העימות בין האיחוד לטראמפ מסלים: ״נגן על עצמאות אירופה"

יחסי האיחוד האירופי וארה״ב נמצאים במשבר מתמשך מאז חזר הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, ובימים האחרונים נפתחה חזית נוספת: מחלקת המדינה הודיעה אתמול (שלישי) על איסור כניסה לארה״ב על חמישה אירופים, ובהם נציב האיחוד לשעבר תיירי ברטון. לטענת וושינגטון, החמישה השתתפו בניסיון לצנזר פלטפורמות רשתות חברתיות אמריקניות. היום (רביעי) הגיבו בגינוי חריף האיחוד האירופי, צרפת, גרמניה וספרד.

הסנקציות הן חלק מעימות רחב יותר בין וושינגטון לבריסל. ברטון היה אחד מאדריכלי חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) של האיחוד, שמחייב פלטפורמות גדולות לפעול נגד מה שהוא מגדיר כתוכן פוגעני ודיסאינפורמציה. ממשל טראמפ רואה בחוק ניסיון צנזורה, והמתח הגיע לשיא לפני כשבועיים כשהאיחוד הטיל קנס של 120 מיליון יורו על רשת X של אילון מאסק בגין הפרת החוק.

הנציבות האירופית מסרה היום כי היא ״מגנה בחריפות״ את ההחלטה האמריקנית, והוסיפה: ״ביקשנו הבהרות מהרשויות האמריקניות. אם יהיה צורך, נגיב במהירות ובנחישות כדי להגן על עצמאות הרגולציה שלנו מפני צעדים בלתי מוצדקים״.

נשיא צרפת עמנואל מקרון גינה אף הוא את הצעד וכתב ברשת X: ״צרפת מגנה את הגבלות הוויזה שהטילה ארה״ב על תיירי ברטון וארבע דמויות אירופיות נוספות". בציוץ אחר, לאחר פגישה עם ברטון, כתב: "צעדים אלה מהווים הפחדה וכפייה שנועדו לערער את הריבונות הדיגיטלית של אירופה. לא נוותר, ונגן על עצמאות אירופה ועל חירותם של האירופים״.

Je viens de m’entretenir avec @ThierryBreton. Je l’ai remercié pour le travail considérable accompli au service de l’Europe. Nous ne céderons rien et nous protègerons l’indépendance de l’Europe et la liberté des Européens.

— Emmanuel Macron (@EmmanuelMacron) December 24, 2025

שר החוץ הגרמני יוהאן וודפול כתב כי הסנקציות ״אינן מקובלות״, וציין שהחוק ״אומץ באופן דמוקרטי על ידי האיחוד, עבור האיחוד - ואין לו תחולה מחוץ לשטחו״.

ברטון עצמו הכתב ברשת X: ״האם ציד המכשפות של מקארתי חזר? להזכירכם: 90% מהפרלמנט האירופי - הגוף הנבחר שלנו - וכל 27 המדינות החברות הצביעו פה אחד בעד החוק. לחברים האמריקנים שלנו: הצנזורה לא נמצאת במקום שאתם חושבים״.

לצד ברטון הוטלו סנקציות על ארבעה פעילים נוספים - שניים מגרמניה, אחד מבריטניה ואחת אמריקנית - העוסקים במאבק בדיסאינפורמציה ובשנאה ברשת. משרד המשפטים הגרמני מסר כי שתי הפעילות הגרמניות זוכות ל״תמיכה ולסולידריות״ של הממשלה, והוסיף: ״הכללים שלפיהם אנחנו רוצים לחיות במרחב הדיגיטלי בגרמניה ובאירופה - לא נקבעים בוושינגטון״.
מזכיר המדינה מרקו רוביו כתב ברשת X: ״זמן רב מדי אידאולוגים באירופה פעלו לכפות על

פלטפורמות אמריקניות להשתיק עמדות אמריקניות שאינן נוחות להם. ממשל טראמפ לא יסבול עוד את מעשי הצנזורה החמורים האלה״. הוא הוסיף כי מחלקת המדינה ״מוכנה להרחיב את הרשימה אם אחרים לא ישנו כיוון״.

מסמך המדיניות, החימוש האירופי וגרינלנד

שורשי העימות הנוכחי בין ארה״ב לאיחוד האירופי עמוקים הרבה יותר מהסאגה הנוכחית, אך זו משקפת אותם היטב: כבר בפברואר הגיע סגן הנשיא ג׳יי.די ואנס לכנס מינכן לביטחון ונשא נאום שהכה גלים ביבשת. ואנס טען כי האיום האמיתי על האיחוד אינו רוסיה או סין, אלא ״הנסיגה של אירופה מערכיה הבסיסיים ביותר״. הוא מתח ביקורת על מדיניות ההגירה, תקף את מה שכינה הגבלות על חופש הביטוי, והפציר במנהיגים להפסיק את החרם על מפלגות הימין הקיצוני.

בתחילת דצמבר פרסם הבית הלבן את מסמך ״אסטרטגיית הביטחון הלאומי״, שהזהיר מפני ״מחיקה ציוויליזציונית״ של אירופה. בין הבעיות שמנה המסמך: ״פעילויות של האיחוד האירופי שמערערות על החירות הפוליטית ועל חופש הביטוי״ ומדיניות הגירה שפוגעת ב״זהות הלאומית״ של מדינות היבשת. המסמך אף קרא ל״טפח התנגדות למסלול הנוכחי של אירופה״ וציין בחיוב את ״ההשפעה הגוברת של מפלגות פטריוטיות״ - כינוי למפלגות הימין הקיצוני ביבשת.

בתחום הביטחוני, המסמך קבע כי ״הימים שבהם ארה״ב נושאת לבדה את הסדר העולמי - נגמרו״, וקרא להסטת משאבים צבאיים מאירופה לחצי הכדור המערבי. ההבנה הזאת כבר חלחלה לחדרי קבלות ההחלטות ביבשת, ומדינות רבות כבר פתחו במהלכי התחמשות ורפורמות גיוס בניסיון להגדיל את צבאותיהן של מדינות אירופה.

במקביל, ממשל טראמפ ממשיך להפעיל לחץ כבד על אוקראינה לקבל הסכם שלום שמאמץ חלק מדרישותיה של רוסיה - עמדה שמעמיקה את החשש באירופה שהיא תיאלץ להתמודד לבדה מול האיום הרוסי. נושא אחר ששב וגורר את הצדדים לחילופי האשמות הוא סוגיית האי גרינלנד, טריטוריה דנית שטראמפ נחוש להעביר לידי ארה"ב.