הכניסה לתיירים אסורה: המהפך של "האי רדוף הרוחות" בוונציה

האי הנטוש פובליה, הידוע בעברו הקודר כמקום קבורה לקורבנות "המוות השחור" ובית חולים פסיכיאטרי, עומד לפני שינוי: החל מ-1 באוגוסט, קבוצת תושבים ונציאנים תשתלט על האי, במסגרת חוזה שכירות של 99 שנה מהמדינה האיטלקית, במטרה להפוך אותו לפארק עירוני - הפתוח אך ורק לתושבי העיר.

התושבים המקומיים הצליחו להדוף תחרות קשה מצד יזמים פרטיים כדי להבטיח שהאי יישאר נכס ציבורי: האי, שגודלו כ-75 דונם וממוקם בחלק הדרומי של הלגונה הוונציאנית, היה יכול להפוך בקלות לפרויקט יוקרה פרטי.

בשנת 2014, האי הוצע למכירה פומבית ליזמים, על ידי סוכנות הנכסים הממלכתית של איטליה. פטריציה וקלאני, תושבת שנחרדה מהאפשרות שהאי יימכר לקונה פרטי, הקימה את הקבוצה "פובליה פר טוטי" (פובליה לכולם) במטרה להציל את האי ואחרים דומים לו הנמצאים ברשימת המכירות הממשלתית. הקבוצה, המונה יותר מ-4,500 חברים, הצליחה לגייס 460,000 יורו ולהבטיח את חוזה השכירות.

"זה לא היה רק זעם, זה היה טראומטי להבין שהעיר יכולה להתפרק ולהימכר למציע הגבוה ביותר - בלי מחיר פתיחה, בלי תוכנית אפילו", היא אמרה בחודש שעבר. "זה כאילו רומא תחליט למכור את מזרקת טרווי".

וקלאני הסבירה כי הקבוצה רואה בכך ניצחון קטן על תיירות היתר בוונציה. כ-30 מיליון תיירים מבקרים בעיר מדי שנה, מספר העולה בהרבה על אוכלוסיית התושבים המקומיים שהצטמצמה לפחות מ-50,000 איש. זאת למרות מאמצי הרשויות להגביל את מספר המבקרים באמצעות הגבלות כמו איסור על ספינות שייט וחיוב של 5 יורו למטיילי יום.

אי אחד - ארבעה גלגולים

כיום, האי הוא יער פרא המכיל מבצר צבאי, 15 בנייני בית חולים הרוסים ואוכלוסיה גדולה למדי של ארנבים. ההיסטוריה המפחידה של האי מתחילה בהתפרצות מגפת המוות השחור במאה ה-18, שהגיעה לוונציה על ידי פרעושים על ספינות סוחרים.

כאשר המגפה התפשטה, האי הוסב למתקן הסגר ימי לספינות סוחר המגיעות מחו"ל ולאנשים עם תסמינים. לפני כן, הוא היה מיושב על ידי חקלאים ודייגים, לאחר שנוסד כבסיס צבאי רומי באלף הראשון לספירה. כאשר המגפה התפשטה, המתים נקברו בקברי אחים עצומים באי.

במאה ה-19, פובליה הפך לבית מחסה לחולי נפש, שלעתים קרובות נכבלו ועברו טיפולים ניסיוניים. בית המקלט נסגר ב-1968, ומאז האי לא מיושב.

ההיסטוריה של פובליה הובילה רבים להאמין שהוא רדוף רוחות, כשמבקרים חובבי אימה - בהם סדרת הטלוויזיה האמריקנית "הרפתקאות רוחות" - הגיעו לאי והפיצו את המיתוסים עוד יותר.

"האי התפרסם על ידי זרים שחיפשו משהו לנצל", אמר מסימו פרה, משותפי הקבוצה, ל-CNN. "הזיכרונות של האי מהולים בכאב, אבל נהפוך אותו למקום של שמחה".