באחד הרגעים הקשים ביותר במלחמה מאז שפרצה בפברואר 2022 עם הפלישה הרוסית המלאה למדינה, התייחס היום (שישי) נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי להצעה האמריקנית לסיום המלחמה שדורשת מקייב שורה של ויתורים כבדים.
טראמפ לוחץ - זלנסקי במסר דרמטי: "נוותר על כבודנו?"
זלנסקי במסר לאוקראינה: "אנחנו עומדים בפני בחירה קשה - לאבד את כבודנו או להפסיד שותף חשוב"//X
זלנסקי אמר כי ארצו ניצבת בפני הכרעה שבין "לאבד את הכבוד" לבין הסכנה שבאובדן שותף מרכזי, והוסיף כי למרות ש"הלחץ על אוקראינה הוא מהכבדים ביותר" הוא לא יבגוד באינטרסים של ארצו. הלחץ על זלנסקי התגבר היום כשהנשיא האמריקני דונלד טראמפ אמר בראיון רדיו שלדעתו יום חמישי הקרוב הוא "זמן מתאים" לאוקראינה לקבל את ההצעה האמריקנית.
"היו לי הרבה דדליינים, אבל כשדברים עובדים טוב, אתה נוטה להאריך את הדדליינים. אבל חמישי זה לדעתנו זמן מתאים", אמר טראמפ ל"פוקס ניוז". לפי "רויטרס" ארה"ב מאיימת להפסיק את הסיוע הצבאי והמודיעני לקייב במידה וזו תסרב.
"לחץ פוליטי"
זלנסקי אמר כי הוא צופה "לחץ פוליטי נוסף במהלך השבוע הקרוב", אך התחייב: "לא בגדנו באוקראינה אז", אמר הנשיא כשהוא מתייחס לימיה הראשונים של הפלישה, "ולא נעשה זאת עכשיו". בנאום הציג זלנסקי את הדילמה העומדת בפני מדינתו: "או ה-28 הנקודות הקשות (מספר הסעיפים בתוכנית הבית הלבן, ד.ק), או חורף קשה ביותר - הקשה ביותר אי פעם - וסיכונים נוספים.
"חיים ללא חופש, ללא כבוד, ללא צדק". הוא הוסיף כי למרות זאת ינהל משא ומתן עם וושינגטון על פרטי התוכנית: "נעבוד בשקט עם אמריקה ועם כל השותפים שלנו. אציג טיעונים, אשכנע, אציע חלופות, אבל בוודאי לא ניתן לאויב שום סיבה לומר שאוקראינה לא רוצה שלום, שהיא משבשת את התהליך ושאוקראינה לא מוכנה לדיפלומטיה".
"חייבים להתאחד"
זלנסקי, שפרשת שחיתות נוספת שנחשפה בקרב מקורביו, העייפות מהמלחמה הארוכה וחוסר שביעות הרצון המתרחבת מנהגתו הפכו אותו ל"ברווז צולע" פוליטית, קרא לאחדות פנימית. "אני פונה כעת לכל האוקראינים. העם שלנו, אזרחים, פוליטיקאים - כולם. אנחנו חייבים להתאחד. להתאגד. להפסיק את הריבים. להפסיק את המשחקים הפוליטיים", אמר. "הפרלמנט של מדינה במלחמה חייב לעבוד באחדות. ממשלה של מדינה במלחמה חייבת לעבוד ביעילות".
כוחות של צבא רוסיה מתקדמים לתוך העיר פרוקרובסק, תחת מתקפה אוקראינית עזה // רשתות חברתיות
בצל האפשרות לנטישה אמריקנית, אמר זלנסקי: "אנחנו זוכרים: אירופה הייתה איתנו. אנחנו מאמינים: אירופה תהיה איתנו". הוא סיים את נאומו בדברים קודרים: "אנחנו, כמובן, עשויים מפלדה. אבל כל מתכת, אפילו החזקה ביותר, יכולה להיכשל".
28 הנקודות - הפרטים
מהי תוכנית 28 הנקודות שנחשפה השבוע? לפי כל הסימנים, מדובר במסמך שגובש על ידי השליח סטיב ויטקוף ונציגו של פוטין, קיריל דמיטרייב, ראש קרן ההשקעות הריבונית הרוסית. לפי ה"פיננשייל טיימס", לא ברור עד כמה חלקים אחרים בממשל מעורבים בתוכנית, שבמידה רבה כוללת את הדרישות הרוסיות מלפני ובמהלך המלחמה, אך נראה שהיא זכתה לברכת הנשיא טראמפ.
בראש ובראשונה, התוכנית מתייחסת לסוגיית הטריטוריה: אוקראינה תידרש ליסוג מהשטחים שהיא עדיין שולטת בהם במחוז דונצק, שם היא מחזיקה באזורים מבוצרים בכבדות אך נמצאת במגמת נסיגה מזה חודשים. ביתר קו המגע המזרחי - מחוזות זפורוז'יה וחרסון - המצב יוקפא. השליטה הרוסית במחוזות אלה ובחצי האי קרים שנכבש ב-2014 תוכר בינלאומית דה פקטו, כולל על ידי ארה״ב, ותעניק לגיטימציה לסיפוח הרוסי הלא חוקי של האזורים.
אוקראינה לא תידרש להכיר בכיבושים. מנגד, כוחות רוסיים יידרשו לסגת משטחים שכבשו במחוזות חרקוב ודניפרופטרובסק. גם בצד הביטחוני עומדות בפני אוקראינה דרישות כמעט בלתי אפשריות: ההסכם דורש ממנה לוותר לצמיתות על רעיון ההצטרפות לנאט״ו, ודורש שינויים חוקתיים שיבטאו זאת.
הגבלת הצבא
נאט״ו עצמה תתחייב שלא להתרחב יותר - דרישה רוסית מרכזית. כנגד זאת, התוכנית מציעה רק "ציפייה" שמוסקבה לא תפלוש לשכנותיה, שתעוגן בהסכם אי-תוקפנות. כוחות נאט״ו לא יוכלו להיות מוצבים באוקראינה, ואוקראינה תידרש להתחייב שלא להפוך למדינה גרעינית. אוקראינה גם תידרש להגביל את צבאה ל-600 אלף חיילים, כחצי מכוחותיה כיום. ערבויות הביטחון שאמריקה תציע לקייב מנוסחות בצורה מעורפלת ביותר - מעבר לכך שהן יהיו ״אמינות״, אין כל אזכור מהן.
בנושא השיקום, התוכנית קובעת ש-100 מיליארד דולר מהנכסים הרוסיים הקפואים יושקעו במאמצים בהובלת ארה״ב לשיקום אוקראינה, כשוושינגטון תקבל 50% מהרווחים. אירופה תתבקש להוסיף 100 מיליארד דולר נוספים. יתרת הכספים הקפואים תושקע בקרן השקעות משותפת אמריקנית-רוסית שתיועד לפרויקטים משותפים "במטרה לחזק יחסים ולהגדיל אינטרסים משותפים כדי ליצור תמריץ חזק לא לחזור לסכסוך".
בתחום הפוליטי, התוכנית נושאת דרישות שמקבלות כמובנות מאליהן את האשמות של מוסקבה כלפי קייב, בהן השתמשה כדי להצדיק את פלישתה לשכנתה: אוקראינה תידרש ל"אמץ כללים אירופיים על סובלנות דתית והגנה על מיעוטים לשוניים" - כלומר להעניק מעמד רשמי לשפה הרוסית ולכנסייה המקורבת לקרמלין. שתי המדינות יידרשו לבטל "כל צעד מפלה" כלפי חינוך רוסי או אוקראיני.
בנוסף, התוכנית קובעת ש"כל אידיאולוגיה ופעילות נאצית חייבת להיות מוקעת ואסורה", הדהוד של האשמה הקבוע של הקרמלין כי קייב נשלטת על ידי נאצים. עם זאת, התוכנית לא מונעת מאוקראינה להצטרף לאיחוד אירופה, משאת נפשה מזה שנים ושאותה ביקשה רוסיה לסכל במלחמה שהחלה בה ב-2014.
התוכנית כוללת גם הישגים משמעותיים לרוסיה: מוסקבה תוחזר לקבוצת שמונה המדינות המתועשות (G8) ותשולב מחדש בכלכלה העולמית. בנוסף, התוכנית מדברת על שיתוף פעולה עסקי והשקעות בקנה מידה גדול בין ארה״ב לרוסיה בתחומים כמו מינרלים נדירים, אנרגיה והאזור הארקטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו