
The Prosecutor General’s Office of Ukraine has submitted a relevant request to the Israeli authorities based on a Ukrainian court ruling to arrest the…
— Andrii Sybiha 🇺🇦 (@andrii_sybiha) April 29, 2026
על רקע זה, המתקפה הפומבית מצד קייב - ובמיוחד בהיעדר ראיות - נתפסת כחריגה. יתרה מכך, מדובר במהלך נוסף שמעורר תהיות, לאחר שזלנסקי דילג על ישראל במהלך ביקורו האחרון במזרח התיכון.
ההתנהלות הזו מעלה שורה של שאלות: מה עומד מאחורי ההחלטה להתמקד דווקא בישראל, והאם קיים קשר בין המהלך לבין הסיוע הכלכלי המשמעותי שקיבלה אוקראינה לאחרונה מהאיחוד האירופי? האם מדובר בלחצים חיצוניים, או במהלך עצמאי של קייב?
בשורה התחתונה, חרף הטענות החריפות, נכון לעכשיו לא הוצגו ראיות - והפרשה מותירה יותר סימני שאלה מתשובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו