מסמך מדיניות בן 29 עמודים שפרסם היום (שישי) הבית הלבן מציג בהרחבה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ, ובין היתר כולל ביקורת קשה על אירופה, הדגשה של מדיניות "אמריקה תחילה" ככזאת העוסקת קודם כל בהגנה על המרחב הקרוב לארה"ב, ומתן מקום משני לחשיבות המזרח התיכון.
הנשיא טראמפ קורא לסומלים ממדינת מינסוטה "אשפה" // Truth Social
המסמך פותח בביקורת חריפה על הממשלים שקדמו לטראמפ. לטענת הבית הלבן, מאז סיום המלחמה הקרה "האליטות" האמריקניות שכנעו את עצמן ששליטה אמריקנית קבועה בכל העולם היא לטובת המדינה - אך בפועל טעו. הם הפריזו ביכולת לממן בו-זמנית מדינת רווחה ומכונה צבאית-דיפלומטית ענקית, הימרו על "גלובליזציה" ו"סחר חופשי" שרוקנו את מעמד הביניים והבסיס התעשייתי, ונתנו לבעלות הברית להעמיס את עלות ההגנה שלהן על הציבור האמריקני.
לפי התפיסה החדשה, ארה"ב רוצה להישאר "האומה הגדולה והמצליחה ביותר בהיסטוריה האנושית", תוך הגנה על הריבונות שלה ושליטה מלאה בגבולות. בין היעדים שמפורטים: הצבא "החזק, הקטלני והמתקדם ביותר בעולם", הרתעה גרעינית מודרנית, כלכלה דינמית, בסיס תעשייתי חזק ודומיננטיות בתחום האנרגיה. מבחינת העולם, ארה"ב רוצה יציבות בחצי הכדור המערבי, שמירה על האוקיינוס השקט חופשי ופתוח, תמיכה בבעלות הברית בשמירה על אירופה, מניעת שליטה של כוח עוין במזרח התיכון - ושמירה על ההובלה הטכנולוגית האמריקנית בתחומים כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי.
"דוקטרינת מונרו" והתחרות מול סין
המסמך שב ומדגיש את "דוקטרינת מונרו" - האסטרטגיה שתבע הנשיא ג'יימס מונרו ב-1823, שקבעה שחצי הכדור המערבי הוא אזור ההשפעה הטבעי של ארה"ב ושכל התערבות זרה בו תיתפס כעוינת. טראמפ אף מוסיף לה הרחבה משלו: מניעת מתחרים מחוץ לחצי הכדור לשלוט בנכסים אסטרטגיים באזור. ביטוי לתפיסה הזאת ניתן לראות בשאיפה הפומבית של הממשל להשתלט על האי גרינלנד שתחת ריבונות דנמרק, בעימות המתפתח עם משטר מדורו בוונצואלה, ובחיכוך עם פנמה סביב הנוכחות הסינית בנמלים סמוכים לתעלה.
גם מקומה של התחרות מול סין לא נפקד מהמסמך, אלא שבכך אין הפתעה: ממשלי עבר השתמשו שוב ושוב במושג "המפנה מזרחה", כחלק מתפיסה שאת התחרות מול ברה"מ וההתעסקות במזרח התיכון יחליף כעת העימות המתפתח מול סין ככוח תעשייתי, מדיני וצבאי עולה. בייג'ין מוגדרת כאיום כלכלי מרכזי, והבית הלבן מתחייב לסיים בין היתר "פרקטיקות סחר בלתי הוגנות", "גניבת קניין רוחני וריגול תעשייתי בקנה מידה גדול" ו"תעמולה, פעולות השפעה וצורות אחרות של חתרנות תרבותית".
במקביל, יעד מרכזי הוא מניעת עימות צבאי: הבית הלבן קורא ל"הרתעה חזקה ומתמשכת כדי למנוע מלחמה" באזור, וקובע כי "הרתעת עימות סביב טייוואן, באופן אידיאלי על ידי שמירה על עליונות צבאית, היא עדיפות".
"מחיקה ציוויליזציונית"
ובכל זאת, מה שמכה גלים בקרב המומחים שהספיקו עד כה לחוות את דעתם הוא היחס לאירופה, תוך מה שניתן להבין כהגדרת התפיסה הפוליטית בקרב הדמוקרטיות ביבשת כיעד ביטחון לאומי של ארה"ב.
המסמך מזהיר מפני "מחיקה ציוויליזציונית" של אירופה, ומונה בין הבעיות "פעילויות של האיחוד האירופי וגופים רב-לאומיים אחרים שמערערות על החירות הפוליטית והריבונות, מדיניות הגירה שמשנה את היבשת ויוצרת מתיחות, צנזורה של חופש הביטוי ודיכוי אופוזיציה פוליטית, שיעורי ילודה מתרסקים ואובדן זהויות לאומיות וביטחון עצמי".
עוד נכתב כי יש לפעול ל"טיפוח התנגדות למסלול הנוכחי של אירופה בתוך המדינות האירופיות". דברים אלה מהדהדים את נאומו של סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס בכנס הביטחון במינכן בפברואר, שם אמר כי "האיום שמדאיג ביותר בהקשר של אירופה אינו רוסיה, אינו סין, ואינו אף גורם חיצוני אחר. מה שמדאיג אותי הוא האיום מבפנים". ואנס גם קרא להסרת ה"חומות האש" שמונעות ממפלגות שנתפסות כימין קיצוני להשתתף בקואליציות שלטון באירופה, ונפגש עם אליס ויידל, מנהיגת מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD).
דרישות ביטחוניות מאירופה
המסמך גם עוסק בדרישות "קונבנציונליות" יותר כלפי אירופה, ובראשן נשיאת הנטל הביטחוני. הבית הלבן מזכיר את "התחייבות האג" בה הסכימו מדינות נאט"ו להעלות את הוצאות הביטחון ל-5% מהתמ"ג, וקורא לאירופה "לעמוד על רגליה שלה ולפעול כקבוצת מדינות ריבוניות מתואמות, כולל על ידי לקיחת אחריות ראשונית על ההגנה שלה".
בהקשר זה, סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה היום כי הפנטגון הציב לאירופאים דד-ליין: עד 2027 על אירופה לקחת על עצמה את רוב יכולות ההגנה הקונבנציונליות של נאט"ו - מיכולות מודיעין ועד טילים. המסר הועבר בפגישה שהתקיימה השבוע בוושינגטון בין גורמי הפנטגון המפקחים על מדיניות נאט"ו לבין משלחות אירופאיות.
לפי הדיווח, גורמי ביטחון אמריקניים הבהירו כי אם אירופה לא תעמוד בדד-ליין, ארה"ב עלולה להפסיק להשתתף בחלק ממנגנוני התיאום של הברית. גורמים אירופאים שהשתתפו בפגישה אמרו ל"רויטרס" כי לוח הזמנים אינו ריאלי, שכן אירופה זקוקה ליותר מכסף ורצון פוליטי כדי להחליף יכולות אמריקניות מסוימות בטווח הקצר - בהן יכולות מודיעין ואיסוף מידע ייחודיות שהוכיחו את עצמן במלחמה באוקראינה.
ואכן, ההדים של הדרישה הזאת מורגשים באירופה: במרץ הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין תוכנית התחמשות בהיקף 800 מיליארד אירו והכריזה כי "אנחנו בעידן של התחמשות". גרמניה הודיעה על מודל גיוס חדש במטרה להגדיל את צבאה ל-260 אלף חיילים, והקנצלר פרידריך מרץ הגדיר כמטרה להפוך את הבונדסוור ל"צבא הקונבנציונלי החזק ביותר באירופה". גם צרפת הודיעה על הקמת שירות צבאי וולונטרי חדש לצעירים.
המסמך מתייחס גם למלחמה באוקראינה, ומגדיר כ"אינטרס ליבה" של ארה"ב להגיע ל"הפסקת פעולות איבה מהירה" במטרה לייצב את הכלכלות האירופיות, למנוע הסלמה לא מכוונת או התרחבות המלחמה, "לחדש את היציבות האסטרטגית מול רוסיה", ולאפשר את שיקומה של אוקראינה "כמדינה ברת קיימא". בין יעדי המדיניות באירופה מופיע גם "לסיים את התפיסה, ולמנוע את המציאות, של נאט"ו כברית שמתרחבת ללא הרף" - איתות מפורש להתנגדות של ארה"ב לקבלה של אוקראינה לברית, דרישה רוסית עקרונית.
המזרח התיכון וישראל
המסמך מגדיר את האינטרסים האמריקניים באזור: שאספקת האנרגיה במפרץ לא תיפול לידיים עוינות, שמצר הורמוז והים האדום יישארו פתוחים לספנות, שהאזור לא ישמש חממה ליצוא טרור לארה"ב, ולבסוף ובמפורש "שישראל תישאר בטוחה".
הבית הלבן מציג את המזרח התיכון כסיפור הצלחה של ממשל טראמפ. "הימים בהם המזרח התיכון שלט במדיניות החוץ האמריקנית הסתיימו למרבה השמחה", נכתב, "לא בגלל שהמזרח התיכון כבר לא חשוב, אלא בגלל שהוא כבר לא הגורם המטריד התמידי ומקור האסון הפוטנציאלי שהיה בעבר. הוא הופך למקום של שותפות, ידידות והשקעה". עוד מובטח להימנע מ"מלחמות נצח" של בניית מדינות (דוגמת עיראק, אפגניסטן וכו'), ולעודד רפורמות "כשהן צומחות באופן אורגני, מבלי לנסות לכפות אותן מבחוץ".
ישראל מוזכרת במסמך חמש פעמים, תמיד בהקשר חיובי. בנוסף להגדרת ביטחונה כאינטרס אמריקני, הבית הלבן מזכיר את הסכמי אברהם מכהונתו הראשונה של טראמפ כהישג היסטורי, ומציב כיעד את הרחבתם "למדינות נוספות באזור ובעולם המוסלמי". לגבי הסכסוך הישראלי-פלשתיני, נכתב כי הוא "נותר סבוך", אך הודות להפסקת האש ושחרור החטופים שטראמפ תיווך "נעשתה התקדמות לעבר שלום קבוע יותר".
המסמך גם מונה את ההישגים שהממשל מייחס לעצמו באזור: "מבצע פטיש חצות" (Operation Midnight Hammer) ביוני 2025 שפגע ביכולת ההעשרה הגרעינית של איראן, "השלום בין ישראל לאיראן", סיום המלחמה בעזה והחזרת כל החטופים החיים למשפחותיהם. כמו כן מצוין כי איראן - "הכוח המערער היציבות המרכזי באזור" - נחלשה משמעותית בעקבות פעולות ישראליות מאז 7 באוקטובר 2023 והמבצע האמריקני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו