"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הביקור החריג בישראל, האיומים והביקורת: ״יש אנטישמיות בשמאל הגרמני״
פרדריק מישלקה (28), יועץ פוליטי ממפלגת SPD הסוציאל-דמוקרטית, היה אחד מ-160 מנהיגים צעירים מגרמניה שביקרו בישראל החודש במשלחת הגדולה ביותר מאירופה מאז ה-7 באוקטובר • על השמאל הגרמני: ״יש כאלה שמאשימים ללא הפסקה את ישראל בהפרת זכויות אדם, אבל במקביל יתמכו ברוסיה״ • על האיומים אחרי הנסיעה: ״מדאיג"
חברי המשלחת בעוטף עזה. צילום: משרד החוץ

הביקור החריג בישראל, האיומים והביקורת: ״יש אנטישמיות בשמאל הגרמני״

פרדריק מישלקה (28), יועץ פוליטי ממפלגת SPD הסוציאל-דמוקרטית, היה אחד מ-160 מנהיגים צעירים מגרמניה שביקרו בישראל החודש במשלחת הגדולה ביותר מאירופה מאז ה-7 באוקטובר • על השמאל הגרמני: ״יש כאלה שמאשימים ללא הפסקה את ישראל בהפרת זכויות אדם, אבל במקביל יתמכו ברוסיה״ • על האיומים אחרי הנסיעה: ״מדאיג"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

פרדריק מישלקה (28), יועץ פוליטי ממפלגת ה-SPD הגרמנית, היה אחד מ-160 מנהיגים צעירים מ-16 מדינות מחוז בגרמניה שהגיעו לישראל מוקדם יותר החודש במשלחת הדיפלומטית הגדולה ביותר מאירופה מאז ה-7 באוקטובר. המשלחת הגיעה ביוזמת משרד החוץ ושגרירות ישראל בגרמניה לציון 60 שנה ליחסים בין המדינות. ״השתנתם״, הוא אומר.

״ביקרתי כאן שש פעמים בעשור האחרון, אבל הפעם אתם במקום אחר. מרגישים את ההקלה מהפסקת האש, אבל הצעירים הרבה יותר ממוקדים באתגרים הביטחוניים, פחות רגועים. אתם מרגישים שאתם בסכנה ושאתם חייבים להילחם למען החופש שלכם. שנתיים של מלחמה משנות חברה״.

פרדריק מישלקה בביקור בארץ,

במסגרת הביקור נפגשו הצעירים הגרמנים עם שר החוץ גדעון סער במטה משרד החוץ בירושלים, עם שורדי מסיבת הנובה וקיבוץ נחל עוז, ואף נטעו עצים באתר הנובה. ״המטרה היא שצעירים אלה יהוו גשר בין העבר הנורא לעתיד שהם צריכים לקחת אחריות ולעצב״, אמר שגריר ישראל בברלין רון פרושאור. ״הקשר בין אנשים ובין העמים הוא המרכיב העיקרי ביחסים בין המדינות״.

על מישלקה המפגשים עם השורדים השפיעו עמוקות. "כשפוגשים אנשים באופן אישי זה נוגע אחרת. ישבתי עם שורדי הנובה, צעירים כמוני, וחשבתי שאם הייתי בישראל יכולתי גם אני לרקוד במסיבה הזאת ולהיפגע. ראיתי אנשים שדומים לי שבאו לרקוד וליהנות ושרדו בנס. כגרמני המודע להיסטוריה של העם שלי, לעמוד על אדמת הנובה ולשמוע את פרטי הטבח - זה משהו שקשה לעכל״.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור. "המטרה היא שצעירים אלה יהוו גשר בין העבר הנורא לעתיד",צילום: בועז ארד

לדברי מישלקה, השיח התקשורתי בגרמניה לא מעביר את מה שהישראלים חוו ב-7 באוקטובר. ״אנשים בגרמניה הבינו בהתחלה מה קרה, אבל אחרי שנתיים של מלחמה התחילו לשאול כמה היא פרופורציונלית. בשלב כלשהו התרכזנו במה שאנחנו רואים בגרמניה. אחרי התמונות מהטבח ראינו במשך שנתיים תמונות של ילדים שנהרגו בעזה, וזה משפיע על דעת הקהל. יש מלחמה על המידע, והקולות של הישראלים לא תמיד נשמעים. לכן חשוב שהגענו - ככה אנחנו שומעים גם את הזווית שלכם שלצערי לא נשמעת מספיק״.

כחבר SPD וכמי שייעץ לפוליטיקאים, מישלקה מכיר את השמאל הגרמני מבפנים. ״יש בעיה של אנטישמיות בשמאל הגרמני״, הוא אומר. ״יש כאלה שמאשימים ללא הפסקה את ישראל בהפרת זכויות אדם, אבל במקביל יתמכו ברוסיה שמפרה את כל זכויות האדם האפשריות במלחמה באוקראינה. יש גם אנשים שיבקרו אותי על ההגעה לישראל בעת הזאת. איתם אני מסכים שלא להסכים. בסוף אני עומד לצד העם היהודי ואזרחי ישראל כי זו המדינה הדמוקרטית היחידה באזור ואני תמיד עומד לצד מדינות דמוקרטיות״.

חברי המשלחת ביד ושם,צילום: ערן זנו

הביקורת על המשלחת לא נגמרה בשיחות. לאחר שפורסם על הגעתה, גורמים מהשמאל הקיצוני ומוסלמים קיצוניים פרסמו את פרטי המשתתפים, וחלקם אף קיבלו איומים ברשתות החברתיות. ״אף אחד לא צריך להיות מאוים אם הוא או היא מבקרים בישראל - בטח שלא בתקופה הזאת״, אומר מישלקה. ״באופן אישי מעולם לא פחדתי, הייתי מאובטח. אנחנו יודעים שיש אנטישמיות בגרמניה, אבל איומים חייבים להישאר מחוץ לשיח. מדאיג שזה קורה רק בגלל שביקרנו בישראל״.

״לא מעט אנשים שאלו אותי איך היה בביקור״, הוא מספר. ״אני מסביר להם שיש כאן חופש דיבור, בחירה, זכויות נשים ולהט"ב - זו דמוקרטיה.

"חשוב מאוד שגרמנים יגיעו לישראל כי זה משנה את נקודת המבט - מבינים מי הם הישראלים, מחברים בין ההיסטוריה להווה ולעתיד של העמים שלנו, לומדים מה באמת הכוונה במושג ׳ציונות׳, ורואים את ההתמודדויות שיש לחברה כאן. אנשים ממהרים לשפוט את ישראל מבלי להכיר ישראלים ומבלי להבין מה ישראל עוברת. אני מאוד מקווה שיגיע השלום״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו