"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
העימות בין האיחוד לטראמפ מסלים: ״נגן על עצמאות אירופה"
מחלקת המדינה הודיעה על איסור כניסה לארה״ב על חמישה אירופים, ובהם נציב האיחוד לשעבר בטענה שניסו לצנזר פלטפורמות אמריקניות - וזאת אחרי הקנס על X • מקרון: ״צעדים אלה מהווים הפחדה וכפייה שנועדו לערער את הריבונות הדיגיטלית של אירופה״ • הסנקציות הן חלק מעימות רחב בהרבה
דגלי האיחוד האירופי וארה"ב. קרע הולך ומתרחב. צילום: רויטרס

העימות בין האיחוד לטראמפ מסלים: ״נגן על עצמאות אירופה"

מחלקת המדינה הודיעה על איסור כניסה לארה״ב על חמישה אירופים, ובהם נציב האיחוד לשעבר בטענה שניסו לצנזר פלטפורמות אמריקניות - וזאת אחרי הקנס על X • מקרון: ״צעדים אלה מהווים הפחדה וכפייה שנועדו לערער את הריבונות הדיגיטלית של אירופה״ • הסנקציות הן חלק מעימות רחב בהרבה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

יחסי האיחוד האירופי וארה״ב נמצאים במשבר מתמשך מאז חזר הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, ובימים האחרונים נפתחה חזית נוספת: מחלקת המדינה הודיעה אתמול (שלישי) על איסור כניסה לארה״ב על חמישה אירופים, ובהם נציב האיחוד לשעבר תיירי ברטון. לטענת וושינגטון, החמישה השתתפו בניסיון לצנזר פלטפורמות רשתות חברתיות אמריקניות. היום (רביעי) הגיבו בגינוי חריף האיחוד האירופי, צרפת, גרמניה וספרד.

הסנקציות הן חלק מעימות רחב יותר בין וושינגטון לבריסל. ברטון היה אחד מאדריכלי חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) של האיחוד, שמחייב פלטפורמות גדולות לפעול נגד מה שהוא מגדיר כתוכן פוגעני ודיסאינפורמציה. ממשל טראמפ רואה בחוק ניסיון צנזורה, והמתח הגיע לשיא לפני כשבועיים כשהאיחוד הטיל קנס של 120 מיליון יורו על רשת X של אילון מאסק בגין הפרת החוק.

תיירי ברטון, עמד מאחורי גיבוש החוק,צילום: AFP
טראמפ. מסר ברור לאיחוד,צילום: AFP

הנציבות האירופית מסרה היום כי היא ״מגנה בחריפות״ את ההחלטה האמריקנית, והוסיפה: ״ביקשנו הבהרות מהרשויות האמריקניות. אם יהיה צורך, נגיב במהירות ובנחישות כדי להגן על עצמאות הרגולציה שלנו מפני צעדים בלתי מוצדקים״.

נשיא צרפת עמנואל מקרון גינה אף הוא את הצעד וכתב ברשת X: ״צרפת מגנה את הגבלות הוויזה שהטילה ארה״ב על תיירי ברטון וארבע דמויות אירופיות נוספות". בציוץ אחר, לאחר פגישה עם ברטון, כתב: "צעדים אלה מהווים הפחדה וכפייה שנועדו לערער את הריבונות הדיגיטלית של אירופה. לא נוותר, ונגן על עצמאות אירופה ועל חירותם של האירופים״.

Je viens de m’entretenir avec@ThierryBreton. Je l’ai remercié pour le travail considérable accompli au service de l’Europe. Nous ne céderons rien et nous protègerons l’indépendance de l’Europe et la liberté des Européens.

— Emmanuel Macron (@EmmanuelMacron)December 24, 2025

שר החוץ הגרמני יוהאן וודפול כתב כי הסנקציות ״אינן מקובלות״, וציין שהחוק ״אומץ באופן דמוקרטי על ידי האיחוד, עבור האיחוד - ואין לו תחולה מחוץ לשטחו״.

ברטון עצמו הכתב ברשת X: ״האם ציד המכשפות של מקארתי חזר? להזכירכם: 90% מהפרלמנט האירופי - הגוף הנבחר שלנו - וכל 27 המדינות החברות הצביעו פה אחד בעד החוק. לחברים האמריקנים שלנו: הצנזורה לא נמצאת במקום שאתם חושבים״.

מאסק ו-X.במרכז העימות הנוכחי,צילום: AFP

לצד ברטון הוטלו סנקציות על ארבעה פעילים נוספים - שניים מגרמניה, אחד מבריטניה ואחת אמריקנית - העוסקים במאבק בדיסאינפורמציה ובשנאה ברשת. משרד המשפטים הגרמני מסר כי שתי הפעילות הגרמניות זוכות ל״תמיכה ולסולידריות״ של הממשלה, והוסיף: ״הכללים שלפיהם אנחנו רוצים לחיות במרחב הדיגיטלי בגרמניה ובאירופה - לא נקבעים בוושינגטון״.
מזכיר המדינה מרקו רוביו כתב ברשת X: ״זמן רב מדי אידאולוגים באירופה פעלו לכפות על

פלטפורמות אמריקניות להשתיק עמדות אמריקניות שאינן נוחות להם. ממשל טראמפ לא יסבול עוד את מעשי הצנזורה החמורים האלה״. הוא הוסיף כי מחלקת המדינה ״מוכנה להרחיב את הרשימה אם אחרים לא ישנו כיוון״.

אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב, כפי שפרסם הבית הלבן,צילום: .

מסמך המדיניות, החימוש האירופי וגרינלנד

שורשי העימות הנוכחי בין ארה״ב לאיחוד האירופי עמוקים הרבה יותר מהסאגה הנוכחית, אך זו משקפת אותם היטב:כבר בפברואר הגיע סגן הנשיא ג׳יי.די ואנס לכנס מינכן לביטחון ונשא נאום שהכה גלים ביבשת. ואנס טען כי האיום האמיתי על האיחוד אינו רוסיה או סין, אלא ״הנסיגה של אירופה מערכיה הבסיסיים ביותר״. הוא מתח ביקורת על מדיניות ההגירה, תקף את מה שכינה הגבלות על חופש הביטוי, והפציר במנהיגים להפסיק את החרם על מפלגות הימין הקיצוני.

בתחילת דצמבר פרסם הבית הלבן את מסמך ״אסטרטגיית הביטחון הלאומי״,שהזהיר מפני ״מחיקה ציוויליזציונית״ של אירופה. בין הבעיות שמנה המסמך: ״פעילויות של האיחוד האירופי שמערערות על החירות הפוליטית ועל חופש הביטוי״ ומדיניות הגירה שפוגעת ב״זהות הלאומית״ של מדינות היבשת. המסמך אף קרא ל״טפח התנגדות למסלול הנוכחי של אירופה״ וציין בחיוב את ״ההשפעה הגוברת של מפלגות פטריוטיות״ - כינוי למפלגות הימין הקיצוני ביבשת.

בתחום הביטחוני, המסמך קבע כי ״הימים שבהם ארה״ב נושאת לבדה את הסדר העולמי - נגמרו״, וקרא להסטת משאבים צבאיים מאירופה לחצי הכדור המערבי. ההבנה הזאת כבר חלחלה לחדרי קבלות ההחלטות ביבשת, ומדינות רבות כבר פתחו במהלכי התחמשות ורפורמות גיוס בניסיון להגדיל את צבאותיהן של מדינות אירופה.

במקביל, ממשל טראמפ ממשיך להפעיל לחץ כבד על אוקראינה לקבל הסכם שלום שמאמץ חלק מדרישותיה של רוסיה - עמדה שמעמיקה את החשש באירופה שהיא תיאלץ להתמודד לבדה מול האיום הרוסי. נושא אחר ששב וגורר את הצדדים לחילופי האשמות הוא סוגיית האי גרינלנד, טריטוריה דנית שטראמפ נחוש להעביר לידי ארה"ב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו